החלטה בתיק בר"ע 22453-02-13

סגן הנשיאה, השופט יגאל  פליטמן

1.      לפני בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בחיפה (סגנית הנשיא, השופטת עידית איצקוביץ; ב"ל 9131-03-12) מיום 13.12.12, בו נדחה ערעור המבקשת על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות כללית), מיום 21.12.11 (להלן- הוועדה), אשר קבעה למבקשת 69% נכות יציבה.

2.      נקדים ונציין כי עניינה של המבקשת הוחזר לוועדה מושא בקשת רשות הערעור על פי פסק דינו של בית הדין האזורי, מיום 27.10.11 (השופט אסף הראל; ב"ל 29091-06-11; להלן - פסק הדין המוסכם), אשר נתן תוקף להסכמת הצדדים לפיה:

   "עניינה של המערערת יוחזר לוועדה הרפואית לעררים בהרכב זהה על מנת שתתייחס לנקודות הבאות:

א. לכך שבחוות הדעת ד"ר אהרון בן דוד מיום 17.12.09 נזכר ליקוי של דלקת כרונית של הוושט וגם דלקת כרונית בקיבה. הוועדה תקבע אם קיימת נכות בעניינים אלה.

ב. לגבי בקע בקיבה - תפרט הוועדה לאור הממצא שנקבע על ידה בדבר קיומו של בקע בדופן הבטן משמאל - ולאור טענת המערערת כי פריט הליקוי הנכון שיש ליישם הוא 20(ג) שם נזכרת המילה "בקע" - האם יש מקום לשנות את החלטתה.

ג. לגבי כיס המרה - לאור האזכור לעניין כריתת כיס המרה בחוות דעת ד"ר שם דוד, פסיכיאטר, וככל שהמערערת תציג בפני הוועדה מסמך שקדם ליום 22.3.11 המעיד על כריתת כיס המרה - תבחן הוועדה האם יש להקנות בשל כך אחוזי נכות.

ד. לגבי אנמיה - ככל שהמערערת תציג בפני הוועדה מסמכים לגבי רמת ההמוגלובין בדם שקדמו ליום 22.3.11 - תתייחס הוועדה לטענת המערערת כי היא סובלת מאנמיה כרונית..."

3.      הוועדה, אליה הוחזר עניינה של המבקשת, הקשיבה לטענות המבקשת ובא כוחה. הוועדה עיינה בפסק הדין המוסכם. הוועדה קבעה כי לעניין האנמיה, חוות הדעת של ד"ר אהרון בן דוד הינה מיום 17.12.10, בעוד הוועדה דנה בעניינה של המבקשת ביום 14.3.11. בנובמבר 2010 עברה המבקשת ניתוח לכריתת הרחם וזאת בגין דימומים חוזרים בכדי לתקן את האנמיה. המסמכים שהוצגו לוועדה מתייחסים לתקופה שלפני הניתוח. למרות זאת הוועדה התייחסה לתוצאת רמת ההמוגולבין בעת האשפוז בשל הניתוח, וקבעה אחוזי נכות לגבי אנמיה בהתאם. הגם כי קיימת סבירות שלאחר שהמבקשת עברה את הניתוח כבר לא קיימת אנמיה. אשר לאזכור גסטריטיס ואוספגיטיס, בחוות דעת הפסיכיאטר ד"ר שם דוד, הוועדה ציינה כי קביעה זו נרשמה בשנת 2009, ואילו במסמכים רפואיים של רופא משפחה משנת 2010 ו - 2011 אין אזכור לאבחנות אלו. כמו כן נכויות נותרות בגין בעיות אלה הם חלק מהנכות שנקבעה בגין מצבה של המבקשת לאחר הניתוח. מבחינה כירורגית קיבלה הוועדה את הערר וקבעה למבקשת נכות לפי סעיף ליקוי 16(7)(א). אשר לבקע, נקבע כי הנכות בגין הבקע כלולה בתוך סעיף ליקוי 14(1)(ד) בשל מצב אחרי ניתוח. על החלטתה זו של הוועדה הגישה המבקשת ערעור לבית הדין האזורי.

4.      בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי הוועדה מילאה אחר הוראות פסק הדין המוסכם וכי לא נמצאה טעות משפטית בהחלטתה. לעניין הדלקות בקיבה ובוושט, ציינה הוועדה כי המסמך הרפואי אליו הפנה פסק הדין, חוות דעת של ד"ר שם דוד הינה מ - 2009, כאשר אין התייחסות לדלקות בתחומים אלה בשנים מאוחרות יותר, ובכל מקרה הוועדה הבהירה כי נכויות אלו כלולות בנכות בגין מצב אחרי ניתוח בבטן. בית הדין ציין כי בוועדה ישבה כירורג מתחום הפגימה של המבקשת ולכן יש לדחות טענת המבקשת לפיה היה על הוועדה לשקול הפניית המבקשת למומחה ספציפי בתחום. המבקשת גם לא הפנתה לחוות דעת מומחים ספציפיים או בדיקות שהתבצעו על ידי מומחים. אשר לטענת המבקשת לפיה היה על הוועדה לקבוע, בגין בקע בבטן ודלקות בקיבה ובוושט, פריטי ליקוי נפרדים, הרי שקביעת הנכות הינה בתחום סמכות הוועדה, המהווה קביעה רפואית מובהקת. בית הדין ציין כי הוועדה לא נדרשה בפסק הדין המוסכם לנמק קביעתה אלא להבהיר אם יש מקום לקביעת נכות נפרדת. בית הדין דחה טענת המבקשת בכל הקשור לדחיית האמור בחוות דעת ד"ר אהרון בן דוד. משקביעת הוועדה הינה רפואית והחלטתה נהירה לעניין זה. בית הדין הפנה להלכה הפסוקה, על פיה עת הממצאים הרפואיים שונים מאלה ששימשו תשתית עובדתית למומחה, מובן מאליו שגם המסקנות הנובעות מאותם ממצאים תהיינה שונות. אשר לטענה לפיה היה על הוועדה לשלוח המבקשת לבחינת תפקוד לאחר כריתת כיס המרה, קבע בית הדין כי בסמכות הוועדה לשקול סוגי הבדיקות להם נדרשת המבקשת ואף המבקשת עצמה לא הציגה מסמכים רלוונטיים בנושא. על פסק דינו של בית הדין האזורי הגישה המבקשת הבקשה לרשות ערעור שלפני.

5.      בבקשתה לרשות ערעור טענה המבקשת כי הוועדה נימקה מסקנתה בעניין  דלקת כרונית של הושט ודלקת כרונית של הקיבה בטענות סותרות. מחד שאין אזכור בסיכום הרפואי. מאידך שנכויות אלו הינן חלק מהנכויות שנקבעו בגין מצבה של המבקשת לאחר הניתוח בבטן. לטענת המבקשת, בית הדין קמא טעה עת לא פסל החלטת הוועדה, נעדרת הנימוק, לפיה נוצר סעיף סל בו נכללו ארבעה ליקוים נפרדים מהם סובלת המבקשת - דלקת כרונית בוושט, דלקת כרונית בקיבה, בקע בבטן ומצב המבקשת לאחר הניתוח. המבקשת הלינה על כך שהועדה לא בדקה אותה ועל כך שהוועדה אומנם קיבלה הערעור בעניין ניתוח לכריתת כיס מרה אולם קבעה למבקשת 0% נכות, ללא נימוק. המבקשת טענה כי הוועדה טעתה עת לא נימקה השוני בין מסקנתה לעניין צלקת ובקע בבטן לבין מסקנת ד"ר בן דוד. במיוחד טעתה הוועדה עת לא הפנתה המבקשת למומחה שיבדוק אותה. המבקשת סברה כי יש לקבוע לה סעיפי ליקוי שונים מאלו שנקבעו על ידי הוועדה. לעניין אנמיה, המבקשת טענה כי הוועדה התעלמה ממסמכים רפואיים בהם נקבעו ערכים נמוכים של המוגלובין. עוד מלינה המבקשת אל היעדר התייחסות הוועדה לכלל המסמכים הרפואיים בעניין המבקשת, ובכלל זה בהתייחס לליקוים הבאים: יתר לחץ דם; סוכרת; ליקוי ראייה עקב סוכרת; קשי נשימה ערב הניתוח; תלונות בעניין תעוקת לב, בעיות נפשיות.

6.      לאחר שעיינתי בפסק בית הדין האזורי ונתתי דעתי לטענות שביסוד הבקשה לרשות ערעור ולכלל חומר התיק שבפני, אני מחליט כי יש לדחות הבקשה לרשות ערעור. משלא נפלה טעות משפטית בפסק דינו של בית הדין האזורי. על האמור אוסיף הדברים הבאים. הלכה פסוקה היא כי וועדה המתכנסת מכוח פסק דין מוסכם מחויבת להתייחס לעניינים המנויים בפסק הדין. הוועדה נדרשה בפסק הדין המוסכם לתת דעתה לארבעה הליקויים הבאים - דלקת כרונית של הוושט והקיבה; בקע בקיבה; כיס המרה ואנמיה. המבקשת מלינה על אי התייחסות הוועדה לליקוים שונים ורבים, דוגמת - יתר לחץ דם; סוכרת המטופלת בכדורים; קשי נשימה עקב ניתוח; תעוקת לב; בעיות נפשיות ועוד. עוד מלינה המבקשת על אי התייחסות הוועדה לכלל המסמכים הרפואיים שהוצגו בפניה. יש  לדחות  טענותיה הרבות של המבקשת בעניינים אלו. משהוועדה לא נתבקשה כלל לדון בטענות שלא עוגנו בפסק הדין המוסכם. הוועדה לא נתבקשה, בפסק הדין המוסכם, לערוך למבקשת בדיקה קלינית. התייעצות עם מומחה הינה החלטה הנתונה לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה ולא מצאתי כי נפלה טעות משפטית בהחלטתה בעניין זה. אשר לליקוים אותם התבקשה הוועדה לבחון, הועדה מילאה אחר מצוות פסק הדין המוסכם, כמפורט בפסק הדין האזורי מושא בקשת רשות ערעור זו. הוועדה נימקה והבהירה מסקנותיה ולא מצאתי צידוק משפטי להתערב בקביעותיה הרפואיות. משאלו הם פני הדברים, דין הבקשה להידחות.

7.      סוף דבר - הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.

ניתנה היום,  א' אייר תשע"ג (11 אפריל 2013) בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.