א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
23052-05
30/10/2005
|
בפני השופט:
אושרי פרוסט-פרנקל
|
| - נגד - |
התובע:
ישראכרט בע"מ - ת"א
עו"ד זומר שריאל
|
הנתבע:
1. לה פאם חשמל בע"מ
2. דמארי אמציה
עו"ד ברמי יהודה
|
| החלטה |
בפניי בקשה למחיקת נתבע 3.
בדיון אשר התקיים ביום 11.10.05 טען ב"כ הנתבעים למחיקה על הסף של נתבע 3. לטענתו כאשר מגישים כתב בתביעה בסדר דין מהיר, צריך לתמוך בתצהיר את עובדות כתב התביעה. בכתב התביעה לא נתמכת הטענת נגד נתבע 3 באופן אישי בתצהיר, משום שבתצהיר כתוב לפי יעוץ משפטי. יש לטעון מהן העובדות המפורטות נגד נתבע 3, לכן כתב התביעה לא היה ראוי מלכתחילה. הטענה בכתב התביעה נגד נתבע 3 היא רשלנות ועל פי סעיף 6 לחוק החברות התשנ"ט - 1999 רשלנות אינה מהווה עילת תביעה להרמת מסך ולחיוב אישי של מנהל החברה. סעיף 6 הוא סעיף ספציפי לעניין זה. בהתאם לחוק החברות, לא ניתן לחייב אישית מנהלים בגין פעולתו בחברה אלא בגין מרמה. סעיף 6 לחוק החברות גובר על כל מערכת חוקתית אחרת, מדובר בחוק ספציפי שעל פיו לא ניתן לחייב ולהרים מסך בגין רשלנות.
ב"כ התובעת טענה, כי לכתב ההגנה של נתבע 3 צורף תצהיר ובו נכתב בסעיף 2, כי כל העובדות בסעיפים 1-18 הם למיטב ידיעתו ואמונתו. לעניין הרמת המסך - גם דיני הנזיקין ודיני השליחות מקנים את היכולת לחייב אורגן בחברה בפעולות שעשה כשלוח מטעם החברה ובהן התרשל ובכך יצר נזק.
דיון
מחיקה על הסף הינה בסמכות ביהמ"ש, כאשר בין השאר כאשר הכתב לא מראה עילת תביעה - ויש למנוע דיוני סרק ובעיקר כשחוסר העילה בולט לעין או שניתן לחסוך בדרך זו עדויות רבות.
ע"א 292/68
יפת ושות' בע"מ נ' איסטווד פד"י כג (1) 604, 608.
השאלה שביהמ"ש שואל את עצמו היא, אם התובע יוכיח את כל הנטען בכתב התביעה, טענה לטענה האם מערכת עובדתית זו מוכרת על פי חוק כלשהו ככזו, שיש להעניק בגינה סעד משפטי המבוקש בכתב התביעה.
הכלל הוא, שביהמ"ש יעדיף תמיד הכרעה עניינית על פתרון דיוני, כאשר פתרון דיוני מכריע את גורל התביעה. ע"א 693/83 שמש נ' רשם המקרקעין ת"א ואח' פד"י מ'(2) 668. על כן, ביהמ"ש נוקט בזהירות וביד קמוצה במחיקת תביעה מחמת העדר עילה.
כחוט השני, עוברת בפסיקה ההלכה, שמחיקה או דחייה על הסף ננקטות רק בלית ברירה, שכן "פתרון ענייני של כל מחלוקת לגופה, הינו לעולם עדיף. רצוי על כך שביהמ"ש יעדיף תמיד דיון ענייני בפלוגתא על פני פתרון דיוני פורמליסטי, אשר מהווה לפעמים סוף פסוק לתיק קונקרטי אולם איננו סוף הדרך מבחינת המשך ההתדיינות.
לצורך בחינת השאלה אם למחוק את כתב התביעה בהעדר עילה, יש להניח שכל מה שנטען בכתב התביעה הוכח והאם אז לא יזכה התובע בסעד המבוקש.
ע"א 280/84 עפרי נ' מ"י פד"י מ(3) 358.
ביהמ"ש ימחק תביעה על הסף, רק כאשר ברור כי בשום פנים ואופן אין התובע יכול לקבל על יסוד הטענות המבססות את תביעתו, את הסעד המבוקש. ביהמ"ש ישתמש בסמכותו זו במקרים יוצאי דופן.
ע"א 35/83 חסין נ' פלדמן פד"י לז(4) 721, 724.
ע"א 16/65 בורגר נ' מ"י פד"י י"ט (2) 228, 233.
ע"א 590/74 חיכם לנדאו בע"מ' נ' מקורות בע"מ ואח' פד"י כט (2) 141.
עם זאת, כאשר מתברר כבר בשלב מוקדם, כי גם אם יצליח התובע להוכיח את העובדות המועלות על ידו בכתב התביעה, לא יהיה זכאי לסעד המבוקש על ידו, באין הוראת חוק המצדיקה זאת לא יהיה טעם להשמיע ראיות והתוצאה המשפטית בכל מקרה תהיה הידועה מראש.
כאשר ברור על פני הדברים, שגם אם יוכיח התובע כל הנטען בתביעתו, עדיין אין בו עילת תביעה טובה, תימחק התובענה.
ע"א 796/80 אוחנה נ' אברהם ואח' פד"י לז' (4) 337.
ע"א 163/84 מ"י חב' העובדים העברית השיתופית בע"מ, פד"י לח'(4) 1, 8.