1. לפניי בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי בתל אביב-יפו (השופטת הדס יהלום; ב"ל 3207-03-11), בו נדחה ערעורו של המבקש על החלטת הוועדה הרפואית לעררים לפי פקודת מס הכנסה מיום 27.12.2010 (להלן-
הוועדה), אשר קבעה לו נכות יציבה בשיעור של 75.83%.
2. ועדה רפואית לעררים מיום 12.3.2009, שכללה בהרכבה את ד"ר סמואל, מומחה א.א.ג., בדקה את המבקש וקבעה, כי בגין תסמונת דום נשימה, שבהתאם לבדיקת שינה מיום 1.12.2008 נמצאה בדרגת חומרה בינונית, תוענק למבקש נכות בשיעור של 20%, לפי ס' 3(ג) מותאם. הוועדה ביקשה חוו"ד של מומחה ריאות ביחס למחלת ריאה ולאספקט של דום נשימה בתוך מחלת הריאה. פרופ' ברודמן שייעץ לוועדה בתחום הריאות, קבע לאחר שבדק את המבקש ועיין בתוצאות הבדיקות הרלבנטיות, כי האבחנה היא דום נשימה חסימתית בחומרה בינונית עם המלצה לשימוש במכשיר CPAP, ונוכח דברי המבקש כי הוא משתמש במכשיר זה בלילות, קבע אבחנה של דום נשימה והפרעה חסימתית על רקע עישון כבד, COPD, והעניק לו נכות בשיעור של 50% לפי ס' 5(1)(ג)-(ד) מותאם, מיום 1.1.2006. הוועדה קיבלה את חוות דעתו של פרופ' ברודרמן והעניקה למבקש נכות בשיעור של 50% בהתאם למפורט בחוות דעתו, וכן 20% בגין דום נשימה כאמור בישיבתה הקודמת, נוסף על נכויות בתחומים אחרים. המבקש ערער על החלטת הוועדה.
3. ביום 2.6.2010 ניתן בבית הדין האזורי פסק דין על פי הסכמת הצדדים, ולפיו יוחזר עניינו של המבקש אל הוועדה, על מנת שתנמק ותסביר האם ה-COPD הוא ליקוי נפרד ושונה מהדום הנשימתי, ואם כן מדוע אין לפסוק למבקש נכויות נפרדות בגין כל ליקוי (השופט אילן איטח; תע"א 11698/09, להלן -
פסק הדין).
4. ביום 6.9.2010 חיווה דעתו פרופ' ברודרמן, באשר להוראת פסק הדין, כי הנכות שנתן בחוות דעתו הקודמת הייתה עבור שתי המחלות, מאחר שלשתיהן הסעיף המתאים הוא סעיף 5(1). עם זאת, ונוכח העובדה שהמבקש אינו משתמש במכשיר CPAP, ואם עליו לפצל את שתי המחלות, קבע כי המבקש יקבל עבור דום הנשימה נכות בשיעור של 30% לפי ס' 5(1)(ב)-(ג) מותאם, ועבור ה-COPD יקבל 40% לפי סעיף 5(1)(ג). הוועדה שהתכנסה לאחר מתן חוות דעתו של פרופ' ברודרמן קבעה כך:
"הוועדה עיינה בהחלטת הוועדה לעררים מיום 12.3.09. בוועדה זו קבע הפוסק ד"ר סמואל, מומחה בתחום א.א.ג., נכות של 20% לפי ס' 3(ג) מותאם בגין דום נשימה. בהמשך לדיון זה התקבלה חוו"ד של מומחה ריאות פרופ' ברודרמן ביום 7.5.09 שם קבע אבחנה של דום נשימה והפרעה חסימתית על רקע עישון כבד ו-
COPD
נקבע 50% לפי ס' 5(1)(ג)-(ד) מותאם. הוועדה המסכמת בישיבתה ביום 31.8.09 קיבלה את שתי הנכויות הנפרדות, האחת בגין תפקודי ריאות ו-
COPD
והשניה שניתנה על ידי הפוסק ד"ר סמואל... בעקבות מכתבה של עו"ד יעקובי מיום 25.6.10 בוצעה חוו"ד ריאות חדשה אשר הפרידה בין הנכויות כאשר כאמור לא היה בכך צורך. ... מאחר ומדובר בהסכמה בין הצדדים הוועדה פועלת על פיה. הוועדה עיינה בחוו"ד ריאות מיום 6.8.10 ומקבלת אותה... וזאת במקום הנכות שנקבעה בוועדה מיום 31.8.09.
5. המבקש ערער על החלטת הוועדה לבית הדין האזורי, וטען כי הוועדה התעלמה מהוראות פסק הדין ולא נימקה החלטתה, כי למחלת דום הנשימה נדרשת מומחיות ספציפית שאין אותה לפרופ' ברודרמן ולד"ר סמואל, כי פרופ' ברודרמן החליט להכשיל את המבקש ולהפחית את נכותו, כי באשר למחלת הריאות החסימתית יש מרכיב של אמפיזמה וכי הוא אינו משתמש ב-CPAP ולפיכך נכותו ברכיב זה אמורה להיות בשיעור של 50% לפחות, וכי על בית הדין למנות מומחה בתחום הריאות ולנהל הליך הוכחות בשאלת נכותו האמיתית.
בית הדין האזורי דחה את ערעור המבקש וקבע, כי החלטת הוועדה, שנסמכה על חוו"ד פרופ' ברודרמן, מנומקת וברורה, כי ניתן לעמוד על הלך מחשבתה, כי הוועדה מילאה אחר הוראת פסק הדין ולפיכך לא נפל כל פגם משפטי בהחלטתה. באשר ליתר טענות המבקש קבע בית הדין כי מדובר בטענות רפואיות בהן בית הדין לא יתערב, וכי בהליכי ערעור על החלטות הוועדות הרפואיות אין מקום למינוי מומחה.
6. בבקשת רשות הערעור שלפניי הצביע ב"כ המבקש על סתירות וטעויות שונות שנפלו לדידו בפסק הדין האזורי, וטען כי פרופ' ברודרמן נתן תשובה לשאלה ולא חוות דעת רפואית, כי פרופ' ברודרמן סתר את עצמו בניסיון לגזול מהמבקש אחוזי נכות, וכי דעתו של בית הדין האזורי נקבעה אפריורית.
7. לאחר שעיינתי בטענות המבקש ובכלל החומר המונח לפניי, לא מצאתי כי נפלה טעות בפסק דינו של בית הדין האזורי או בהחלטת הוועדה המצדיקה התערבות בית הדין. הוועדה נדרשה על פי פסק הדין לנמק האם ה-COPD הוא ליקוי נפרד ושונה מהדום הנשימתי, ואם כן מדוע אין לפסוק למבקש נכויות נפרדות בגין כל ליקוי. פרופ' ברודרמן הסביר, כי בחוות דעתו הראשונה סבר כי אין להעניק שתי נכויות נפרדות בגין שתי המחלות, משום שהנכות בגין שתיהן ניתנה לפי ס' 5(1), שכן אין סעיף ספציפי העוסק בכך. עם זאת, ומאחר שפסק הדין הורה לשקול את פיצול הנכות בגין שתי המחלות, קבע כי יש להעניק 30% בגין דום הנשימה ו-40% בגין ה-COPD. אין באמור משום סתירה בין שתי חוות הדעת של פרופ' ברודרמן. אף הוועדה העירה כי לדעתה לא היה מקום להפריד בין שתי הנכויות, אולם נוכח הוראת פסק הדין אימצה את חוות דעתו של פרופ' ברודמן, חלף החלטתה הקודמת בעניין.
8. באשר לטענות המבקש בנוגע לפסק הדין האזורי יש להעיר, כי לא מצאתי בהן כל ממש, וכי לא היה מקום לשימוש בסגנון הבוטה והבלתי הולם מצד ב"כ המבקש בטענות אלו.
9.
סוף דבר
- הבקשה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתנה היום,ל סיון התשע"ב (20 יוני 2012), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.