ביום 27.11.19 עתר החייב מר xxx בבקשה למתן צו לפתיחת הליכים.
- ביום 5.1.2020 ניתן צו לפתיחת הליכים בעניינו של החייב.
- עו"ד יוסף וינראוך מונה כנאמן לניהול הליכי חדלות הפירעון.
3 . במסגרת הצו לפתיחת הליכים הושת על החייב תשלום חודשי עיתי ע"ס 400 ש"ח
לחודש.
החייב צבר 4 פיגורים אשר שולמו בחודש זה, לאחר שניתנה החלטתי מיום 2.12.2020 במסגרתה
ניתנה לחייב ארכה לבקשתו להסרת המחדלים כפי שפורטו בבקשת הנאמן.
- הוגשו ואושרו נגד החייב 5 תביעות חוב בסכום מצטבר של 54,164 ₪ על ידי 5 נושים ואושרו
53,973 ש"ח.
- הנאמן הגיש דו"ח ממצאי בדיקה ביום 12.10.2020 במסגרתו פרש את הנתונים אשר
לדעתו הינם רלוונטיים, וסבר כי תכנית פירעון ראויה תשקף תשלום בסך של 1000 ₪
לחודש, לתקופה של 50 חודשים.
- לאחר שקילת טענות הצדדים, לרבות המלצת הנאמן, מצאתי לקבוע תכנית פירעון כפי
שיפורט להלן, בהתבסס על השיקולים הבאים:
החייב בן 26 יצר את חובותיו בשנתיים האחרונות, לדבריו בשל מצב כלכלי קשה לאחר שאביו
נפטר ממחלת הסרטן.
החייב ציין בפתח הדיון כי הוא צפוי להינשא בעוד כחודשיים, וכי ארוסתו לומדת קורסים בהנהלת
חשבונות.
לקחתי בחשבון הן את העובדה שהחייב צעיר ויצר את חובותיו בגיל 24, והן את העובדה שהחייב
צבר מחדלים בתחילת ההליך , אל אף שאלו תוקנו ימים ספורים לפני הדיון.
החייב ציין כי בתחילה שכר עו"ד אחר אשר את התשלומים לו שילם דודו, החייב לא השיב
לשאלותיי ביחד לגובה הסכומים ששולמו לאותו עוה"ד, ולדבריו לא היה לו כל מידע בנושא, ודודו
רק ניסה לעזור לו.
סעיף 163 (א) קובע כי תקופת התשלומים במסגרת צו לשיקום כלכלי תהא 3 שנים ממועד מתן
הצו לשיקום כלכלי. יחד עם זאת ובהתאם לסעיפים 163 (ג) ו(ה) ניתנת סמכות לרשם לנקוב
בתקופת תשלומים גבוה יותר בנסיבות המצדיקות זאת, ובין היתר כאשר חייב אינו משתף פעולה
עם הנאמן וכן במצב שבו "מצא ביהמ"ש כי מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות... שבשלהן,
אין זה צודק לקבוע תקופת תשלומים של 3 שנים בלבד, וכי תקופה זו אינה מביאה לאיזון הראוי
בין זכויות הנושים לפירעון חובם, ובין הצורך לשיקומו הכלכלי של היחיד, רשאי הוא לקבוע
תקופת תשלומים ארוכה יותר גם אם לא מתקיימים התנאים שבסעיף קטן (ג).
כמו כן בספרם הפטר - חדלות פירעון, הסדרי חוב ושיקום כלכלי של יחידים, של השופט עודד מאור
ושל עו"ד אסף דגני, נכתב בהתייחס להארכת תקופת התשלומים כדלקמן:
"בית המשפט רשאי לקבוע תקופת תשלומים ארוכה משלוש שנים, גם אם התנאים המפורטים
לעיל אינם מתקיימים וזאת אם מתקיימות לגבי היחיד נסיבות כלכליות מיוחדות שבשלהן אין זה
צודק לקבוע תקופת תשלומים של שלוש שנים... כאמור - מטרת התקופה הנקבעת היא לאזן בין
זכויות הנושים ובין זכות היחיד להשתקם, ולמנוע בין היתר מצב של נטילת "סיכון מוסרי" על ידי
יחידים שלא ידרשו לשאת כלל באחריות למעשיהם.
סעיף זה הוא סעיף "סל" המאפשר לביהמ"ש להאריך את תקופת התשלומים כשקביעת תקופת
תשלומים בת 3 שנים אינה צודקת ואינה מקיימת את האיזון המפורט לעיל.
כך למשל כשהיחיד צעיר מאוד, ונטל הלוואות שאינן מתוך צורך כלכלי ממשי, במקרים אלה ראוי
לדעתינו לחייבו לשלם את צו התשלומים עד לפירעון מלא של החובות.
כל קביעה אחרת תפגע בנושים אך גם תסכל את שילובו הכלכלי של היחיד בחברה, משום שילמד
כי הוא יכול להמשיך ולצבור חובות באותה מתכונת.
כך גם שהיחיד נטל הלוואות סמוך מאוד לפתיחת ההליך באופן המעורר חשד כי ההלוואות ניטלו
לאור הליך חדלות הפירעון הצפוי, ראוי להטיל עליו חובה לשלם את חובותיו במלואם.
אפשר כי סעיף זה יוכל גם שהכנסתו השוטפת של היחיד... יש צפי להגדלתה בהמשך.
למשל אם היחיד צעיר יחסית..."
ומן הכלל אל הפרט, בענייננו מעבר לעובדה החייב צבר מחדלים במהלך ההליך אותם הסיר לקראת
הדיון, החייב כאמור צעיר מאוד כבן 26 בלבד בתחילת דרכו המקצועית, קיים צפי להגדלת
הכנסותיו שלו לרבות ההכנסה שתצמח מהכנסתה של רעייתו, ובנוסף החייב נטל הלוואות ויצר
חובות בסמיכות רבה לכניסתו להליך דנן בשנת 2019.
הצטברה של הנסיבות האמורות, הן עובדת היותו צעיר מאוד, הן העובדה שהוא צבר מחדלים
בתחילת ההליך, הן העובדה שהוא צפוי להתחתן והכנסתו רק תגדל, והן העובדה שהחובות נוצרו
בסמיכות רבה בכניסתו להליך חדלות הפירעון, הן אלו שהביאוני לקבל את המלצתו של הנאמן.
- לאחר שקילת הנתונים על פי דו"ח ממצאי בדיקת הנאמן, נתוני החייב כפי שהובאו
בפניי, וחקירת החייב בדיון שהתקיים בפניי, נחה דעתי כי יש להורות על מתן צו לשיקום כלכלי
בהתאם לסעיף 161 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, ובהתאם לתנאים הבאים:
על החייב להוסיף לקופת הנשייה סך של 50,000 ש"ח באופן הבא:
ב. החל מיום 12.1.2021 ולמשך 50 תשלומים, ישלם החייב סכום של 1000 ש"ח.
- נכסים הנכללים בקופת הנשייה ואופן מימושם – בהתאם לדו"ח הנאמן לחייב אין
נכסים למימוש.
יחד עם זאת,, הרי שככל שימצאו זכויות כספיות לא מוגנות כדוגמת קרן השתלמות, על החייב
ליידע את הנאמן אודותיהן, ובהתאם תוגש בקשה לממשן.
בעניין זה חל סעיף 164 לחוק באופן שנכס שיוקנה ליחיד במהלך תקופת התשלומים ייכלל
בנכסי קופת הנשייה, למעט נכסים על פי ההתניות הנקובות שם.
9.תחולת ההגבלות – ההגבלות אשר הוטלו על החייב במסגרת הליך זה ימשיכו לחול עד
לסיום מילוי הוראות צו זה. במידת הצורך, ניתן לפנות לממונה לביטול הגבלות לפי סעיף
143 לחוק או להתלייתן לפי סעיף 169 לחוק.
- בכפוף למילוי ההוראות דלעיל , תהיה החייבת, והיא בלבד, פטור מחובות העבר שלא
ניתן לפרוע מנכסי קופת הנשייה, בהתאם לסעיף 174 לחוק.
- ההפטר לא יחול על חובות המנויים בסעיף 175 לחוק.
- הפרת תנאי תכנית הפירעון – במידה והחייב תפר את הוראות הצו לשיקום כלכלי,
יהיה חשוף לסנקציות על פי הוראות החוק כדלקמן.
א. הארכת תקופת התשלומים – בהתאם להוראת החוק ולדו"ח הנאמן, ניתן יהיה להאריך את תקופת התשלומים בכל אחד מן המקרים הבאים –
1) היחיד לא קיים תנאי מתנאי הצו לשיקום כלכלי, ובכלל זה אם אינו עומד בחובת התשלומים הקבועה בצו;
2) היחיד נהג בחוסר תום לב, במטרה לנצל לרעה את ההליכים;
3) היחיד לא שיתף פעולה עם הנאמן או הממונה;
4) היחיד הפר את ההגבלות שהוטלו עליו באופן שהיה עלול לפגוע בהליך חדלות הפירעון:,
5) ליחיד חוב אשר נוצר באחת מן הנסיבות הבאות –
(א) מהתחייבות או מהתקשרות בעסקה בהיקף משמעותי שביצע היחיד בעת שידע או שהיה עליו לדעת כי יש סיכוי גבוה שלא יוכל לעמוד בהתחייבויותיו;
(ב) נוצר מהזנחה חמורה בניהול ענייניו הכלכליים של היחיד, שנעשתה בחוסר תום לב;
(ג) מקורו בחובת תשלום פיצויים לפי סעיף 77 לחוק העונשין;
6) היחיד ביצע פעולה כאמור בסעיפים 219 עד 221 לחוק הגדלת
במטרה להעדיף נושה על פני נושים אחרים, לגרוע נכסים מקופת
הנשייה או להבריח נכסים;
7) ניתן לגבי היחיד צו לפתיחת הליכים אחר בשבע השנים שקדמו לתחילת הליכי חדלות הפירעון.
ב. הגדלת סכומי התשלומים – רשם חדלות הפירעון יהיה רשאי להגדיל את סכומי התשלומים החודשיים, לאור שינוי נסיבות או גילוי עובדות חדשות.
ג. הטלת הגבלות – במקרה של הפרת הוראות צו זה, הרשם רשאי להטיל מחדש של הגבלה שהוסרה על ידי הממונה בהתאם לסעיף 169 לחוק.
ד. ביטול הליך – רשם חדלות הפירעון רשאי לבטל צו זה ו/או הפטר שניתן ליחיד, בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 176 לחוק; או לבטל את הצו לפתיחת הליכים בהתקיים התנאים הקבועים בסעיף 183 לחוק. ביטול צו אינו פוגע בתוקפם של מכירה, העברה, תשלום או פעולה משפטית אחרת שנעשו כדין לפני הביטול.
הסתרת מידע מבית המשפט או מהממונה בנוגע לזכויות היחיד, עלולה להוביל לביטול צו זה וההפטר שניתן או ביטול ההליך. כמו כן, הדבר עלול להוביל להגשת אישום פלילי בהתאם לסעיף 346 לחוק.
ה. הקניית נכסים לקופת הנשייה – כל נכס, כספים וזכויות להם זכאי היחיד מכל מקור שהוא ולא דווחו במהלך הליכי חדלות הפירעון, יועברו לקופת הנשייה מיד עם גילויים, בין אם נתגלו לאחר אישור התכנית לשיקום כלכלי, לאחר סיום ביצועה או אף לאחר מתן הפטר חלוט.
- הנאמן יפעל ליישום הצו לשיקום כלכלי ויפקח על עמידתם של החייב בתנאיו.
- בהסכמת הנאמן, יהא החייב פטור מהגשת דוחות דו חודשיים מעתה ואילך, וזאת בכפוף לכך שיעמוד בצו התשלומים שנקבע לעיל.
ככל שיש ביכולתו של החייב להקדים תשלום או תשלומים, הרי שעליו לעשות כן.
- בנוסף, אני מפנה את החייב להכשרה להתנהלות כלכלית נכונה כתנאי למתן ההפטר.
המזכירות תעביר עותק מהחלטה למערך ההכשרות.
לצורך שיבוצו בהכשרה נדרש החייב למלא את הטופס המקוון להצטרפותו להכשרה המצוי באתר רשות האכיפה והגבייה.
_________________________________
נעמה טלמן-בולטין, רשמת