החלטה בענין מחיקת תביעה להכרה בזכויות במשק חקלאי על הסף

התביעה שבכותרת הוגשה על ידי התובעת כנגד בעלה, אביו של הבעל, כנגד מזכירות המושב בו מתגוררים הנתבעים וכנגד מנהל מקרקעי ישראל.

תביעה זו הינה תביעה שנערכה ככתב תביעה מתוקן, וזאת לאחר שבמקור הוגשה תביעה כמעט זהה , כאשר שם התביעה הוגשה רק כנגד נתבע 1 , בעלה של התובעת.

לא יכולה להיות מחלוקת כי למעשה התובעת עותרת לקבל פס"ד הצהרתי במסגרתו היא מבקשת שייקבע כי מגיעות לה מחצית הזכויות במשק ששייך לנתבע .

תחילה בכתב תביעה שהוגש בחודש 5/22, ביקשה שייקבע כי בעלה צריך להסדיר מצב זה, שבמסגרתו ייקבע כי היא ובעלה מהווים יחד בנים ממשיכים של הנתבע 2 . לאחר שהתקיים קדם משפט והובהרו מסגרת ההליך וסיכויי התביעה, ביקשה להגיש כתב תביעה מתוקן שכן אין מחלוקת כי עסקינן בזכויות בר רשות במשק חקלאי הרשומות על שם הנתבע 2 ואין לנתבע 1 זיקה אליהן, לפחות לא כזו פורמלית.

את כתב התביעה המתוקן הגדירה התובעת כתביעה מכוח הוראות חוק יחסי ממון ובמסגרתה עתרה לכך שייקבע כי היא זכאית למחצית הזכויות במשק.

תלויה ועומדת מאז חודש 7/22 בקשה למחיקה על הסף של כתב התביעה, שהוגשה במקור ע"י מי ששימשה כב"כ הנתבע 1 (בתביעה המקורית היה הנתבע היחיד). כתגובה וכפועל יוצא מהדיון בעניין הבקשה למחיקה על הסף הוגשה התביעה המתוקנת, אלא שגם לאחר תיקון כתב התביעה התברר כי יהא קושי ממשי לדון בסעדים בזיקה למצב המשפטי והפורמלי המתקיים בעניינים של הצדדים.

ביום 8.2.24 התקיים קדם משפט נוסף במעמד הצדדים, כאשר התייצבו גם ב"כ היועמ"ש וכן עו"ד שלי אשר מייצגת את הנתבעים 1-2. בקדם משפט זה ביקש ביהמ"ש את התייחסות ב"כ התובעת לסיכויי התביעה נוכח עמדת רמ"י ומושב *****, זאת שעה שהובהר כי הנתבע 2 הוא בעלי הזכויות בר הרשות במשק ולא מינה, לא את בנו ולא את בת זוגו התובעת כבנים ממשיכים ולא התחייב בכל דרך להעברת הזכויות.

בדיון הבהירה ב"כ התובעת, בהתייחסות שאלת ביהמ"ש לסיכויי התביעה, כי למעשה טענותיה מתרכזות בשאלת ההשקעה הכספית שנעשתה ע"י התובעת ובעלה בבניית הבית במשק של הנתבע 2, כאשר נטען (עמ' 7 לפרוטוקול מיום 8.2.24 שורות 12-14) כי למעשה בעלה של התובעת הבטיח לה, לטענתה, הבטחות בעניין הזכויות במשק ותוארה מסכת לפיה כל ההסתמכות הנטענת מצד התובעת הייתה על יסוד מצגים שהוצגו לה ע"י בעלה. עוד נטען כי התובעת מבססת את תביעתה על כך שבעלה של התובעת מופיע לאסיפות במושב, מייצג במושב ואולם התובעת וב"כ לא הצליחו בדיון, כמו גם בכתב התביעה המתוקן, להציג כל זיקה לעילות תביעה כנגד הנתבע 2-4 או מי מהם.

הלכה למעשה לא יכולה להיות מחלוקת כי ככל הנראה אם יש עילת תביעה לתובעת בגין השקעותיה בבית, הרי שזו עילה כספית כנגד בעלה, הנתבע 1 ולא כנגד הנתבעים 2-4. אלא שהנתבע 1 איננו בעל הזכויות במשק לגביו הוגשה התביעה.

יש ממש בטענות ב"כ הנתבעים לפיה כתב התביעה המתוקן הוא למעשה תביעה לפס"ד הצהרתי ובמסגרתו עותרת התובעת לקבוע כי מחצית הנחלה, להבדיל ממחצית שווי הבית, שייך לה. אכן, כך מנוסח כתב התביעה המתוקן, וטענה זו מבוססת לכאורה על הבטחות שניתנו ע"י הבעל ולא ע"י מי מהנתבעים 2-4.

ההליכים בין הצדדים מתנהלים מזה כשנתיים, ואולם התובעת אינה מצליחה להציג מעבר לטענות כלליות בדבר הבטחות ומצגים שהציג לה בעלה, כל זיקה לבעלות שלה בנחלה או לזכויות שיש לה ביחס לזכויות בר הרשות בנחלה.

עולה בצורה ברורה מכתבי ההגנה שהוגשו כי מעולם לא הוגשה בקשה למינוי הנתבע 1 כבן ממשיך בנחלה ומעולם לא הוגשה בקשה להעברת זכויות מהנתבע 2 לנתבע 1. עוד יש מחלוקת עובדתית ביחס לבית שהתובעת מבקשת את מחצית שוויו הכספי, שכן לדידם של הנתבעים 2-4 למעשה עסקינן במבנה ארעי שנבנה ללא היתר ודינו הריסה. הנתבעים הבהירו כי אם לא יתבקשו היתרים להסדרת אותו מבנה ארעי, אזי למעשה כלל לא מדובר בבית שנבנה ועל כן הנתבע 1 והמתנגד לבקשה למנות שמאי להעריך את שווי אותו נכס.

נוכח עמדות הנתבעים 3-4 אשר מבהירים כי הזכויות בנחלה מוסדרות על פי חוזה דו צדדי, כאשר הזכויות לא עברו מעולם לנתבע 2 ומעולם לא הוגשה כל בקשה להעבירן, לא בחיי הנתבע 2 ולא במסגרת הליך של בן ממשיך, סבורני כי כל טענה כספית של התובעת כנגד בעלה צריכה להתברר במסגרת תביעה מתאימה. יתר על כן צוין כי למעשה בהתאם לחוזה הדו-צדדי של מושב **** , מאז שנת 2016 כלל לא ניתן להגיש בקשות למינוי בן ממשיך במשקים של מושב *****.

נוכח העובדה שכבר ניתנה לתובעת הזדמנות לתקן את כתב תביעתה במסגרת ההליך שבכותרת, והיא כשלה בעניין זה, לא מצאתי לתת אפשרות לתיקון נוסף של כתב התביעה ודין התביעה להימחק על הסף.

אין באמור כדי לגרוע מזכותה של התובעת להגיש תביעה אחרת, חדשה, ערוכה כנדרש כנגד בעלה, בעילות כספיות כאלה ואחרות, ואולם הניסיון לגרור את אביו של הנתבע להליך משפטי, נדמה יותר כניסיון הפעלת לחץ, באופן לא לגיטימי ובהעדר מסגרת משפטית ראויה.

האופן בו ניהלה התובעת את ההליך עד כה, תוך ניסיון לגרור צדדי ג' להליך, אינו מבוסס משפטית. אין בין התובעת לבין הנתבעים 2-4 יריבות משפטית. על פי מה שנכתב בכתב ההגנה מטעם מנהל מקרקעי ישראל וכן כאמור מפי ב"כ רמ"י בדיון, אין מינוי בן ממשיך בעניינו של הנתבע 1 ואף לא בקשה למינוי בן ממשיך.

בנוסף עולה כי למעשה מאז שנת 2016 אין גם כל אפשרות להגיש בקשה למינוי בן ממשיך במושב ****** ואף זאת עולה מעמדת רמ"י שלא יכולה להיות מחלוקת שאין לה אינטרס בתיק. להווי צריך להיות ברור לצדדים כי למנהל מקרקעי ישראל אין כל זיקה או אינטרס ביחס לסכסוך בין בני המשפחה, ואולם עמדת רמ"י מבהירה כי למעשה אין כל סיכוי לתביעת התובעת כפי שהוגשה הן בכתב התביעה המקורי והן בכתב התביעה המתוקן להתקבל, אפילו לא חלקית.

שעה שלמעשה בקדם המשפט לאחר הגשת כתבי ההגנה כל שטענה ב"כ התובעת היה בבחינת שינוי חזית, תוך הצגת עילות כספיות, וודאי שדין התביעה להימחק על הסף שכן התובעת עותרת לקבלת זכויות בנחלה תוך שבפועל מסבירה שמגיעים לה כספים מבעלה שכלל איננו בעל הזכויות בנחלה.

התביעה כאמור תימחק על הסף וככל שיש לתובעת טענות כנגד הנתבע 1 רשאית לטעון אותן במסגרת תביעות רכושיות המתנהלות בין בני הזוג.

התובעת תשלם לנתבעים 1-2 הוצאות ההליך וזאת בסך של 10,000 ₪, אשר ישולמו בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

כמו כן התובעת תשלם לנתבע 4 מנהל מקרקעי ישראל אשר הוגש מטעמו כתב הגנה הוצאות ההליך וזאת בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים כשהסכום נושא הפרשי הצמדה וריבית עד מועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח ההחלטה ותסגור את התיק.

ניתנה היום, כ"ט ניסן תשפ"ד, 07 מאי 2024, בהעדר הצדדים.