בש"א, א
בית המשפט המחוזי חיפה
|
11992-05,846-05
26/12/2005
|
בפני השופט:
חני הורוביץ
|
- נגד - |
התובע:
שלמה שקד
|
הנתבע:
מדינת ישראל (הנהלת בתי המשפט - המרכז לגביית קנסות אגרות והוצאות)
|
החלטה |
1. בפני בקשת המבקש, מר שלמה שקד, לפטור מתשלום אגרת בית המשפט, בגין תביעה שהגיש נגד כבוד הרב מנחם חשאי, אב"ד בבית הדין הרבני בחיפה.
המבקש/התובע טוען בתביעתו לנזקים בסך 10,000,000 ש"ח שנגרמו לו ע"י הנתבע עקב "רשלנות משפטית" (כהגדרתו בכתב התביעה) בניהול הליכים שהתנהלו בפניו, בין התובע לאישתו בתיק 55399422-52-1.
2. על המבקש פטור מתשלום אגרה לשכנע את בית המשפט בקיומם של שני התנאים הדרושים על פי תקנה 13 לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשמ"ח 1987 :
א. "
ראה בית המשפט שאין ביכולתו של המבקש לשלם אגרה"
ב. "
נראה לבית המשפט שההליך מגלה עילה".
תנאים אלה הינם הכרחיים ומצטברים, ודי שהמבקש לא מילא אחד מן התנאים, על מנת שבקשתו תידחה.
3. הלכה היא כי נטל ההוכחה להעדרה של יכולת כלכלית מוטל לפתחו של מי שמבקש להטיל עלות ההתדיינות על כתפי הציבור (בש"א 128/89, ע"א 229/89
מצא נ' מצא ואחרים, תק-על 89 (2) 732).
4. המבקש לא צירף תעודה מהלשכה לסיוע משפטי, המהווה ראיה לכאורה לחוסר יכולתו הכלכלית לעמוד בנטל תשלום האגרה. משבחר לא להציגה, הוא מוחזק כמי שלא עמד בתנאים לקיומה.
5. תקנה 13 לתקנות האגרות מטילה על המבקש לצרף :
"תצהיר שבו יפרט את רכושו, רכוש בן זוגו והוריו אם המבקש סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה."
עיון בבקשה, בתצהיר הנלווה לה ובנספחים לו מעלה כי לא נפרשה בפני בית המשפט תמונה מלאה, כנדרש בדין, לגבי מצבו הכלכלי של המבקש במועד הגשת הבקשה ובתקופה הסמוכה שקדמה לה.
6. השענות על קופת הציבור לצורך מימון תשלום האגרה, צריכה להיות מוצא אחרון של מי שאינו יכול לעמוד בתשלום האגרה בשל מצוקה כלכלית, לאחר שמיצה את כלל האפשרויות לגיוס המימון, טרם פנה להליך זה (ראו בש"א (חי') 9814/00
ניר רווה נ' דור כימיקלים בע"מ, תק-מח 2001 (2) 7967, בש"א (חי') 3190/01
הרטן מלונאות ונופש נ' מדינת ישראל, תק-מח 2001(2) 7536 וכן ראו בש"א (י-ם) 4278/04 א
לקטרומנוע ירושלים בע"מ (בהקפאת הליכים) נ' אוניטק ציוד מכונות (1987) בע"מ (בהקפאת הליכים) ואחרים, תק-מח 2004(2) 4862).
7. המבקש לא צירף דפי חשבונות בנק שלו ושל רעייתו מהחודשים האחרונים, כנדרש על פי הפסיקה, ואשר יכולים ללמד על מצבו הכלכלי. המבקש לא ציין ואף לא שלל קיומם של פיקדונות או חסכונות בבנק הניתנים למימוש.
8. המבקש לא המציא כל מסמך המוכיח כי אין בבעלותו נכסים כלשהם היכולים לשמש בסיס לגיוסם של כספים אשר ישמשו לתשלום האגרה, בין בדרך השכרה ובין בדרך של הלוואה או אף מימוש (ראו בש"א 4667/90 ע"א 4349/90
אלפסי נ' אלפסי, תק-על 90(4) 132).
מתצהירו של המבקש עולה כי בבעלותו דירה, שעליה רובצים שעבודים שונים. המבקש לא מסר נתונים לגבי ערך הדירה ואסמכתאות בדבר השעבודים הרובצים עליה. לעניין זה נפסק כי משנמצאת בבעלות המבקש דירה, אף אם צנועה, יכולה זו לשמש כבטוחה לקבלת הלוואה ועליו למצות אפשרות זו בטרם יפנה בבקשת פטור מאגרה (ראו רע"א 2358/91
גול נ' משכן- בנק הפועלים למשכנתאות, תק-על 91 (2) 2742, ע"א (י-ם) 2088/01
עמותת ז.פ נ' לוי רמות עבודות עפר בע"מ, תק-מח 2001(2) 15735 וכן ת.א 1046/99 (בש"א 864/00)
דוד טולדנו נ' יוסף אלבז ואחרים, (לא פורסם).
9. על מבקש פטור מתשלום אגרה להוכיח כי לשם עמידה בתשלומי האגרה ניסה להעזר במעגל הקרוב אליו, דהיינו אשתו, בני משפחה וחברים. רק אם יראה כי ניסיונות אלו כשלו, יש הצדקה לבקש פטור. (בש"א 494/95
שמעוני נ' שמעוני ואחרים, תק-על 95(1) 1211 וכן ע"א 6074/94
אופנהיים נ' שכטר, תק-על 95(1) 107). אשת המבקש משתכרת היטב, למבקש שני ילדים בגירים, אולם המבקש לא פירט דבר אודות מצבם הכלכלי ואפשרותם לסייע בידו בתשלום האגרה.
כמו כן, לא ברור מדוע המבקש במשך 10 שנים איננו עובד אלא רק מבקש לנהל הליכים משפטיים נגד גורמים רבים ושונים ע"ח הקופה הציבורית.
10. על אף שממילא המבקש לא עמד בתנאי הראשון,למעלה מן הצורך אתייחס גם לשאלה אם ההליך מגלה עילה.
טענות המבקש בתביעתו הנן כנגד החלטות שיפוטיות שהחליט הנתבע במסגרת תפקידו כאב"ד רבני.