ב"ל
בית דין אזורי לעבודה באר שבע
|
2688-05
06/02/2013
|
בפני השופט:
אילן סופר
|
- נגד - |
התובע:
1. מ.ח 2. ח.ח 3. א.ח 4. ד. ח (קטינה)
עו"ד גלעד מרקמן
|
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי עו"ד נעמה נוה
|
החלטה |
1. לפנינו תביעה להכיר במחלת הסרטן בה לקה המנוח ש.ח ז"ל בחלל מערות האף (
להלן: "הפגיעה") כ"פגיעה בעבודה" בגין "מיקרוטראומה" ו/או "מחלת מקצוע".
2. בית הדין הארצי לעבודה קבע (עב"ל 29699-01-11) כי בשל העובדה שכמעט לא קיימים מחקרים לגבי הגורמים למחלתו של המנוח, הרי שיש למנות בתיק זה מומחה נוסף, אונקולוג. זאת, לשם בחינת הקשר הסיבתי שבין מצבו הרפואי של המנוח לבין עבודתו של המנוח במתקן התפזורת בנמל אשדוד ובעניין העובדות המפורטות להלן .
מתקן התפזורת בנמל אשדוד - כללי
3. א. מתקן תפזורת (
להלן: "המתקן") מצוי בשטח נמל אשדוד ומהווה חלק ממנו. המתקן נועד לשנע מטענים המגיעים בתפזורת, להבדיל ממטענים הארוזים בחבילות או במכולות. עיקר ייעודו של מתקן תפזורת הוא לייצא מחצבים כגון פוספטים ואשלג המגיעים מאזור ים המלח והנגב לחו"ל.
חברת מפעלי ים המלח בע"מ וחברת פוספטים בנגב לשעבר, כיום רותם אמפרט נגב בע"מ, חוכרות מחברת נמלי ישראל פיתוח ונכסים בע"מ (ובעבר - מרשות הנמלים והרכבות) את שטח המתקן על מחסניו לשנים רבות, ומפעילות את המתקן, בין היתר באמצעות עובדי נמל אשדוד.
המתקן הוקם בשנת 1965 - בשנת 1979 הופעל המתקן החדש, במתכונתו הנוכחית.
ב. מתקן התפזורת מורכב ממספר מבנים:
1.
בורות פריקה - מבנים גדולים בצורת "ח" בור המכוסה רשת, לתוכו פורקים את הפוספטים והאשלג המגיעים לנמל אשדוד באמצעות רכבות ומשאיות. המחצבים הנ"ל נשפכים מפתחים בתחתית קרונות הרכבת והמשאיות לתוך בור הפריקה.
ישנם שלושה בורות פריקה: בור פריקת פוספטים קטן (לפריקת קרון אחד), בור פריקת פוספטים גדול (לפריקת שני קרונות) ובור פריקת אשלג (לפריקת קרון אחד). בתחתית בור הפריקה קיים סרט נע המוביל את המחצבים דרך מנהרות ומסועים אל המחסנים.
2.
מחסנים - מחסני ענק בהם מאוחסנים המחצבים עד להעמסתם על גבי האניות לייצוא.
3.
מסועים ומנהרות - מסועים להעברת המחצבים באמצעות סרטים נעים מבורות הפריקה אל המחסנים, ומן המחסנים אל המנופים ברציף השופכים את המחצבים לבטן האניות. ישנם מסועים הנמצאים מתחת לפני האדמה (מתחת לבורות הפריקה, מתחת לחלק מן המחסנים), וישנם מסועים הנמצאים בתוך מנהרות בנויות המגיעות לגובה רב (גג המחסנים ומנוף הטעינה ברציף), והנקראות "גלריות". בשל המרחקים הארוכים הסרטים הנעים בנויים ממספר מסועים, כאשר החומר נשפך ממסוע אחד למסוע השני.
4.
חדר פיקוד חדש - חדר השולט על התהליך בכללותו. חדר הפיקוד הוא חדר סגור וממוזג הנמצא בבניין הממוקם מרחק רב מבורות הפריקה, המחסנים ורציפי האניות. העובדים אשר עובדים בחדר הפיקוד (מנהלי עבודה) אינם עובדים עם המחצבים.
בעבר היו במתקן תפזורת שני חדרי פיקוד - האחד חדר פיקוד של האשלג שהיה בחלקו ממוקם מעל בור הפריקה של האשלג, והשני חדר פיקוד של הפוספטים. בשנת 1993 אוחדו שני חדרי הפיקוד לאחד ובוטל חדר הפיקוד של האשלג (חדר הפיקוד המאוחד היום הוא למעשה חדר הפיקוד של הפוספטים דאז).
ג. מתקן התפזורת משנע מדי שנה כארבעה מיליון טון פוספטים ואשלג. רוב המחצבים מגיעים למתקן באמצעות רכבות.
ד. באמצע שנות ה-90 הותקנו מדכאי אבק (שרוולי טעינה) במנופים שהטעינו את האניות וכן במעברים בין המסועים השונים. נעשתה עבודת איטום של המחסנים והמנהרות באמצעות קצף פולטילן לסגירת הפער בין הגג הגלי לבין הקירות, הותקנו דלתות במחסנים ובמנהרות לפתחים השונים, והוחלפו גגות.
ה. לרשות עובדי המתקן עמדו, מאז הקמת המתקן, מסכות אף-פה מדגםP2 נגד אבק. בשנת 1982 הוסף למסכות נשם (שסתום חד-כיווני המאפשר יציאת אוויר ביתר קלות). עד שנת 1996 בהעדר הקפדה, לא התמידו העובדים בעטיית המסכות על פניהם, ומשנת 1996 ואילך הייתה הקפדה מלאה על עטיית המסכות.
ו. מתקן התפזורת פתוח וזמין לפריקה וטעינה 24 שעות ביממה, בכל ימות השבוע למעט ימי מנוחה. אולם, פריקה מבוצעת רק כאשר מגיעה רכבת/משאית לפריקה וטעינה מבוצעת רק כאשר מגיעה אניה לטעינה. עד שנת 1979 עבדו העובדים במתקן במשמרות של 8 שעות ביום. כמו כן, בעת הצורך העובדים עבדו שעות נוספות ובממוצע 6-8 משמרות נוספות בחודש. משנת 1997 יום העבודה במתקן נחלק לארבע משמרות בנות 6 שעות כל אחת (כאשר יום העבודה עצמו הוא בן שבע שעות והשעה הנוספת מיועדת, בין היתר, לצורכי התארגנות העובד). כיום קיימת הגבלה לפיה העובדים רשאים לבצע 6 משמרות נוספות בחודש (ללא היתר) ו-8 משמרות נוספות בחודש לאחר קבלת היתר ממחלקת כוח אדם.
ז. החל משנת 1992 מבוצעים במתקן התפזורת סקרים מקיפים לבחינת תנאי הגהות והבטיחות בעבודה. במסגרת סקרים אלו, מומחים מטעם המרכז למחקר גרעיני נחל שורק (
להלן: "ממ"ג שורק") מבקרים במתקן התפזורת ועורכים מדידות ותצפיות במשך מספר חודשים. כשמושלמות הבדיקות נערך על ידי מומחי ממ"ג שורק דו"ח הערכת סיכוני קרינה לעובדים במסוף הפוספט בנמל אשדוד" (
להלן: "דו"ח קרינה"). מצורפים בזאת דו"חות הקרינה שנערכו במתקן עד היום.
כמו כן, בשנת 2002 נערך במתקן התפזורת ניטור סביבתי של אבק מזיק - חלקיקים בלתי מסווגים. מצורף בזאת דו"ח הניטור.