החלטה בתיק בש"א 801/06

בפני בקשה להארכת מועד להגשת ערעור על פסק דינו של בית הדין האזורי לעבודה בנצרת (עב 1669/02). פסק הדין ניתן ביום 7.8.2006, והומצא לב"כ המבקש, ב"כ מועצת הפועלים, במהלך פגרת בתי המשפט. לפיכך, המועד האחרון להגשת ערעור היה יום 3.10.2006. הבקשה להארכת מועד הוגשה ביום 5.11.2006.

העובדות הרלוונטיות להכרעה הן:

המבקש הגיש תביעה להכללת תשלום של תוספת שכר שכונתה בתלושי השכר במספר שמות ("פרמיה", "ש.נ. עם גמל" "ש.נ. בלי גמל"), וששיעורו תמורה בגין 4 שעות עבודה, ואשר שולם לו ולכל עובדי מחלקת התברואה בגין כל יום שבו בוצע פינוי אשפה בפועל (להלן - הפרמיה).

 התביעה הוגשה בעת שהתקיימו יחסי עובד מעביד בין הצדדים, ובתביעה המקורית עתר המבקש להכללת הפרמיה בשכר הקובע לצורך חישוב דמי חופשה. בהמשך, תוקנה התביעה להכללת הפרמיה בשכר הקובע לצורך תשלומים אחרים - דמי מחלה ו"המשכורת הקובעת" לחישוב הגמלה.

המחלוקת בין הצדדים הועברה להכרעת ועדה פריטטית, אשר הגיע לידי החלטה בכל הנוגע לתשלומים שישולמו לעובדי המשיבה בגין חופשה, אולם לא הושגה הסכמה בנוגע להכללת הפרמיה  במשכורת הקובעת לצורך תשלום גמלה.

בדיון שהתקיים ביום 15.11.2005 הודיעו הצדדים כמפורט להלן:

יש בינינו הסכמה עובדתית והיא שהפרמיה נשוא התביעה שהיא תשלום שווי של 4 שעות נוספות בגין כל יום עבודה שולמה למי מבין עובדי מחלקת התברואה שביצע פינוי אשפה בפועל.

מוסכם גם שהפרמיה לא שולמה עבור ימי חופשה, ימי מחלה וימי מילואים.

בהמשך להסכמה זו ניתנה החלטה על הגשת סיכומי טענות בכתב, ופסק הדין ניתן על יסוד החומר שבתיק, העובדות המוסכמות כמפורט לעיל וסיכומי טענות הצדדים בכתב.

בית הדין האזורי קבע בפסק דינו כי הפרמיה הייתה תוספת אמיתית מנימוקים אלה:

תשלום הפרמיה הותנה בתנאי - עבודה בפועל בפינוי אשפה בעד כל יום בו היא משתלמת.

הפרמיה שולמה רק בגין ימי עבודה בפועל, ולא שולמה בעד ימי חופשה, ימי מחלה וימי מילואים.

שיעור הפרמיה השתנה מדי חודש, בהתאם לימים בפועל בהם עבד כל עובד בפינוי אשפה.

נימוקי הבקשה הם:

המבקש יוצג בבית הדין האזורי על ידי עורך דין ממועצת הפועלים. במהלך הפגרה המבקש קיבל הודעה על מתן פסק הדין על ידי מזכירת מועצת הפועלים, ונאמר לו כי יזומן לפגישה לאחר שובם של עובדי מועצת הפועלים מחופשה מרוכזת. המבקש זומן לפגישה במועצת הפועלים רק ביום 11.9.2006.

בחלוף החגים, ביום 23.10.2006,  פנה המבקש לראשונה לבא כוחו הנוכחי לברר אפשרות הגשת ערעור. רק ביום 30.10.2006 קיבל המבקש את המסמכים ממועצת הפועלים והעבירם לבא כוחו הנוכחי.

החופשה המרוכזת של מועצת הפועלים מחד, זימונו המאוחר לפגישה וחופשת החגים מהווים טעם מיוחד להארכת מועד להגשת ערעור.

סיכויי הערעור טובים, בהתחשב בנימוקים אלה: בית הדין האזורי טעה בקביעתו שמדובר בתוספת המותנית בתנאי, ולכן אין היא מהווה חלק מהשכר הקובע לצורך תשלום גמלה; נפל פגם מהותי באופן ניהול ההליך בבית הדין האזורי, שכן פסק הדין ניתן ללא שנשמעו עדויות ומבלי שניתנה ההזדמנות לחקירה נגדית.

המשיבה התנגדה לבקשה,  מנימוקים אלה:

פסק הדין הומצא לב"כ המבקש כבר ביום 10.8.2006, והמבקש מאשר בתצהירו כי ידע עליו בסמוך ליום 8.8.2006.