בפני בקשת התובעת (להלן:
"המבקשת") למחיקת כתב ההגנה של הנתבעת (להלן:
"המשיבה"), בטענה שכתב התביעה נמסר למשיבה, ביום 28.2.03 ורק ביום 29.5.03, ובאיחור של 46 ימים, דהיינו של למעלה מחודש וחצי, הגישה המשיבה כתב הגנה מטעמה, למרות שהיה עליה להגישו ביום 13.4.07, מבלי שצרפה לכתב ההגנה בקשה להארכת מועד בצירוף תצהיר מטעמה המפרט את הסיבה שבעטייה הוגש כתב ההגנה באיחור רב לכן היא מבקשת למחוק את כתב ההגנה שהוגש מטעם המשיבה, לקבל את התביעה וליתן כנגד המשיבה פסק דין על מלוא סכום התביעה בצירוף הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד כדין.
לטענת המשיבה, כתב ההגנה מצוי בתיק ועל בית המשפט לדון בתיק לגופו של עניין. לטענתה, בית משפט לא יתעלם מכתב הגנה אשר הוגש באיחור וזאת בתנאי שכתב ההגנה הוגש לפני המועד בו בית המשפט דן בבקשה ליתן פסק דין בשל אי הגשת כתב הגנה.
לטענת המשיבה, זו אינה הפעם הראשונה בה מבקשת התובעת לקבל פסק דין במעמד צד אחד. עוד בשנת 2003 הגישה לבית המשפט בקשה למתן פסק דין במעמד צד אחד, בהיעדר כתב הגנה, הבקשה הוגשה, לאחר שכבר היה בתיק בית המשפט כתב הגנה, אולם מחמת טעות, נתן כב' הרשם יובל גזית פסק דין בהיעדר לטובת המבקשת. לאחר מכן בוטל פסק הדין מאחר ובתיק בית המשפט נמצא כבר כתב הגנה.
לטענת המשיבה, לאחר מתן ההחלטה בדבר ביטול פסק הדין, התיק ככל הנראה אבד ועתה מששוחזר מנסה המבקשת שוב לזכות בתביעתה בדרך דיונית זו או אחרת. לטענתה, מן הדין ומן הצדק להיעתר לבקשה זו ולחייב המבקשת בהוצאות לדוגמה בגין הגשת בקשה זו.
דיון
בית המשפט רשאי בכל עת להורות על מחיקת כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 (להלן:
"התקנות"):
91.הוראה לתקן
(א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, להורות כי יימחק או יתוקן כל ענין בכתב טענות שאין בו צורך או שהוא מביש או עלול להפריע לדיון הוגן בתובענה, לסבכו או להשהותו;כמו כן רשאי בית המשפט או הרשם להורות על מחיקה או על תיקון של כתב טענות שלא קוימו לגביו הוראות תקנות אלה.
ברע"א 3254/96
רשת שוקן בע"מ נ' חברת הכשרת הישוב בישראל, פ"ד נא(1), 49 ,60-61 נקבע כי:
"מחיקת ההגנה, אינה מהווה תוצאה הכרחית של אי העמידה בצפיותיו של בית המשפט בדבר הפרטים שעל המבקשים היה לספק לתמיכת טענתם "אמת דיברתי"; ובנסיבות העניין, ראוי היה שבית המשפט יחזור ויבחן, אם אכן יש מקום לפסוק לטובת התובעים "על הסף", בשל "העדר הגנה".
עוד נפסק כי:
"כל עוד לא ניתן פסק דין מחוסר הגנה, הנתבע רשאי להגיש כתב הגנה, אפילו עבר המועד, ודינו כדין נתבע שהגיש הגנתו בזמן; פסק דין מחוסר הגנה לא יינתן נגדו
...
הלכה זו אמנם אינה עולה בקנה אחד עם הוראת התקנה
97
(א), האומרת ש'נתבע שלא הגיש כתב הגנה תוך המועד שנקבע לכך, תן בית המשפט או הרשם פסק דין שלא בפניו על יסוד כתב התביעה בלבד', אך אין מערערים עליה, ולפיכך, כל עוד לא ניתן פסק הדין, די לו לנתבע שיגיש כתב הגנתו והתובע לא יקבל עוד פסק דין" (י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 5, בעריכת ש' לוין, 1988) 238; וראה:נ ע"א 12/86, רע"א 441/87 [1]).
בע"א
519/82
[2] נדרש בית-משפט זה לקביעת גבולה העליון המדויק של התקופה בה ניתן עדיין להגיש כתב-הגנה באיחור. ........
אומר בהקשר זה השופט ברק, בעמ'
244:
ו
"... אם השופט פועל כדין ומקבל את התביעה או הערעור, ולאחר מועד זה מוגש כתב ההגנה או מוגשים נימוקי השומה, אין מתחשבים בהם, שכן הוחמץ המועד. הוא הדין, אם השופט פעל שלא כדין, ותחת ליתן פסק-דין כנדרש הוא הורה בטעות להזמין את הצד השני לדיון בבקשה, וביני לביני הוגש כתב ההגנה או הוגשו נימוקי השומה. אף במקרה זה הוחמץ המועד... על-כן, במקום שבו, בשל טעות, לא ניתן פסק הדין שצריך היה להינתן, יש לדון בבקשה לפי המצב שהיה קיים ביום בו הגיעה הבקשה לראשונה לעיונו של השופט, תוך התעלמות מאירועים שקרו לאחר מכן". (ע"א 392/89
מרי עינצ'י נ הסוכנות היהודית לארץ ישראל, פ"ד מד (4), 4).
בעניינו, כתב ההגנה הוגש אמנם באיחור רב, אך היה מצוי בתיק בית המשפט טרם ניתן פסק דין בהיעדר הגנה ועל כן הרשם יובל גזית ביטל את פסק הדין שניתן בהיעדר הגנה ביום 21.7.03.
תמוה בעיני שהמבקשת הגישה בקשה זו בשנית שכן כבר ניתנה החלטה בנדון.
על כן ולאור המפורט בהחלטתי זו אני דוחה את הבקשה.
המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בקשה זו בסך 750 ש"ח.
הדיון המקדמי הקבוע ליום 23.9.07 בשעה 15:00 בעינו עומד.
המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום ח' בתשרי, תשס"ח (20 בספטמבר 2007) בהעדר הצדדים.