התובעת אוחזת בידיה סדרה של 21 שיקים, כמפורט בסעיף 5 ד' לכתב התביעה, שהוגש ב"סדר דין מקוצר" (להלן: "סדרת השיקים השניה") והנחזים להיות חתומים בידי החברה הנתבעת מס' 1 [ נספח ה' לכתב התביעה ].
למרות חזותם הנ"ל של השיקים מהסדרה השניה, אין חולק על כך שאין הנתבעת מחויבת על פי השיקים הנ"ל, הואיל ואלו אינם חתומים כדין על ידי הנתבעת, שכן רק הנתבע מס' 3 (להלן: "נוביק"), הוסיף את חתימתו על גבי אותם שיקים בצמוד לחותמת הנתבעת ובכך לא די כדי לחייב את הנתבעת שלצורך זאת יש לצרף גם את חתימת הנתבע מס' 2 (להלן: "לוי") וראה לאמור לעיל סעיפים 6 ו 7 לכתב התביעה וסעיפים 37 עד 39 לתצהירו של נוביק התומך בבקשת הרשות להתגונן של הנתבעים; כן ראה הצהרת ב"כ הצדדים באשר לתיקונו של כתב התביעה בעמ' הראשון לפרוטוקול הדיון ביום 17.9.06 (להלן: "הפרוטוקול").
מכאן, שהתביעה, ככל שהיא מופנית כלפי הנתבעת היא תביעה שאינה תביעה שטרית [ ראה גם סעיפים 5.ג ו 10 לכתב התביעה ].
לפי התביעה, ואין הנתבעים חולקים על כך, ספקה התובעת לנתבעת סחורות שונות באופן שוטף כאשר מנגנון התשלום והאספקה היה כדלקמן:
הנתבעת הייתה מוסרת לתובעת שיקים דחויים, ע"ח הסחורה שתסופק לה, ומקבלת חשבונית הנקראת על ידי הצדדים "חשבונית שריון"; לאחר מכן הייתה הנתבעת מקבלת מפעם לפעם סחורות שונות מהתובעת, על פי תעודות משלוח (שאף לא אחת מהן צורפה לכתב התביעה) ומידי פעם הייתה התובעת מחייבת את הנתבעת בגין הסחורות שסופקו לאחרונה ומוציאה חשבונית חיוב וחשבונית זיכוי, על מנת שלא להוציא חשבוניות חיוב כפולה, לאור העובדה שבגין אותם תשלומים כבר הוצאה חשבונית השריון וכך עד גמר ניצול התשלום המכוסה בחשבונית השריון [סעיף 2 לכתב התביעה סעיף 18 לתצהירו של נוביק; השאלה עד כמה הוצאת חשבונית בגין עסקה שטרם בוצעה תואמת את הוראות דיני המס לא הועלתה לדיון].
לטענת התובעת, הוצאו על ידיה בזמנים הרלבנטיים לתביעה שתי חשבוניות שריון, נספחים א' ו ב' לכתב התביעה, ע"ס -.708,000 ש"ח ו -.1,770,000 ש"ח בהתאמה והחזיקה שני שיקים שהתייחסו לחשבונית השריון א', בסכום כולל של -.408,000 ש"ח וששה שיקים בגין חשבונית השריון ב' למלוא סכום החשבונית; הגם שהתובעת מאשרת בסעיף 3.ב לכתב התביעה כי כמות הסחורה להספקה על פי חשבונית שריון א' טרם נוצלה, לא הוסבר על ידיה מדוע הייה צורך ומקום להוציא חשבונית שריון נוספת, בסכום נכבד באותו שלב.
תצלומי השיקים בגין חשבוניות אלה צורפו לכתב התביעה כנספח ג' (להלן: "סדרת השיקים הראשונה").
לאחר מכן, כך התובעת, זיכתה היא את הנתבעת בסכום של 1,471,939.91 ש"ח בגין סחורה שלא נמשכה ולא נוצלה מחשבונית ב', הנתבעת מסרה לה את סדרת השיקים השניה, שבאה למעשה במקום סדרת השיקים הראשונה, והיא אמורה להיות כיסוי ליתרת החוב של הנתבעת לתובעת בגין הספקת הסחורה (ככל המסתבר, על פי שתי חשבוניות השריון גם יחד) בסך כולל של -.683,182 ש"ח.
יתרת חוב זו לא שולמה ומכאן התביעה.
לנתבעים מספר טענות, שלא כולן מוצדקות ,אך חלקן יש בהן די כדי להוות הגנה ראויה.
ראשית נטען כי אין התביעה ראויה להיות נדונה ב"סדר דין מקוצר" בהעדר ראיה בכתב להספקת הסחורה, כאשר התביעה כאמור אינה תביעה שטרית.
לטעמי, די בשיקים בהם אוחזת התובעת, כדי להוות "ראשית ראיה" לחוב, גם אם החוב אינו נתבע בעילה השטרית; אילו היה החוב נתבע בעילה השטרית היו השיקים מהווים את עצם העילה; בתביעה על פי החוזה שבין התובעת לנתבעת מהווים השיקים ראיה, הרבה מעבר לראשית ראיה הנדרשת ל "סדר הדין המקוצר"
[ ע"א 566/71 פייג נ. שפיצקופף, פד"י כז1 עמ' 355 ]; טענות הנתבעים לעניין כך שלא הוכחה הספקת הסחורה או שאין לתובעת ידיעה של ממש באשר לכמות וסוג הסחורה שהיא ספקה לנתבעת, אינן אלא טענות לגוף הגנת הנתבעים.
לפי האמור בתצהירו של נוביק, סכום החוב הנתבע הוא צרוף מקרי של סכומי השיקים מסדרת השיקים השניה, ואינו מבטא חוב אמיתי קיים.
לפי נוביק, והדברים אכן עולה מבחינת סדרת השיקים השניה, סדרה זו נחלקת למעשה לשתי סדרות משנה: האחת, שמונה עשרה שיקים בסכום כולל של -.608,000 ש"ח (להלן: "סדרה ב1") והשניה שלשה שיקים בסך כולל של -.75,182 ש"ח (להלן: "סדרה ב2") ושתי הסדרות נוגעות לשתי עסקאות שונות (סעיף 13 לתצהיר נוביק); כפי הנחזה מנספח ב' לכתב התביעה אכן סדרה ב1 הם שיקים מודפסים שנמשכו כולם ביום 22.5.03 וסדרה ב2 הם שיקים כתובים בכתב יד שנמשכו ביום 25.5.03. הסדרה ב1 של השיקים, יחד עם שיק נוסף בסך של -.100,000 ש"ח שמספרו 450 ואשר נפרע ביום 31.3.03, כפי דף החשבון נספח א' לתצהיר נוביק, נועדו לפרעון תמורת הסחורה שלפי חשבונית השריון א', אשר כאמור, גם התובעת מאשרת כי לא נוצלה במלואה [ ראה סעיף 13 לתצהירו של נוביק ].
סדרת השיקים 2ב' נועדה כאמור לכיסוי חבות בגין "עסקה אחרת"; נוביק סתם ולא פרש מהי אותה עסקה אחרת וגם לא ידע לומר האם קבלה הנתבעת תמורה או לא קבלה בגין אותה "עסקה אחרת" [ סעיף 15 לתצהירו של נוביק וחקירתו הנגדית בעמ' 2 לפרוטוקול שורות 19, 20 ]; למעשה אין נוביק יודע כלל עבור מה וכמה קבלה הנתבעת סחורה מאת התובעת [ עמ' 3 לפרוטוקול שורות 13, 14 ו 18 ].
מכל סדרות השיקים וסדרות המשנה, ובהעדר פרוט באשר לסחורה שסופקה לנתבעת על פי חשבוניות השריון ובהעדר הסבר לכפילותן של חשבוניות השריון, עולה לטעמי מסקנה אחת, בשלב זה, שמהראוי לתת לנתבעת רשות להתגונן.
לא נסתרה עדותו של נוביק באשר לשיק הנוסף, והקשר בין השיקים של סדרה ב1 לחשבונית השריון א' וכאמור, לא הובררה כמות הסחורה שסופקה בגין אותה חשבונית.
ואם אכן דבריו של נוביק נכונים, וכך גם לעניין השיקים בסדרה ב2, הרי שלכאורה לא נותר חוב בגין חשבונית השריון ב', שכן שתי סדרות השיקים אינן קשורות אליה מחד, ומאידך, יתרת הסכום שלאחר הזיכוי שנעשה על ידי התובעת בגין סכום חשבונית השריון ב' אינו תואם את סכום השיקים שלפי סדרה ב2 בלבד, כאשר מייחסים, כפי נוביק, את השיקים של סדרה ב1 לחשבונית השריון א'.