ב"ל
בית דין אזורי לעבודה נצרת
|
11749-11-10
03/01/2012
|
בפני השופט:
ורד שפר
|
| - נגד - |
התובע:
אמיר בלזם
|
הנתבע:
ביטוח לאומי
|
| החלטה |
1. בתיק זה מונתה מטעמו של בית הדין דר' ללה אבין, כמומחית רפואית בתחום הרפואה התעסוקתית.
בפנינו בקשה מטעם התובע למינוי מומחה רפואי אחר או נוסף, וזאת על בסיס הנימוק לפיו המומחית חרגה מהעובדות שהונחו לפניה כפי שתוארו בהחלטת המינוי ואשר שימשו אותה בין היתר כבסיס לחוות דעתה.
כמו כן לגישתו, המומחית לא התייחסה באופן ראוי לשאלות ההבהרה שהופנו אליה.
2. מטעם ב"כ הנתבע הוגשה תגובה לבקשה, במסגרתה הביעה התנגדות לבקשה.
3. בהנחיות שהוצאו מטעמו של נשיא בית הדין הארצי לעבודה, השופט אדלר (כתוארו דאז), בעניין מומחים יועצים רפואיים הובאה, בהקשר בו עסקינן, ההנחיה הבאה:
"מינוי מומחה אחר משמעו פסילת חוות דעת המומחה שמונה. לא על נקלה יינקט צעד כאמור, אלא נדרש טעם ממשי לפסילה; בעיקרו של דבר, הטעמים למינוי מומחה אחר דומים לטעמים בגינם מחליט בית הדין על החזרת עניינו של מבוטח לוועדה רפואית לעררים שתשב בהרכב חדש. בין הטעמים למינוי מומחה אחר: ככל שבית הדין מוצא כי המומחה חרג בחוות דעתו מהעובדות שנקבעו על ידי בית הדין למרות ששימת הלב הופנתה בשנית לנסיבות העובדתיות;
ככל שהמומחה מתנגד לאסכולה הרפואית עליה מבוססת פסיקת בתי הדין לעבודה בתחום הפגימה הרלוונטי; ככל שנפל פגם אישי במומחה; או מטעם אחר שיירשם.
באותם מקרים בהם נמצא, מתוך חוות דעת המומחה ועל פי החומר הרפואי, כי העובדות שנקבעו על ידי בית הדין אינן מדויקות, אל לו לבית הדין לפסול את המומחה אלא עליו לשקול תיקון המסכת העובדתית על סמך חוות דעת המומחה.
מונה מומחה אחר, לא יזדקק עוד בית הדין לחוות דעתו של המומחה הראשון". (
הנחיות אלו החליפו את הנחיות הנשיא בדבר מומחים יועצים רפואיים מיום 15.1.91, ונכנסו לתוקף החל מיום 1.5.2010).
4. במאמרו של כב' נשיא בית הדין הארצי, השופט אדלר (כתוארו דאז), נאמר כי פסילת מומחה הנה צעד חריג שבית הדין נוקט בו בנסיבות נדירות, אשר רק בהתקיימן רשאי בית הדין להיעתר לבקשה כאמור
"ואין הדבר בבחינת מעשה שבכל יום" (ס' אדלר, מומחים יועצים רפואיים בבית הדין לעבודה, המשפט ב' 199).
סיבות אפשריות לפסילת חוות דעת היא כאשר חוות הדעת של המומחה מבוססת על עובדות שלא נקבעו על ידי בית הדין, כאשר מתברר שהמומחה נוהג לתת חוות דעת לנתבע, כאשר חוות הדעת מבוססת על הנחה משפטית לא נכונה, או כאשר המומחה אינו מוכן להשיב על שאלות הבהרה או אינו מסוגל להשיב עליהן, כמו במקרה בו עזב את הארץ (ראה למשל עבל 156/09
יוסף חיון נגד המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 27.01.10; עבל 421/09
המוסד לביטוח לאומי נגד יעקב בן סימון, ניתן ביום 08.03.10).
5. ענינה של התביעה שבפנינו הינה הכרה בליקוי בעור - מחלת BCC ממנה סובל התובע כנובעת מחשיפתו לשמש במסגרת עבודתו במשך שנים. הצדדים הסכימו כי בית הדין ימנה מומחה אשר יבחן את הקשר הסיבתי בין אותו ליקוי לבין תנאי העבודה, וזאת על בסיס המצב העובדתי הבא -
א. התובע יליד שנת 1964.
ב. התובע הינו בעל גוון עור בהיר.
ג. התובע עובד החל משנת 1990 בחברת החשמל כעובד אחזקת רשת, 5 ימים בשבוע כ - 8.5 שעות עבודה ביום.
ד. 85% מעבודתו של התובע מבוצעת בחשיפה לשמש.
ה. התובע לובש חולץ ארוכה וכובע בעת עבודתו ובקיץ קיבל קרם הגנה.
ו. התובע סובל מנגעי BCCעל עור הפנים, ועבר ניתוח להסרת נגע באוזן ימין.
6. בהתאם להסכמה האמורה, מונתה בהחלטה מיום 21.06.11 דר' ללה אבין כמומחית רפואית מטעם בית הדין, תוך שהופנו אליה השאלות הבאות:
"
1. מהי המחלה או מהו הליקוי ממנו סובל התובע בעור?