א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
48779-06
24/12/2006
|
בפני השופט:
ח. וינבאום וולצקי
|
| - נגד - |
התובע:
אסף עופר
עו"ד ד. שפט ואח'
|
הנתבע:
המאגר הישראלי לביטוחי רכב "הפול"
עו"ד מ. גנות ואח'
|
| החלטה |
מבוא
1. ענייננו בבקשת התובע להביא ראיות לסתור את קביעת המל"ל שניתנה בעניינו.
לתובע הותר לפרט טענתו זו שבאה לידי ביטוי בכתב התביעה וזאת בהחלטתי מיום 26.11.06. התובע בחר להסתפק בטיעונו שבכתב התביעה.
2. התובע, יליד 1976, נפגע בתאונת דרכים ביום 2.6.03 שהינה גם תאונת עבודה. התובע פנה למל"ל על מנת שזה יקבע את נכותו הצמיתה תולדת התאונה.
3. לטענת התובע סבל כתוצאה מפגיעתו בתאונה משבר במרפק ימין ומשני שברים בסקרום וכן מכאבי גב תחתון וצוואר. לטענתו שגה המל"ל בכך שלא קבע לו נכות בשיעור של 5% בגין כל שבר כפי שמחייבות התקנות לקביעת דרגת נכות.
4. המל"ל במסגרת וועדה רפואית ראשונה קבע כי לתובע נותרה נכות כתוצאה מהשבר במרפק אשר מתבטאת בהגבלה קלה בתנועות המרפק. המל"ל לא קבע לתובע נכות בשל השברים בסקרום ובשל כאבי הגב התחתון והצוואר.
5. התובע פנה לוועדה רפואית לעררים אך זו לא ראתה לשנות מקביעת הוועדה הראשונה. בצר לו פנה התובע לבית הדין לעבודה וגם זה האחרון לא הושיע אותו שכן לא מצא פגם משפטי בהחלטת הוועדה שיש לדון בו. בקביעות הרפואיות של הוועדה אין לבית הדין סמכות להתערב כפי שציין בהחלטתו.
6. הנתבעת מתנגדת לבקשה וטוענת כי המקרה שבפניי אינו נכנס לגדר אף אחת מן הקטגוריות שבהן הבחינה הפסיקה כמקרים שיש להתיר הבאת ראיות לסתור.
דיון
7. אין חולק כי הוועדה הייתה מודעת לעובדת קיומם של שברים בסקרום על פי ממצאי בדיקת מיפוי עצמות. עניין זה עולה כבר מדו"ח הוועדה הראשונה מיום 27.11.03. הועדה הראשונה מציינת את עצם קיומם של השברים במסקנותיה ומסכמת בכל הנוגע לתלונות בגב כך:
"סימן לסג הפוך שלילי. ישיבה במיטה עם ברכיים ישרות מסוגל להגיע בקצה האצבע לשליש הדיסטלי של השוקיים, רגישות באזור גב תחתון בעצם הזנב .
בדיקה נוירולוגית
:
ללא חסר מוטורי ב - 4 גפיים. הליכה על קצה האצבעות והעקבים תקינה. תנועות כפות הידיים תקינות. כוח תקין ללא דלדול שרירים החזרים ערים .....
במיפוי עצמות 11.6.03 שבר בראש הרדיוס מרפק ימין ושני שברים בסקרום."
בסיכום הדיון מבקשת הועדה צילום מרפק ימין וקובעת בשלב זה נכויות זמניות.
8. הוועדה הרפואית לעררים עיינה הוועדה בצילום המרפק שהתבקש בשעתו על ידי הוועדה הראשונה, וקבעה נכות בשיעור 10% בגין הפגיעה במרפק וביקשה צילום של הסקרום. בבדיקה מציינת הוועדה כך:
"ע"ש צווארי: טווח תנועות מלא אין סימנים נוירולוגיים נלווים בע"ש צווארי. אין פגיעה מוטורית או תחושתית. בבדיקה ע"ש מותני: אין סטיה אין הגבלה בתנועות לסג שלילי. החזרי .... ואכילס הופקו שווה בשני הצדדים אין ירידה בכוח גס או הפרעות בתחושה. בתיקו הרפואי נרשם מס' רב של פעמים שבר בסקרום ולא עמד בפני הוועדה צילום של הסקרום וקוקסיס.
הוועדה עיינה בבדיקת
EMG
אין התאמה בין בדיקת ה
EMG
והבדיקה הקלינית."
בעמודת האבחנה מציינת הוועדה כך: