החלטה בתיק ברע 3443/07

1.         בפניי בקשת רשות ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (כב' סגן הנשיא שמעון פיינברג) מיום 17.12.07 בבש"א 4156/07 (ת"א 7771/05) לפיה נדחתה טענת המבקשת (הנתבעת) בדבר התיישנות התביעה שהגישה נגדה המשיבה בסדר דין מקוצר.

2.         בש"א 4156/07, בה כאמור ניתנה החלטת בית משפט קמא, הנה בקשת רשות להתגונן. כך גם פותחת ההחלטה: " בפני בקשה לרשות להתגונן ביחס לתביעה בסדר דין מקוצר שהוגשה על ידי המשיבה כנגד המבקשת על סך 136,260 ש"ח". הבקשה נדונה על ידי שופט ולא על ידי הרשם, בפניו היא הובאה בתחילה, בהיותה כוללת בתוכה טענת התיישנות (החלטת כב' הרשם אורי פוני מיום 21.5.07). השורה התחתונה של ההחלטה היא שבקשת הרשות להתגונן התקבלה. המבקשת, למותר לציין, אינה תוקפת חלק זה של ההחלטה. טרונייתה מופנית כלפי החלק האחר של ההחלטה, בו נדחתה טענתה בדבר התיישנות התביעה. על אף שהדבר לא נאמר בהחלטה, דחיית טענת ההתיישנות מהווה למעשה דחייה של הבקשה שהגישה המבקשת לדחיית התביעה על הסף (ועליה חזר ב"כ המבקשת בסיכומיו בבית משפט קמא: עמ' 3 שו' 20 ועמ' 4 שו' 5 לפרוטוקול מיום 17.12.07).

3.         בקשת רשות הערעור אינה מצריכה תשובה, ודינה להידחות על אתר.

4.         הכלל הוא " שאין סיבה מספקת להטריד את ערכאת הערעור בדיון בהחלטת ביניים או בהחלטה אחרת, שניתנת במהלך בירור התביעה, אלא מוטב להשאיר את כל השאלות לדיון בערעור על פסק הדין" (המ' 645/79 סטלה שרות מכוניות בע"מ נ' חברת נתיבי איילון בע"מ, פ"ד לה(3) 437, 442). סטייה מכלל זה אפשרית רק באותם מקרים חריגים בהם קיים צורך מיוחד לבחון את צדקת ההחלטה בטרם הסתיים הדיון בתביעה בפני הערכאה המבררת ובטרם ניתן בה פסק דין שזכות הערעור עליו חובקת גם זכות ערעור על החלטות הביניים שקדמו לו. צורך מיוחד כזה מתעורר " רק כאשר מדובר בהחלטת ביניים בעלת אופי בלתי-הדיר או החלטה שיש לה השפעה מכרעת על עצם קיומו של ההליך, על מתכונת הדיון ועל זכויות הצדדים" (רע"א 7682/06 חברה לביטוח בע"מ נ' אלוש, מיום 25.6.07, בפסקה 4). החלטה הדוחה בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות אינה משתייכת לקבוצת המקרים החריגים המאפשרים סטייה מהכלל. זאת בשל שני טעמים. ראשית, התיישנות הנה טענת הגנה. דחייתה בשלב מוקדם של ההליך אינה מחייבת לומר שהתביעה תתקבל, שהרי אפשר שהתביעה תידחה על סמך טענת הגנה אחרת. גם אם התביעה תתקבל לבסוף, אין בדחיית טענת ההתיישנות להסב לנתבע נזק שלא יהיה ניתן לתיקון במסגרת הערעור על פסק הדין, שהרי עד שלא ניתן פסק הדין לא נודעת לדחיית טענת ההתיישנות משמעות מעשית. שנית, דחיית בקשה לסילוק תביעה על הסף מחמת התיישנות אינה מונעת מהנתבע לשוב ולהעלות את טענת ההתיישנות במהלך המשפט עצמו. כך ארע, למשל, בע"א 161/73 ארדה בע"מ נ' סמסונוב, פ"ד כח(2) 228. תביעת המערערת שם נדחתה בסוף המשפט בשל התיישנות, למרות שקודם לכן נדחתה בקשת הנתבעים לדחיית התביעה על הסף בשל התיישנות. בית המשפט העליון לא מצא פגם בכך, והבהיר:

" עצם העובדה, שעל החלטת-ביניים הדוחה בקשה לדחיה על-הסף אין ערעור בזכות אלא רק ברשות, מראה שהחלטה זו אינה סופית ואין היא יכולה לקבוע את גורל התביעה ואת גורלן של הטענות שיישמעו בה. ברור לכן כי השופט, שדן בתביעה העיקרית, רשאי תמיד להגיע למסקנה אחרת מהמסקנה אליה הגיע הוא, או שופט אחר, בהחלטת-ביניים מסוג זה" (שם, בעמ' 234).

מכוחה של הלכה זו נדחו לא אחת בקשות רשות ערעור על החלטות המסרבות לדחות תביעה על הסף מחמת התיישנות (למשל, רע"א 3194/98 בית שקמה - מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' בוסקילה, מיום 17.7.98; רע"א 6425/04 בנק הפועלים בע"מ נ' ביק, מיום 28.9.05). ישומה של ההלכה מקבל משנה תוקף במקרה שלפנינו, בו ההכרעה בבקשה לסילוק התביעה על הסף לא כללה דיון בטענת המבקשת - אותה היא מציבה במוקד בקשתה לרשות ערעור - לפיה בנסיבות המיוחדות של המקרה מועד עצירת תקופת ההתיישנות אינו מועד הגשת התביעה (3.8.05) אלא המועד בו ב"כ המשיבה המציא את התביעה למבקשת (מאי 2007), קרוב לשנתיים לאחר הגשתה, בלא שמקום מגורי המבקשת הרשום בכתב התביעה השתנה ובלא שהייתה מניעה כלשהי לאתר את המבקשת באותו מקום (ראו הודעת ב"כ המשיבה מיום 6.5.07 לפיה הוא שלח את כתב התביעה למבקשת בדואר רשום ביום 2.5.07). יודגש כי אין באמור כדי להביע כל עמדה לגבי סיכוייה של טענה זו (השוו ע"א 169/65 רשות הפיתוח נ' ירקוני, פ"ד יט(2) 595, 598; המ' 95/74 עמליה חברה לספנות בע"מ נ' מגדל בנין חברה לביטוח בע"מ, פ"ד כח(2) 108, 112). בין אם יש לטענה סיכוי ובין אם לאו, אין בדחיית טענת ההתיישנות בתורת טענת סף כדי למנוע מהמבקשת לשוב ולהעלותה בסיום המשפט לאחר שמיעת הראיות.        

5.         אשר על כן, נדחית הבקשה לרשות ערעור. מאחר שלא התבקשה עליה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות, והעירבון יושב למבקשת.

ניתנה היום י' בניסן תשס"ח (15 באפריל 2008) בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים.