בש"א, א
בית משפט השלום תל אביב-יפו
|
150061-08,221971-02
20/02/2008
|
בפני השופט:
אגי זהבה- ס' נשיאה
|
| - נגד - |
התובע:
1. דרעי אסתר
2. המוסד לביטוח לאומי
עו"ד חרל"פ ואח'
עו"ד פרדמן
|
הנתבע:
1. מצדה מזדה בע"מ
2. א. צום בע"מ
3. דיטלצויג ישראל
4. דיטלצויג אריה
5. פריצר אריה
6. ללו אליהו
7. לבני עליזה
8. יענוני דוד
9. קוריאט שולמית
10. קוריאט משה
11. שבירו נונה
12. גולדמן יצחק
13. יוחננוב אליהו
14. סמירה אהרון
15. לינצבסקי זכאי
16. מזרחי שלמה
17. שמואלי מרים
18. שמואלי אלי
19. הרצברג רבקה
20. הרצברג מאיר
21. פרנקל טובה
22. פרנקל חיים
23. אלקלעי משה
24. רידר אריה
25. יעקובוביץ משה
26. נתן אריאלה
27. נתן אילן
28. פרידר אריה
29. אברך אליהו
30. גרים-טקס בע"מ
31. א.ש. מפעלי דפוס והוצאה בע"מ
32. גרינבויים פולה
33. גרינבויים מרדכי
34. אריה צדק
35. בן שמואל אשר
36. אריה עמית
37. שכטמן נתניה
38. קרנר שושנה
39. קרנר יוסף
40. ישראל תמיר
41. ברונר רינה
42. ברונר פרומה מיכל
43. ברונר שלומית חיה
44. ברונר אפרת
45. ברונר תהלה
46. ברונר אלישבע
47. ברונר דבורה
48. בן דוד יעקובוביץ טוני
49. לוריא זאב
50. תותי תמיר
51. פיקרסקי רונית
52. לוריא אורה
53. ועד הבית רח' מוזס 20
54. ועד הבית ברח' מוזס 20
55. ספרינט תעשיות טקסטיל בע"מ מרח' נח מוזס 20 תל-אביב
56. אטלס מעליות בע"מ מרח' יצחק שדה 36 תל-אביב
57. פנחס הראל - מהנדס
עו"ד שטיין ואח'
עו"ד מנדה ואח'
עו"ד מרגלית
עו"ד שבירו
עו"ד דויטש ואח'
עו"ד קליר ואח'
עו"ד מזור ואח'
עו"ד גורן
עו"ד לוי קופל ניר
עו"ד אלבינצר ואח'
עו"ד ארד
עו"ד חלד
עו"ד ברונר
עו"ד הראל
עו"ד מר אריה עמית מחב' "בטחון הפתח"
עו"ד כחלון ואח'
|
| החלטה |
בפני בקשה שהגיש הנתבע מס' 57, פנחס הראל, לתיקון טעות סופר בפסק הדין שניתן ביום 30.12.07 ע"י כב' השופט ד. גלדשטיין, ע"י פסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לזכותו, משנדחתה תביעת התובעת נגדו.
במקביל, הוגשו בקשות דומות לתיקון טעות סופר ע"י פסיקת הוצאות לזכות הצדדים השלישיים 1
-2 וצד שלישי מס' 3, בהודעה לצד שלישי ששלח נגדם הנתבע 57, אשר נדחו אף הן, לאור דחיית התובענה כנגד המודיע.
המדובר בתביעת נזקי גוף שהגישה התובעת כנגד 57 נתבעים שונים, בגין נזקי גוף שארעו לה בתאונה, עת נפלה לפיר המעלית בבנין, במקום עבודתה.
התביעה כנגד הנתבעים 55
-1 נתקבלה; התביעה נגד נתבע 57, הבודק המוסמך של המעלית
-נדחתה ע"י בית המשפט כאמור בסעיף 9 לפסק דינו, ולאור זאת נדחו כאמור ההודעות לצד שלישי ששלח נתבע 57 לצדדים שלישיים 3
-1.
בסעיף 22 לפסק דינו, התייחס כב' השופט גלדשטיין לפסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לתובעת; אין כל התייחסות בפסק הדין לפסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לנתבע 57
-שהתביעה כנגדו כאמור נדחתה, ואף אין כל התייחסות לפסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בגין דחיית ההודעות לצדדים שלישיים.
המבקש, אדם כבן למעלה מ
-80 שנה, טען כי נאלץ להתגונן בעדותו מפני התביעה ולממן את ההוצאות המשפטיות הכרוכות בכך תוך שהוא נזקק לסיוע מבני משפחתו. הוא נאלץ לשלוח הודעות צד ג' למבטחותיו וסוכני הביטוח שלו
- דבר שהגדיל את הוצאותיו, ובנסיבות המקרה, לאחר שהתביעה נגדו נדחתה לגופו של עניין לאחר הליך ממושך, שנמשך כ
-10 שנים ועל פני 20 ישיבות, מן הראוי כי יזכה בפסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד.
המבקש טוען כי המדובר בהשמטה מקרית בפסק הדין ומסתמך לעניין זה על ע"א 11628/05
אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' המאגר ציוד למשרד ולמחשב בע"מ (מיום 27.12.07).
לבקשה זו הצטרפו, כאמור, גם הצדדים השלישיים שההודעה נגדם נדחתה, ללא דיון בגוף הטענות.
התובעת מתנגדת לבקשות:
לטענתה, אין מדובר בתיקון טעות סופר בפסק הדין, ואין המצב מצדיק תיקון פסק הדין לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד
-1984.
לטענת התובעת, בית המשפט התייחס לנושא פסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בפסק דינו, והראיה
-שפסק לתובעת הוצאות כאמור, כך שלא ניתן לומר שמדובר בהשמטה מפסק הדין.
מן הפן המשפטי ועל יסוד ע"א 6275/03
עו"ד שגיא נ' סלע (14.8.03) סבור ב"כ התובעת כי אי פסיקת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד אינו בגדר השמטה מקרית בפסק הדין.
לחילופין
-עותר ב"כ התובעת להשית על הנתבעים שחוייבו בדין כלפי התובעת ו/או על הנתבע מס' 57
- את הוצאות המשפט ככל שייפסקו לזכות הצדדים השלישיים.
דיון
סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט קובע לאמור:
"מצא בית משפט כי נפלה טעות בפסק דין או בהחלטה אחרת שנתן, רשאי הוא, תוך עשרים ואחד יום מיום נתינתם, לתקנם בהחלטה מנומקת, ורשאי הוא לשמוע טענות בעלי הדין לענין זה; לענין זה
-
"טעות"
-
טעות לשון, טעות בחישוב, פליטת קולמוס, השמטה מקרית, הוספת דבר באקראי וכיוצא באלה".
"סעיף 81 לחוק בתי המשפט... מסמיך את בית המשפט לתקן טעות שנפלה בפסק הדין או בהחלטה והנובעת מהיסח דעתו של השופט בעת ניסוח דבריו". (ראה: ע"א 2005/03
גילה ברנר נ' אברהם ברנר).
הסמכות לפי סעיף 81 לא נועדה לאפשר לשופט תיקון שגגות מהותיות בפסק הדין, אלא רק לבטא בצורה מתוקנת את שבעליל התכונן מלכתחילה לומר בפסק דינו (ראה: רע"א 9066/01
בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' חיים שטיינר, תק
-על 2002 (1) 31).
מדובר בעיקר בתיקון שיבושים טכניים שחלו בפסק הדין ותיקון טעויות מהותיות או השלמת חסרים מהותיים בפסק הדין יכולים להיעשות רק על דרך הערעור (ראה: ע"א 9085/00,
אברהם שטרית ואח' נ' אחים שרבט חברה לבנין בע"מ, פד נז (5) 402).
גישת הפסיקה בשאלה, אם ניתן לפסוק הוצאות משפט בגדרה של בקשה לתקון טעות סופר, לפי סעיף 81 לחוק בתי המשפט, לא היתה אחידה. לאחרונה, בבר"ם 5720/05
יוסף גופר כונס נכסים נ' הועדה המקומית לתכנון ולבניה בפתח תקוה (5.8.07) נדרש בית המשפט העליון לסוגיה זו, ובניגוד לקולות רבים שנשמעו בעבר בפסיקה, אשר קבעו כי אין לראות באי פסיקת הוצאות משפט השמטה מקרית הראויה לתקון במסגרת סעיף 81(א) לחוק בתי המשפט, עמדתה של כב' השופטת חיות
-שונה: לטעמה
-