החלטה בתיק א 37986/05

1.                  לפני בקשה מטעם התובע לפוטרו מהגשת חוות דעת רפואיות ובקשה למינוי מומחים מטעם בית המשפט בתחומי הרפואה הבאים: הפלסטיקה, האורולוגיה, הא.א.ג. והנפשי.

ואלה עיקרי הטענות הנדרשות לענייננו

2.                  ביום 12.7.05 הגיש התובע, יליד 1953, תביעה לפיצויים בגין נזקי גוף אשר אירעו לו לטענתו ביום 18.4.99 וביום 30.3.00, עת עבד ברשות הנתבעת 1.

על פי הנטען בכתב התביעה האירוע מיום 18.4.99 אירע שעה שנכנס לתוך מיכל, אשר התהפך ונפל על התובע והאירוע מיום 30.3.00 אירע שעה ששהה התובע בתוך מיכל אשר עלה באש כתוצאה מנורה שנופצה אשר באה במגע עם אדי חומר הדילול שהיה בצבע, פרצה שריפה ואחזה בגופו של התובע.

3.                  לטענת התובע, הינו " ... תושב השטחים... דל אמצעים, ואין הפרוטה מצויה בכיסו... המבקש נפגע כמצוין בתביעה ביום 18.4.99 פגיעה בתחומי רפואה שונים, ולא רק זו אלא שהנתבעת 1, מצאה כי אינו כשיר עוד לעבוד אצלה בעקבות מה שקרה לו בתאונה פיטרה...מאז פיטורי המבקש ע"י המשיבה 1, לא חזר לעבודתו בגלל מגבלותיו שנגרמו בתאונה ובגלל מצב כללי של חוסר תעסוקה, במיוחד למי שנמצא במצבו של המבקש, בגלל האבטלה הגואה בשטחים עקב המצב הביטחוני".

בהמשך טוען התובע כי " ... אין בידו לממן מומחים רפואיים ישראליים. המבקש צירף חוות דעת מטעם רופאים מקומיים, ואולם ב"כ המשיבות מתנגדות לקבל את חוות הדעת כחוות דעת לעניין התקנות. המבקש עומד בפני שוקת שבורה. מצד אחד המשיבות אינן מוכנות לקהל את חוות הדעת שהוגשו ע"י המבקש כחוות דעת משפטיות, ומאידך אין בידו לממן ולו חוות דעת אחת ע"י רופא ישראלי".

התובע צירף תצהיר בתמיכה לבקשתו.

התובע בתצהירו כמו גם בבקשתו נוקב הוא בתאריך האירוע מיום 18.4.99, אך בפירוט האירוע והנזקים להם טוען מתייחס הוא גם לאירוע מיום 30.3.00.

עוד מצהיר התובע כי " אינני עובד, ואין לי כל מקור פרנסה. אני אשתי וילדי חסרי כל, ומוצאים את עצמנו לעתים רעבים ללחם. אין ביד לממן חוות דעת של מומחים מטעמי לתמיכת תביעתי אשר הגשתי כנגד הנתבעות בבית המשפט..., ואין בידי אף כדי לשלם עבור משחות וטיפולים, וביקורת רופאים להם אני נזקק מידי פעם... ילדי אינם עובדים, אם כי חלקם בגיל עבודה שכן, כאמור המצב הביטחוני אינו מאפשר עבודה בישראל, והאבטלה הרחבה אינה מאפשרת עבודה בשטחים. גם לקרובי משפחה שלי פניתי בבקשת עזרה, אך אלה גם להם בעיות משלהם, ודאגות פרנסה, ומלבד נדבות מעת לעת, אין ביכולתם לממן לי חוות דעת של ארבעה רופאים, בסכומים הקרובים לעשרים אלף ש"ח".

4.                  הנתבעים מתנגדים לבקשה.

לטענת הנתבעים " לא ברור מבקשת המבקש בגין איזו תאונה מבקש הוא לפטור אותו מהגשת חוו"ד רפואיות, או שמא בגין שתיהן ...לשם הזהירות בלבד ישיב הח"מ לבקשת המבקש כאילו מבוקש הפטור לגבי שתי התאונות-הגם שאין זה עולה מהבקשה כלל ועיקר".

הנתבעות מפנות בתגובתן לסעיף 127 ולסעיף 130 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד -1984.

לשיטתן, " ... ברור לחלוטין כי כל עוד לא נגדרו גדרי המחלוקת שבין בעלי הדין הרי שאין בידי ביהמ"ש למנות מומחה רפואי מטעמו. והטעם לכך ברור, שכן בשיטת המשפט הקיימת בישראל ביהמ"ש פועל תוך גדרי המחלוקת אשר גדרו לו הצדדים ואין הוא יוצר ו/או מגדיר את גדרי המחלוקת... על מנת שביהמ"ש יוכל לעשות כן הרי שראשית על ביהמ"ש לפטור את המבקש מהגשת חוו"ד רפואיות מטעמו ורק לאחר שנתן למשיבות להגיש חוו"ד רפואית מטעמן במסגרת המועדים הקבועים בתקנות יש באפשרותו להורות על מינוי מומחה רפואי מטעמו".

דיון

5.                  תקנה 127 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד- 1984 קובעת כי :

" רצה בעל דין להוכיח עניין שברפואה לביסוס טענה מטענותיו, יצרף לכתב טענותיו תעודת רופא או חוות דעת של מומחה, לפי העניין, שנערכה לפי סעיף 24 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א-1971 (להלן - חוות דעת); אולם רשאי בית המשפט או הרשם לפטור בעל דין מצירוף חוות דעת מטעמים מיוחדים שיירשמו".

תקנה 130 לתקנות קובעת כי :

" (א) בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת ולאחר שנתן לבעלי הדין הזדמנות נאותה  להשמיע את טענותיהם, למנות מומחה או מומחים לעניין במחלוקת בין בעלי הדין (להלן - מומחה מטעם בית המשפט)".

כבר נקבע כי בנסיבות מיוחדות שילובן של תקנה 127 ותקנה 130 מאפשר לביהמ"ש לפטור בעל דין מהגשת חוות דעת מטעמו ולמנות מומחה מיוזמתו (ראה גם רע"א 10251/02, כץ חמים וטעים נ' דואני , דינים עליון, כרך סג, 66).