1. בפני בקשה שהגישו 7 משפחות המתגוררות כולן ב"שכונת המרכז החקלאי" בגבעתיים, למתן צו מניעה זמני, שיורה למשיבים להפסיק כל פעילות של גן ילדים בשם "גן דובדבן" (להלן - "הגן"), בביתם של המשיבים 1 ו-2, ברח' גונן 23, גבעתיים, הנמצא בלב השכונה. הבקשה הוגשה נגד המשיבים 1 ו-2 שהם בעלי הבית שבו פועל גן הילדים, וכנגד המשיבים 3-4 שהם מפעילי הגן.
2. הבקשה הוגשה במהלך הפגרה, ביום 14.8.08, כ-4 ימים לאחר שהחל הגן לפעול, והובאה בפני כב' השופטת פינצ'וק, כשופטת תורנית. כב' השופטת פינצ'וק לא מצאה לנכון ליתן צו מניעה זמני במעמד צד אחד, והורתה על הגשת תגובת המשיבים וקיום דיון במעמד שני הצדדים ביום 20.8.08. הדיון אמור היה להתקיים בפני כב' השופט שיינמן - גם כן כשופט תורן בפגרה.
ביום 19.8.08 הגישו המשיבים בקשה לדחיית מועד הדיון וזאת הואיל ולא היה סיפק בידיהם להצטייד בכל המסמכים הדרושים להם להכנת תגובתם, בשל חופשה בעיריית גבעתיים. כב' השופט שיינמן נעתר לבקשה, והדיון נקבע ליום 8.9.08, בפני.
יחד עם זאת, הורה כב' השופט שיינמן כי מן הראוי שהמשיבים יבהירו להורי הילדים כי העובדה שהגן נפתח אין בה כדי לומר שבית המשפט לא יורה על הפסקת הפעילות, גם אם החלה בו, כדי שההורים יוכלו להיערך לכל שינוי שעלול לחול במצב, לאחר שמיעת הבקשה.
אקדים ואציין כי הוראה זו לא קוימה במלואה ע"י המשיבים 3 ו-4, כפי שהודה בכך מפעיל הגן, המשיב מס' 4 (עמ' 13, שורה 9-10 לפרוטוקול), התנהגות שיש בה ללמד על ההתנהלות של המשיבים לאורך כל הדרך, דבר שיילקח בחשבון בבחינת תום הלב של הצדדים.
הבקשה הוגשה גם נגד עיריית גבעתיים ומשטרת ישראל. כבר בפתח הדיון ניאותו המבקשים למחוק הבקשה נגד העירייה ונגד המדינה - משטרת ישראל, כך שהבקשה נותרה תלויה ועומדת נגד המשיבים 1-2 שהם כאמור הבעלים של הבית בו פועל הגן ונגד המשיבים 3-4 שהם בעלי הגן ומפעיליו.
3. הרקע לבקשה
מן התצהירים, חקירות המצהירים, המסמכים, המפות, תצלומי האוויר, התשריטים והתמונות שהוצגו בפני, עולה התמונה הבאה:
בלב גבעתיים, בחלק הדרומי של רח' גונן, קיימת שכונה קטנה שבה 12 בתים פרטיים הממוקמים בשני טורים; השכונה, הקרויה "שכונת המרכז החקלאי" קיימת מזה עשרות שנים, משנות ה-50 של המאה הקודמת, והיא מתוחמת ברח' גונן מצד מערב, בחלק הרחוב שהולך וצר ומסתיים כסמטה ללא מוצא, וברח' מצולות ים מצד מזרח.
השכונה מצויה בלב איזור עירוני מובהק, הכולל בתי מגורים רבי קומות ועתירי דירות, בשכנות לקומפלקס של 3 מבנים גדולים המאכלסים בית אבות ברח' מצולות ים, כמטחווי קשת מדרך השלום, שהינו ציר תנועה סואן ומרכזי, שבינו לבין השכונה מפריד מגרש ריק, ושני טורי מבני מגורים.
במרחק של כקילומטר בקו אווירי מן השכונה, ממוקמים מרכז מסחרי ומבני משרדים, לרבות המבנה הגדול של חברת "פלאפון". ממול לשכונה קיים סניף קטן של תנועת הנוער "בני עקיבא" - אך הסניף ממוקם מעבר למגרש ריק, ולצידו "בניין הפדרציה לעולי דרום אפריקה", המשמש מקום מגורים לדיירים בודדים, אוכלוסיה מבוגרת ושקטה יחסית.
למרות הקרבה לאזורי מסחר ולדרך הראשית, השכונה מהווה אי קטן של איכות חיים כפרית בלב האזור העירוני, איכות חיים המושגת בשל המבנה המיוחד של השכונה הקטנה, שכולה בתים בודדים, הממוקמים בשני טורים לסירוגין, כך שהפרטיות בבתים נשמרת, בקצה רחוב ללא מוצא, דבר המבטיח שרק דיירי השכונה נכנסים לרחוב, והשקט היחסי נשמר.
4. בשכונה מתגוררים דיירים ותיקים, דוגמת משפחת ליאון המתגוררת במקום משנת 1954 (מבקשים מס' 3) וגב' ראובני שרה (מבקשת מס' 6) המתגוררת במקום משנת 1962, לצד אנשים צעירים יותר, כדוגמת משפחת ר' (מבקשים מס' 1), אשר הגיעו לשכונה תחילה כשוכרים, ואחר כך רכשו את ביתם, כאשר השיקול המרכזי המנחה את החלטתם היה היות הסביבה ייחודית ושקטה, ברחוב ללא מוצא, וזאת הואיל ובני הזוג, לאור עיסוקיהם (מהנדס אזרחי ופסיכולוגית), שוהים זמן ניכר במהלך היום בביתם.
ואציין כי לא אתייחס למבקשים אחרים, שלא הגישו תצהיר ולא התייצבו לחקירה על תצהירם.
- לאחרונה ביצעו המשיבים 1-2 בביתם שברחוב גונן 23 שיפוץ, שכלל חפירה וסגירת החלל שמתחת לבית בקומת מסד מפולשת על ידי בניית קירות ורצפה, הקמת גדר ופרגולה, וכל זאת ללא היתר בניה כעולה מההתראה שהוצאה להם על ידי המפקח על הבניה בעיריית גבעתיים, והם אף הותרו כי עליהם לפנות להגיש בקשה למתן היתר בנייה לעבודות שבוצעו על ידם.
- ביום 6.8.08 הבחין המבקש מס' 1, א.ר (להלן - " המבקש") המתגורר ברח' גונן 21 כי בפתח החצר בבית הסמוך, ברחוב גונן 23, התקינו שער מברזל. המבקש שאל את המשיבה 1 (להלן - " המשיבה") בעלת הבית, מה פשר העבודות המבוצעות במקום, ונענה כי קומת הקרקע והחצר הושכרו לגן ילדים.
חרף מחאותיו של המבקש, ושל שכנים נוספים, המשיכו המשיבים כל אותו סוף שבוע בביצוע עבודות בניה והקמה, וביום א', 10.8.08 פתח הגן את שעריו, תחילה כפעוטון ואחר כך, כגן ילדים.
המשיבים 3-4 (להלן - " ניסני") מפעילים מזה כ-15 שנים גני ילדים באזור גבעתיים. עד סוף שנת הלימודים הקודמת, הופעל על ידם גן ילדים, הידוע בשם "גן דובדבן" ברח' נגבה, במרחק של כק"מ בקו אווירי מהגן נשוא בקשה זו. בסביבות חודש פברואר או מרץ ש.ז. נמכר המבנה שבו היה מצוי 'גן דובדבן' והמו"מ שניהלו ניסני עם רוכשי המבנה להמשיך ולשכור את הגן, לא צלח, וניסני נפנו לאתר נכס אחר להפעלת גן הילדים, וכך הגיעו אל המשיבים 1-2, אשר השכירו להם את קומת הקרקע בשטח של 90 מ"ר ואת חצר הבית בשטח כ- 100 מ"ר לצורך הפעלת 'גן דובדבן'. הסכם השכירות לשנתיים נחתם ביום 2.8.08, ודמי השכירות המשולמים בגינו הם 6,500 ש"ח לחודש. בגן, הפועל משעה 7:30 בבוקר עד 16:30-17:00 אחר הצהריים, לומדים 28 פעוטות ועובדות במקום 6 גננות. רשימת הילדים וכתובות מגוריהם לא צורפה על ידי המשיבים לבקשה. רק כשהתעוררה השאלה בדיון, מאין הילדים הלומדים בגן, ערכו המשיבים בכתב יד רשימה פרוביזורית, שלא ניתן ללמוד ממנה על היחס או הקרבה של הילדים לשכונה בה ממוקם הגן.
- אין חולק, כי הפעלת גן ילדים במבנה זה, טעונה קבלת היתר לשימוש חורג. עד למועד הדיון בבקשה, ועד בכלל, לא קבלו המשיבים היתר לשימוש חורג לצורך הפעלת גן ילדים בבית ברח' גונן 23 גבעתיים. לטענתם, פנו מיד למחרת חתימת הסכם השכירות לעיריית גבעתיים כדי לקבל מידע על הגשת בקשה להיתר, אך בשל חופשה מרוכזת של עובדי העירייה, לא יכלו לרכוש את תיק המידע, אלא ביום 18.8.08, עם שובם של עובדי העירייה מחופשתם. לטענתם, ההליך של קבלת תיק מידע הינו הליך ממושך שברגיל נמשך 30 יום, וכאן, בשל דחיפות העניין והלחץ שהפעילו המשיבים, התקבל תיק המידע כבר ביום 2.9.08. ההליך של קבלת היתר לשימוש חורג הינו הליך ממושך שאין להם שליטה עליו, ועל כן אין לזקוף לחובתם העובדה שטרם הושג היתר לשימוש חורג.