בש"א, א
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
2067-07,19762-07
29/02/2008
|
בפני השופט:
ד"ר דרורה פלפל / ס. נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
תמר בורנשטיין לזר
עו"ד ש. קסוטו
עו"ד צ. ולך
|
הנתבע:
1. קלסיקלטת בע"מ
2. מארק עמוס
עו"ד ע. אביאל
|
| החלטה |
א.
מהות הבקשה
זוהי בקשה בה בית-המשפט מתבקש לעשות שימוש בסמכותו הקבועה בסעיף 6 לפקודת ביזיון בית-משפט, ולכפות על המשיבים, באמצעות קנס או מאסר, לקיים את החלטת בית-משפט זה מיום 2.8.07.
ב.
עובדות רלבנטיות
ביום 2.8.07 ניתנה החלטת בית-משפט זה בבקשה לצו מניעה זמני אשר הגישה המבקשת כנגד המשיבה 1, במסגרת בש"א 14308/07 (להלן: "
ההחלטה").
עניינה של הבקשה, בתמצית, - מתן שורה של צווי עשה וצווי מניעה, בעקבות הפרות נטענות של הסכם שנחתם בין הצדדים, להפצת קלטות ווידאו של סדרת טלוויזיה המבוססת על סדרת ספרי הילדים "קופיקו", פרי עיטה של המבקשת.
בהחלטה נקבע (עמ' 8) כדלקמן:
"...
אני נעתרת לבקשת המבקשת לצו המניעה הזמני שיאסור על המבקשת (צ"ל - המשיבה - ד.פ.)
לייצר ו/או למכור ו/או להפיץ בכל דרך שהיא את האוספים החדשים ולמתן הדיווח בכתב למבקשת על כמות האוספים החדשים המצויים במלאי המשיבה".
ובהמשך בעמ' 9:
"
כמו כן, אני מורה על צו המחייב את המשיבה ליתן למבקשת דיווח בכתב, מאושר ע"י רו"ח, המפרט כמה אוספים חדשים יוצרו, כמה נמכרו ו/או הועברו ו/או הופצו למשווקים, לרבות זהות המשווקים האמורים ופירוט היחידות אותן קיבל כל משווק, וכן להוציא צו המחייב את המשיבה ליתן למבקשת בתוך 30 ימים, מיום 1.8.07 (כשימי הפגרה נמנים במספר הימים) דו"ח כספי המפרט את כמות קלטות הווידאו ואוספי ה-
DVD
שהיו מצויים בידי המשיבה ביום 27.6.07".
לטענת המבקשת, המשיבה 1 ומנהלה המשיב 2, לא מילאו, עד היום, את החלק השני בהחלטת בית-המשפט, המורה להעביר אליה, תוך 30 ימים מיום 1.8.07, דו"ח כספי המפרט את כמות קלטות הווידאו ואוספי ה-DVD שהיו מצויים בידי המשיבה 1 ביום 27.6.07;
אלא כל שהועבר לידי המבקשת, הם דוחות הנוגעים לאוספים החדשים בלבד, שהוגדרו בהחלטה כ: ""
אוספי
DVD
הכוללים 6 פרקים של סדרת הטלוויזיה "קופיקו"".
לפי הטענה, החלטת בית-המשפט הבחינה בבירור בין האוספים החדשים של קופיקו, לגביהם ניתנה ההוראה הראשונה בדבר המצאת דו"ח הפצה למשווקים, דו"ח מלאי, וצו מניעה האוסר את הפצתם; ובין כלל פריטי קופיקו מכל מין וסוג לגביהם ננקטה לשון: "
קלטות הווידאו ואוספי ה-
DVD", וביחס אליהם ניתנה ההוראה השניה בדבר דו"ח כספי הנוגע למלאי המלא של כלל הפריטים.
מנגד טוענים המשיבים, כי הוראת הדיווח בהחלטת בית-המשפט מתייחסת לאוספים החדשים בלבד, ולפיכך הרי שהמשיבה 1 מילאה אחר ההחלטה והמציאה למבקשת את הדוחות שחויבה להגיש על-פיה.
עוד לטענתם, עצם קיומו של ספק בדבר אופן פרשנותה של ההחלטה, מעיד על כך שהעניין אינו מתאים כלל להליך לפי פקודת ביזיון בית-המשפט.
ג.
היש לחייב את המשיבים בביזיון בית-המשפט?
השימוש בהליך בזיון בית-המשפט מטרתו להביא לאכיפה ולביצוע של ההחלטה השיפוטית, ולא למטרת ענישה גרידא; תכליתו של ההליך היא להביא לידי כך שצווי בית-המשפט יבוצעו ויוצאו מהכוח אל הפועל, כאשר הסנקציה המוטלת בצידו נועדה לסייע לנפגע לאכוף ביצוע ההחלטה השיפוטית, בה זכה בדין.
אם כן, ברמה העקרונית, כל אימת שלא ממומשות כל הוראות בית-המשפט, הרי שיש לו סמכות לכוף ביצוע של הוראותיו, וזאת אף באמצעים של קנס אישי או מאסר.
עם זאת יודגש, כי לא בכל מקרה הליך הביזיון הוא ההליך האפשרי, וגם במקרים בהם הוא אפשרי, לא תמיד הוא ההליך ההולם את נסיבות המקרה.
בבואנו לדון בבקשה יש לבחון האם ההחלטה השיפוטית ניתנת לביצוע?