א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
25953-05
26/04/2007
|
בפני השופט:
אגי זהבה- ס. נשיא
|
| - נגד - |
התובע:
1. לביא יהושע
2. איילון חברה לבטוח בע"מ
עו"ד מ. ברנד ואח'
|
הנתבע:
שרה אסנת שירן
עו"ד א. פרויליך ואח'
|
| החלטה |
בפני בקשה מטעם הנתבעים לפסילת מסמכים מתוך התיעוד הרפואי אשר הועבר למומחה מטעם בית המשפט ע"י ב"כ התובעת.
כנטען בכתב התביעה, לתובעת ארעה תאונת דרכים ביום 14.11.2004. מונו 2 מומחים רפואיים, לצורך הערכת קיומה של נכות בגין התאונה: ד"ר יצחק הורוביץ, מומחה רפואי בשטח רפואת השיניים פה ולסת, וד"ר אריה אורנשטיין, מומחה רפואי בשטח הכירורגיה הפלסטית.
טענות הצדדים
לטענת הנתבעים, צירפה התובעת, במסגרת פנייתה לד"ר אורנשטיין, 2 מסמכים אשר לא נערכו ע"י הרופאים המטפלים בתובעת ואשר מהווים חוות דעת מוזמנת, הכוללת חיווי דעה והצעות כספיות לטיפול המוצע. לדידם, עסקינן בחוות דעת אשר אין מקום להגישן למומחה הרפואי.
מנגד, טוענת התובעת כי המסמכים נערכו ע"י רופאים המטפלים בתובעת בעקבות פגיעתה בתאונה, ולראיה היא מציינת כי בתצהיר התשובות לשאלון, עת פרטה הרופאים אשר טיפלו בה עקב התאונה, ציינה, בין היתר, גם את שמות הרופאים אשר כתבו המסמכים בהם עסקינן.
באשר לטענת הנתבעים כי מדובר בחוות דעת מוזמנות, משיבה התובעת וטוענת כי המסמכים נערכו בסמוך לאחר אירוע התאונה נשוא התביעה, כשלושה שבועות וכחודש לאחריה. לא רק זאת, אלא שהמסמכים נערכו ע"י הרופאים המטפלים ובהם מפורטים ממצאי הבדיקות והמלצותיהם בנוגע להמשך הטיפול.
דיון
תקנה 8 לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים) תשמ"ז-1986 (להלן:
"תקנות המומחים"), קובעת:
"8. המצאת מסמכים למומחה
(א) תוך חמישה עשר ימים מיום שהודע לנפגע על מינויו של מומחה, ימציא הנפגע למומחה ולכל בעלי הדין האחרים את כל המסמכים בדבר הטיפול הרפואי שניתן לו ובדבר בדיקות הנבדק לצורך אותו טיפול, הנוגעים לעניין שבמחלוקת, ובלבד שלא יגיש למומחה חוות דעת רפואית".
וכפי שנפסק לעניין תקנה זו על ידי כב' השופט טירקל, בבר"ע 2339/96
אררט חברה לביטוח בע"מ נ' אוולין דלל פד"י נ(4) 429 -
"המסמכים שהמצאתם הותרה סויגו, איפוא, בשלושה סייגים:
(א) עליהם להיות "בדבר הטיפול הרפואי" לרבות בדיקות לצורך הטיפול;
(ב) על אלה להיות "נוגעים לעניין שבמחלוקת".
(ג) נאסרה הגשת חוות דעת רפואית".
התקנות אוסרות במפורש על המצאת חוות דעת רפואית למומחה שמונה מטעם בית המשפט.
"איסור זה מתקיים בין אם חיית הדעת הן גלויות ומפורשות ובין אם הן חבויות בתוך מסמכים, הנראים על פניהם כאישורים רפואיים או במסמכים שנערכו לצורך טיפול רפואי. גם מסמך ערוך על ידי רופא מטפל, המסכם ומפרש את תיקו הרפואי של הנפגע, חורג מגדר המסמכים המותרים בהגשה", ראה: אליעזר ריבלין,
תאונת הדרכים, סדרי דין וחישוב הפיצויים, מהדורה חדשה מעודכנת 562, 561 (להלן:
"ריבלין").
מנגד, לא כל מסמך הכולל אלמנטים של חוות דעת, כמו דיון בממצאי בדיקת התובע, הינו מסמך פסול. הלכה היא, שיש לבדוק אם ההערכות והאבחנות הרפואיות הכלולות בו היו נחוצות לשם טיפול רפואי בתובע ואם יש בהם כדי להשפיע על שיקול דעתו האובייקטיבי של המומחה.ו
לדידי, המסמכים אשר צורפו במסגרת התיעוד הרפואי אשר נשלח מטעם התובעת למומחה, ד"ר אורנשטיין, אינם מהווים חוות דעת פסולה. עסקינן במסמכים אשר נערכו במסגרת טיפול הרופאים בתובעת.
זאת ועוד, וכפי שנקבע ברע"א 3906/95
אמר נ' הדר חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מט(3) 303, יש לסמוך על ניסיונו והידע המקצועי של המומחה, שידע לסנן את המידע הנמסר לו. על המומחה יהא להידרש לבדיקותיו והתרשמותו מהתובעת ואין הוא מתרשם מן הנבדק רק על סמך התיעוד הרפואי אשר מועבר לו על ידי מי מהצדדים.
אשר על כן, הבקשה נדחית.