בר"ע
בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו
|
1086-06
06/11/2006
|
בפני השופט:
שרה דותן
|
| - נגד - |
התובע:
1. ניסים ארז 2. רבקה ארז 3. משה אזרק
|
הנתבע:
גני דולינגר חברה לבנין והשקעות (1986) בע"מ
|
| החלטה |
בקשת רשות לערער על החלטת בית משפט השלום בתל-אביב (כב' השופט משה סובל) מיום 28.12.05, לפיה נדחתה בקשה לסילוקה על הסף של תביעה שהוגשה בסדר דין מקוצר, ולחילופין למחיקת כותרת (בש"א 182095/05 בת.א. 52426/05).
לאחר שעיינתי בבקשה ובנספחיה, החלטתי כי אין היא מצריכה תשובה.
התביעה, שבגדרה ניתנה ההחלטה נשוא הבקשה, הוגשה בהמשך לפסק בורר אשר נועד להכריע במחלוקות שנתגלעו בין הצדדים שהתקשרו בהסכם שהוגדר על ידי הבורר כהסכם קומבינציה.
פסק הבורר כלל מספר החלטות אשר קובצו בפסק דין סופי ומתוקן.
על פי האמור בפסק הבורר, שאושר על ידי בית המשפט המחוזי בתל-אביב, חלקם של המבקשים בפרוייקט שנבנה על ידי המשיבה, על פי הסכם הקומבינציה הוא 2.817% מכלל השטח.
עבור השטחים שהועמדו לרשותם מעבר לשעור חלקם בנכס, חויבו המבקשים לשלם למשיבה.
ולענייננו, נקבע בסעיף 16(ד) לפסק הבורר:
"לענין הרחבה בחזית החנויות אני קובע כי הרחבה תישאר בשימושם של ארז,
במסגרת של חוזה שכירות בין ארז לבין דולינגר, לתקופה של 25 שנים החל ממועד העמדת הרחבה לרשות ארז;...".
(ההדגשה שלי - ש.ד.)
בסעיף 27 לפסק קבע הבורר את דמי השכירות עבור השימוש ברחבה:
"בכפוף להוראות לענין תנאי השימוש ברחבה אשר בחזית החנויות שבחזקת ארז, הנני קובע כי על ארז לשלם לדולינגר סכום של 255.2 דולר ארה"ב בתוספת מע"מ בגין כל חודש שכירות החל מחדש 11/99".
התביעה שמחיקתה התבקשה (ושהעתק ממנה לא צורף לבקשה שבפני), היתה לתשלום דמי השכירות כפי שנקבעו על פי פסק הבורר לתקופה שבין אוגוסט 2003 עד יוני 2005.
מחיקת התביעה על הסף
על פי האמור בפסק הבורר למבקשים אין זכות קנינית ברחבה שלפני החנויות, והם זכאים לעשות בה שימוש מכוח חוזה שכירות, או לחילופין כבני רשות, משכך זכאית המשיבה לתמורה עבור השימוש באותה רחבה.
לאור האמור לעיל טענת המשיבה לפיה היא זכאית לדמי שכירות מקימה על פניה עילת תביעה הראויה להתברר ובדין דחה כב' השופט סובל את הבקשה למחיקתה על הסף.
מחיקת כותרת
סעיף 39 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968, קובע כי:
אין בהוראות חוק זה כדי למנוע הגשת תובענה לבית המשפט על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק הבוררות לפי חוק זה או בהכרעה שניתנה על יסוד הסכם בעל פה".
משכך פתוחה היתה בפני המשיבה הדרך להגשת תביעה על פי הזכויות והחיובים שנקבעו בפסק הבורר. זכויות אלה כוללות הסכם שכירות ביחס לרחבה, שדמי שכירות בצדו.