בש"א, בר"ע
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
689-05,5941-05
11/10/2005
|
בפני השופט:
אלון יוסף
|
| - נגד - |
התובע:
בנק הפועלים בע"מ - סניף אשקלון
עו"ד אהוד ערב
|
הנתבע:
1. טליאס משה
2. טליאס נתן
עו"ד אושרת בניטה
|
| החלטה |
1. הבנק המבקש תבע בבימ"ש השלום בב"ש את שני המשיבים לתשלום 635,800 ש"ח בגין חובותיהם הנטענים לבנק.
במקביל הגיש הבנק בקשות לעיקולים זמניים על נכסים שונים של המשיבים וכן למינוי כונס נכסים זמני על כספי המשיבים המוחזקים על ידם בעסק החלפנות שלהם.
התביעה והבקשות הנ"ל הוגשו ביום 10.7.05 ולמחרת היום - 11.7.05 - ניתנו צווי העיקול הזמני ומינוי כונס הנכסים הזמני - וזאת במעמד הבנק בלבד.
ביום 27.9.05, לאחר דיון במעמד הצדדים, החליט בימ"ש קמא [כב' השופט א. יעקב] לבטל את צו כינוס הנכסים הזמני.
בבקשה זו שבפני, עותר הבנק למתן רשות לערער על אותה ההחלטה, ובבקשת ביניים עותר הוא לעיכוב ביצועה עד למתן ההחלטה בבקשת הרשות לערער.
בישיבת 10.10.05, שנקבעה לדיון בבקשת הביניים, הודיעו הצדדים על הסכמתם כי תידון בה הבקשה העיקרית [למתן הרשות לערער] ומכאן החלטה זו.
2. עיקר טענתם של המשיבים בבימ"ש קמא ובפני הינה כי לא התקיימו בענייננו התנאים הקבועים בתקנה 387 ב' (א) לתסד"א למתן הסעד הזמני מסוג כינוס הנכסים הזמני.
מוסיפים הם וטוענים כי הכסף המוחזק בידיהם במסגרת עסק החלפנות שלהם מהווה "מלאי עסקי" החיוני להפעלתו, ועל כן סעד זמני מסוג זה מהווה אמצעי דראסטי ובלתי מידתי, כאשר הסעד הזמני הראוי בכגון דא הינו העיקול הזמני.
בימ"ש קמא קיבל טענתם לעניין היות הכספים הנ"ל בגדר "מלאי עסקי", הוסיף וקבע כי הבנק-המבקש לא הוכיח במידה הנדרשת קיומו של חשש אפשרי להעלמת הכספים שבנדון ע"י המשיבים, ומכאן החלטתו לבטל את צו כינוס הנכסים הזמני שהוטל מלכתחילה במעמד הבנק המבקש בלבד.
3. לאחר עיון בבקשה ובתגובת המשיבים על נספחיהם ובחינת טענות באי כוחם במהלך הדיון בבקשה זו, מוצא אני כי דין הבקשה להתקבל.
כינוס נכסים זמני כמוהו כעיקול הזמני, שניהם נמנים על משפחת הסעדים הזמניים שעניינם העיקרי ומטרתם הראשונה הינם הבטחת נכסים לשם ביצוע פסק הדין שבתובענה העיקרית.
כך קובעת תקנה 374 (א) לעניין העיקול הזמני:
"בימ"ש רשאי לתת צו עיקול זמני על נכסים של המשיב...אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש סביר שאי מתן הצו יכביד על ביצוע פסק הדין".
וכך קובעת תקנה 387 ב' (א) לעניין כינוס הנכסים הזמני:
"בימ"ש רשאי בצו למנות כונס נכסים זמני על נכסים מסויימים של המשיב אם שוכנע על בסיס ראיות מהימנות לכאורה כי קיים חשש ממשי לכך... שהמשיב או אדם אחר מטעמו עומד להעלים את הנכסים... וכי אי מתן הצו יכביד באופן ממשי על ביצוע פסק הדין".
על הזיקה והיחס שבין שני סעדים זמניים אלה, עומד א. גורן בספרו "סוגיות בסדר דין אזרחי" [מהדורה 7 עמ' 484] כדלהלן:
"יש לזכור כי מינויו של כונס נכסים זמני נועד לשמש סעד עודף. על כן, אין להשתמש בו כל אימת שהסעדים הזמניים הרגילים - כמו עיקול זמני או צו מניעה זמני - יעילים דיים.
מינוי כונס נכסים זמני הוא סעד שיורי כלומר, הוא מופעל בדרך כלל כאשר סעד אחר [כמו עיקול זמני] אינו יעיל בנסיבות המקרה".
במקרה דנן, מתבקש כינוס הנכסים הזמני לצורך תפיסת כספים במזומן, המוחזקים פיזית ע"י המשיבים במקום עסקם.