ת"א, בש"א
בית המשפט המחוזי ירושלים
|
6033-07,8393-06
25/09/2007
|
בפני השופט:
יוסף שפירא
|
| - נגד - |
התובע:
משה ויגדור
עו"ד אברבנאל ושטרן
|
הנתבע:
1. Roche Diagnostics
2. Epis S.A
עו"ד צ' בר-נתן
|
| החלטה |
לפני בקשה למחיקתו של המבקש, מר משה ויגדור, מכתב התביעה שהגישו המשיבות כנגד חברת יישום ושלושה בעלי תפקיד, ביניהם המבקש.
האם דירקטור בחברה, שאינו פעיל בה שנים רבות, אולם החברה לא דיווחה על התפטרותו לרשם החברות - חב בחובות החברה? זוהי השאלה המרכזית בבקשה זו.
הרקע להליך
1. ביום 5.9.06 הגישו המשיבות כנגד המבקש וצדדים נוספים תביעה בה הם עותרים לחייב את הנתבעים בתשלום סך של 16,109,141 ש"ח הנובע מפסיקת שכר טרחה בבוררות שהתנהלה בין המשיבות לבין חברת מדיבר בע"מ (להלן: "מדיבר") שנערכה בשוויץ, ומהליכי אכיפה שהתנהלו בארץ.
אותה חברת מדיבר אינה צד לתביעה נשוא הליך זה. טענת התובעות (המשיבות) הינה כי הנתבעים: יישום חברה לפיתוח המחקר של האוניברסיטה העברית בירושלים (להלן: "יישום") וכן נתבע 2 הינם בעלי מניות במדיבר, ונושאי משרה במי מהחברות, חייבים בחיוב שכ"ט הבורר.
טענות המבקש
2. המבקש טוען כי הוא איננו קשור במדיבר, וחדל לשמש כדירקטור בה בשלהי 1991, שעה שהליכי הבוררות החלו רק בשלהי 1996, ופסק הבורר ניתן 10 שנים אחרי שחדל לשמש כדירקטור. מינויו היה מתוקף היותו מנהל יישום, וכשמונה ב-1992 כמנכ"ל משותף של האוניברסיטה העברית, ובדצמבר 1992 כמנהל יחיד, סיים את תפקידו כמנכ"ל יישום, ובכלל זה את תפקידו כדירקטור במדיבר.
הרישום אצל רשם החברות, שם רשום המבקש כדירקטור, הינו שגוי ונובע מאי עדכון ותו לא. ראיה לכך, גם כב' השופט יוסף אלון, אף הוא רשום כדירקטור במדיבר, וברור שבטעות הללו לא הוצאו מן הרישום, בהעדר דיווח.
מכל מקום, המבקש לא היה בעל מניות במדיבר, ואינו פעיל בחברה, ואין לחייבו בחובותיה.
בפן המשפטי, טוען המבקש, כי הדין אינו מטיל על דירקטור אחריות לחובות חברה בה הוא משמש בתפקיד זה.
פרשת התביעה מגלה עילה רק אם התובע, בהנחה שיוכיח את העובדות בה, יהא זכאי לקבל את הסעד המבוקש, ואם לא כן הרי שיש לסלק התביעה על הסף (ע"א 163/84
מדינת ישראל נ' חברת העובדים העברית, פ"ד לח(4), 1).
טענות המשיבות
3. המבקש התנהג, והציג מצגים כלפי המשיבות באופן המחייב אותו בסעד המבוקש הן מכח דיני הרמת מסך והן מכח כללי האחריות האישית החלים על נושאי משרה בחברה על פי הדין הכללי. התנערות הנתבעים ובכללם המבקש, לתשלום החוב חוטאת לעקרונות הדין לרבות עשיית עושר ולא במשפט, דיני החוזים ובמובהק לעקרון תום הלב. המבקש היה מעורב בשנת 2000 בחברה ומכאן שיש לדחות את בקשתו.
אין זה המקרה לסילוק תביעה על הסף, שהינו סעד קיצוני אשר יינתן רק במקרים קיצוניים בהם אין כל סיכוי, קלוש שבקלושים כי אם יוכחו הטענות שבכתב התביעה , יהא התובע זכאי לסעד המבוקש. (א' גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה תשיעית, 167; ע"א 35/03
חסין נ' פלדמן, פ"ד לז(4) 721).
כתב התביעה מעלה טענות כנגד המבקש (סעיפים 61 עד 67; סעיפים 132 עד 140). קיומן של הטענות נגד המבקש מעלה שאלות עובדתיות ומשפטיות בקשר עם אחריותו של המבקש, במיוחד לאור מצגי השווא של כל הנתבעים לרבות המבקש כלפי המשיבות, שבהתנערות מהם עתה יש משום חוסר תום לב המחייב גם את המנהלים (ד"נ 7/81
פנידר חברה להשקעות פתוח ובנין בע"מ נ' קסטרו, פ"ד לז(4), 673) (להלן: "
הלכת פנידר").
על פי רישומי רשם החברות המבקש עדיין רשום כדירקטור במדיבר. בתקנון ההתאגדות של מדיבר (נספח 3 לכתב התביעה) נקבע כי ביטול מינוי דירקטור יהיה בהודעה בכתב לחברה (סעיף 68(ג)). הוראות אלה לא קוימו במקרה דנן.
דיון
4. תקנה 100 לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 (להלן: "התקנות") קובעת:
"בית המשפט או הרשם רשאי, בכל עת, לצוות על מחיקת כתב תביעה נגד הנתבעים, כולם או מקצתם, על יסוד אחד הנימוקים האלה: