השופטת א' פרוקצ'יה:
1. יום ה-28.10.03 נועד כיום הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. ביום 2.2.03 ניתנה החלטת שר הפנים דאז, השר אלי ישי, לדחות את הבחירות בעיריית טייבה בשל משבר כלכלי חמור אליו נקלעה העיר ונוכח הליך הבראה להצלת כלכלתה שהוחל בו בתחילת שנת 2002 ואשר היה עדיין בעיצומו. ביום 7.8.03 החליט שר הפנים הנוכחי, השר אברהם פורז, לשנות מהחלטת קודמו וקבע כי הבחירות בעיריית טייבה יתקיימו במועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות. ביום 13.8.03 פנו העותרים, עליהם נמנה ראש העיר ומספר חברי מועצת העיר, לבית משפט זה בעתירה לביטול החלטת השר פורז ולמתן הוראה לשר כי יעשה שימוש בסמכותו להורות על דחיית הבחירות ברשות המקומית למועד נדחה חדש.
2. ביום 10.9.03 נערך דיון בעתירה ונשמעו טיעוני הצדדים. בהסכמת באי כח בעלי הדין החלטנו לדון בעתירה כאילו ניתן בה צו על תנאי והוגשו תשובות לעתירה.
לאחר עיון בטיעונים, החלטנו ביום הדיון להיעתר לעתירה במובן זה שהורינו כי הבחירות בעיריית טייבה לא יתקיימו במועד שקבע שר הפנים - לאמור ב-28.10.03, אלא במועד דחוי שיקבע השר לאחר שיעיין בדוחות רבעוניים נוספים שתגיש ועדת חקירה המלווה את הליך ההבראה של העיר במהלך שנה מיום מתן פסק הדין. מפאת דחיפות הענין הוחלט כי נימוקי פסק הדין יינתנו בנפרד.
להלן נימוקינו לפסק הדין.
רקע עובדתי
2. בשלהי שנת 1999 הגיעה עירית טייבה למשבר כלכלי חסר תקדים שגבל בפשיטת רגל. היקף חובותיה הגיע לסכום הקרוב ל-450 מליון שקלים, והיא נמצאה במצב בו לא יכלה לשלם את חובותיה לעובדים ולספקים, הוגשו נגדה תביעות רבות לפרעון חובות שכר וחובות אחרים, והוטלו על נכסיה עיקולים רבים. מערכת השירותים העירוניים קרסה, ושירותים חיוניים לאוכלוסיה הופסקו, בתי ספר נסגרו וחלו שיבושים קשים בפינוי אשפה, אספקת מים, וכיוצא באלה. מצב קשה זה נזקף לחובת ניהול כושל ומינהל בלתי תקין של ראשי הרשות המקומית בשנים עברו, ובכלל זה לתיפקודה של מנהיגות העיר בעקבות הבחירות הכלליות לרשות המקומית באוקטובר 1998.
3. נוכח חומרת מצבה של עירית טייבה, ננקט על ידי המדינה צעד בלתי שגרתי ויוצא דופן, על דרך פנייה לבית המשפט המחוזי מכח סעיפים 233 ו-380 לפקודת החברות (נוסח חדש), התשמ"ג-1983, בבקשה לפשרה או הסדר בין העיריה לבין נושיה ובקשה להקפאת הליכים נגד העיריה בתורת סעד ביניים לצורך השגת הסדר. במסגרת זו מונו נאמנים מטעם בית המשפט המחוזי לצורך השגת הסדר נושים בעיריית טייבה. הליכי ההסדר הסתיימו בהחלטת בית המשפט המחוזי ביום 31.10.00 לאשר את הסדר הנושים; הסדר זה הסתכם בהיקף של כ-75 מליון ש"ח, ומומן בחלקו הגדול מתקציב הסדרי ההבראה של משרד הפנים וחלקו מהלוואות שנטלה העיריה.
4. על פי דיווחי הנאמנים, חרף מאמציהם להבריא את מהלכי הניהול של העיריה, דפוסי פעולה וניהול פסולים נמשכו גם במהלך צו ההקפאה וביצוע הסדר נושים. נוכח מציאות זו, מינה מנכ"ל משרד הפנים ביום 14.12.01 ועדת חקירה מכח סמכותו על פי סעיף 143 (א)(3) לפקודת העיריות, עליה הוטל לבחון האם יש צורך בפיזור המועצה. הועדה קיימה מספר ישיבות ושמעה עדים רבים. במהלך עבודתה תמה תקופת כהונתם של הנאמנים, ואחד מהם מונה כחשב מלווה של העיריה. כמו כן, ראש העיריה דאז עסאם מסראווה התפטר מכהונתו כראש עיריה, וביום 13.1.02 נבחר סלאח ג'בארה - הוא העותר 1 בענייננו - על ידי מועצת העיר לראש עיר. הועדה התרשמה כי ראש העיריה הנוכחי, בשונה מקודמיו, נוקט הליכים נמרצים להבראת מצבה של העיריה; כי הוא משפר באופן ניכר את ההתנהלות הכספית של העיריה, ומיישם תכנית הבראה כוללת שתכליתה הגברת ההתייעלות והרחבת תכניות פיתוח של העיר. עם השלמת איסוף הנתונים העובדתיים הגיעה ועדת החקירה למסקנה חד-משמעית כי קיום הליך של בחירות באותו שלב ישפיע לרעה על מצבה של עירית טייבה ועלול לסכל את יכולתה להשלים את ביצועה של תכנית ההבראה, אשר נכנסה להילוך גבוה וחיובי. ביום 24.10.02 הגישה ועדת החקירה דין וחשבון מקיף על פעולתה, ובין היתר, הביעה את עמדתה ביחס לקיום הבחירות בעיר במועד הכללי בזו הלשון:
"עובדה ברורה היא כי כניסת העיר טייבה למערכת בחירות לראשות העיר תהווה שיקול מכריע בפעולות העיריה, והנסיון מראה ששיקול הדעת בתקופה זו משתבש והפעולות הינן פופוליסטיות ופוגעות בכל פעולותיה של הרשות, דבר שלא ניתן לאפשר אותו במצבה הנוכחי של טייבה. בנסיבות של האמור לעיל, המלצת הועדה הינה כי יש לדחות את מועד הבחירות בטייבה על מנת לאפשר המשך בדיקת פעולותיו של ראש העיר על טווח זמן ראוי שישקף את פעולותיו תוך פיקוח הדוק של משרד הפנים על פעולות הנהלת העיריה. במידה והמלצה זו של הועדה תידחה, ממליצה הועדה על פיזור מועצת העיר ומינוי ועדה ממונה לניהול העיר".
5. לאחר ששקל את המלצות ועדת החקירה וערך שימוע לראש העיריה הנוכחי - הוא העותר 1 - בכל הקשור למהלכי ההבראה המתוכננים, החליט שר הפנים ישי לאמץ את המלצות ועדת החקירה ולדחות את מועד הבחירות לעיריה. ב-5.1.03 הוגש דו"ח מעקב ובקרה של החשב המלווה של עיריית טייבה הכולל נתונים חיוביים ביחס להליך ההבראה המתנהל בעיר; על פי ממצאי הדו"ח, עמדה הרשות המקומית ביעדי התכנית לשנת 2002.
6. החלטת שר הפנים ישי לדחות את הבחירות לעירית טייבה הובאה לביקורת בית משפט זה במסגרת בג"צ 10878/02. ביום 15.1.03 דחה בית המשפט את אותה עתירה, לאור הסדר אליו הגיעו הצדדים לפיו המדינה תבחן את השאלה הנוגעת למינוי ועדה קרואה, או לחלופין, קביעת מועד לבחירות, לרבות מועד הבחירות הכללי, וזאת לאחר קבלת מסקנות ועדת החקירה במרץ 2003, שיינתנו לאחר שתשמע את העותרים באותה עתירה.
7. ביום 1.7.2003 הגישה ועדת החקירה דו"ח מעקב מס' 1 לאחר שמעה את עדויות כל הנוגעים בדבר. לאחר בחינה מעמיקה של הענין, הגיעה הועדה למסקנה כי עריכת בחירות בעירית טייבה בעת הזו עלולה להיות הרסנית למאמצי ההבראה של העיר. וכך היא קובעת (סעיפים 4 ו-5 למסקנותיה בעמ' 5):
"4. הועדה סבורה שעדיין לא נסתיים הליך ההבראה של עירית טייבה.
5. הועדה סבורה כי הובלת עיריית טייבה בעת הזו לבחירות תגרור את העיר למהלכים אשר ינפצו את כל ההישגים שהושגו עד כה בהשקעה רבה, הן בכסף ממשלתי, הן בכספי התושבים והן בתהליכים הכואבים של תכניות ההבראה הכוללת פיטורי עובדים רבים והפחתות שכר.
המלצה:
הועדה ממליצה לכבוד השר לדחות את מועד הבחירות בעיריית טייבה, תוך בחינת תיפקוד העירייה מעת לעת (קבלת דו"ח מידי 4 חודשים) כאשר בתקופת הדחייה יבחן תיפקוד העירייה לפי הפרמטרים הבאים: התנהלות... ניהול כספי... פגישות עידכון ובקרה... חשב מלווה...".
כן הוסיפה הועדה ואמרה כי במידה והמלצתה תתקבל, היא תגיש לשר דוחות מעקב בהתאם למועדים ולהחלטות שיתקבלו על ידיו.
8. לאחר מתן דו"ח המעקב האמור, החליט השר פורז ביום 22.7.03 לשנות מהחלטת קודמו ולהורות על קיום הבחירות בטייבה במועד הבחירות הכללי ברשויות המקומיות שנועד ליום 28.10.03. את נימוקיו להחלטתו פירט השר במכתבו למנכ"ל משרד הפנים מיום 22.7.03 ואלה עיקרי טעמיו:
"5. עיריית טייבה מצויה בימים אלה בתהליך חיובי של הבראה וסבורני כי העירייה, בהנהגתו של מר ג'בארה, פועלת במרץ בכיוון הראוי, על מנת לעמוד ביעדי ההבראה והפיתוח. ראש העיר הנוכחי מגלה אחריות וממלא באופן עקרוני את הנחיות משרד הפנים, והנהלת משרד הפנים שבעת רצון מתיפקודו.