החלטה בתיק בש"א 23895/07

1.         כללי

לפני בקשה להפחתת סכום הערבון ולחילופין לפריסתו לתשלומים בערעור על פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה ברמת גן מיום 3.9.07 בתמ"ש 74800/98.

הבקשה הובאה בפני לראשונה היום.

2.         בבקשה נטען כי ידה של המבקשת אינה משגת הפקדת הערבון שנקבע בסך 20,000 ש"ח.  המבקשת טוענת כי הנה אם לארבעה ילדים, שלושה מהם סמוכים על שולחנה כאשר לאחד מהם, לחובות גדולים אותם נאלצת לממן.

3.         מתגובת המשיב עולה כי המבקשת לא עמדה בנטל הקבוע בתקנות ובפסיקה המחייבת ולא פרשה תמונה מלאה המראה כי מצבה הכלכלי מזכה אותה מפטור מהפקדת ערבון, זאת ועוד לא נמצא בבקשה ובתצהיר כל איזכור לגבי סיכויי הערעור.

נטען כי הערעור נשוא החלטתי הינו המשך ישיר להתנהלות המבקשת המנסה לדחות את ביצוע פסק הדין, שמשמעו פינוי המקרקעין נשוא הערעור, על ידי הגשת בקשות שונות, מאז סיום ההוכחות ביום 14.11.02 ומתן פסק הדין ביום 3.9.07

המשיב לא הצליח לגבות את ההוצאות שנפסקו לטובתו, כמו גם לא הצליח להטיל עיקול על נכס בעל ערך וזאת לאור התנהלות המבקשים הנטענת לפיה רוקנה המבקשת 4 מנכסיה. המבקשים ציינו על ההמחאות נשוא הערעור כתובת שהתבררה כלא נכונה. זאת ועוד, המבקשת 1 השתמשה בשם נעוריה שלא היה ידוע למשיב תוך שימוש בכתובת המטעה.  

4.         ההלכה בעניין הפקדת ערבון להבטחת הוצאות המשיב בערעור מחמירה בהשוואה להלכה בכל הנוגע למתן פטור מתשלום אגרת בית משפט, לעניין זה יפים דבריה של כב' השופטת פרוקצ'יה בבש"א 1528/06, ורנר נ' הכנ"ר: "בעוד בעניין האגרה, די בסיכוי כלשהו להצליח בהליך כדי להצדיק פטור, לעניין פטור מערבון נדרש סיכוי בעל ממשות גדולה יותר כדי להצדיק פטור" .

זאת ועוד, לעניין הפקדת ערבון בערעור נקבע ברע"א 321/07, גושן נ' עו"ד אבי גיא, על-ידי כב' השופט רובינשטיין כי הערבון בערכאת הערעור הוא בגדר חובה, ומכאן יש צורך להבטיח את המשיב בגביית הוצאותיו באם ייפסק לטובתו.

לעניין סיכויי הערעור ראה, החלטת כב' השופטת חיות בבש"א 9425/07, אמנון נ' עו"ד טפר, שקבעה כי "מצבו הכלכלי של המערער אף אם קשה הוא, אינו מצדיק כשלעצמו פטור מערבון מקום שסיכויי הערעור אינם טובים".

5.         יישום ההלכה על נסיבות המקרה שלפני כמו גם הצורך להבטיח את המשיב בגביית הוצאותיו באם יפסק לטובתו, הבאני לכלל מסקנה כי היה מקום לדחות את הבקשה.  המבקשת בחרה שלא להגיש לבית המשפט תשובה לתגובת המשיב ואף הגישה ביום 10.2.08 בקשה למתן החלטה.           

לגופו, מתצהיר המשיב אכן עולה כי המבקשת לא פרשה תמונה מלאה בדבר מצבה הכלכלי הנטען, ולא הוכח כי לאור התנהלותה בעבר, עשתה את מירב המאמצים לגייס את סכום הערבון להבטחת הוצאות המשיב, לראיה אציין מספר סעיפים שאינם מתישבים עם בקשתה;

5.1      מסעיף 8 לתצהיר המבקשת עולה כי סמוך להגשת הערעור נשוא הבקשה, קבלה המבקשת הלואה מבנק דיסקונט בסך 10,000 ש"ח, זאת ועוד מציינת בסעיף 14 לתצהיר כי הצליחה לגייס אלפי שקלים מחבריה כדי להתקיים תוך שאינה מציינת את הסכום שגויס ואיזה שימוש נעשה בו.

5.2      מסעיף 9 לתצהיר עולה כי מלבד בית המגורים בפתח תקוה, מחזיקה המבקשת דירה בבעלותה ממנה יש לה הכנסות משכר דירה בסך 220 ש"ח לחודש.

5.3      בנוסף המבקשת מקבלת פנסיה בסך 1189 ש"ח, קצבת שארים בסך 1739 ש"ח, ומשכורת בסך 1,500 ש"ח.

5.4      המבקשת מציינת בסעיף 12 לתצהיר כי ברשותה סכום כסף שהותיר לה בעלה המנוח, אך אינה מפרטת את הסכום האמור ומדוע אינו יכול לשמש כערבון.

6.       בנסיבות אלה, היה עלי לדחות את הבקשה. עם זאת ולפנים משורת הדין ומאחר ולא ניתן להתעלם לחלוטין מכך שמצבה הכלכלי של המבקשת אינו קל, סבורני שיש לבוא לקראתהמבקשת  באופן חלקי בהפחתת סכום הערבון.

לפיכך, אני מורה כי על המבקשת להפקיד ערבון מופחת בסך 8,000 ש"ח אשר ישולם בארבעה שיעורים חודשים שוווים ורצופים בסך 2,000 ש"ח כל אחד, החל מיום 1.3.08. ישולמו התשלומים במלואם ובמועדם, ייקבע ההליך לשמיעה, אחרת יידחה ללא צורך בהחלטה נוספת.

7.       בשולי הדברים אציין כי, לאור הנטען כי המבקשת מנסה להשהות את ביצוע פסק הדין בכל דרך אפשרית, לא ראיתי מקום להעתר לבקשתה החלופית לפריסת הפקדת הערבון לתשלומים רבים, דבר שיעכב את סיום ההתדינות בין הצדדים מעבר לנדרש. עם זאת,  הארכתי את משך הפקדתו ל- 60 יום.