1. המבקשים 1 עד 3 הינם אחים ויורשיהם של שוגר מאיר ולובה ז"ל, אשר מאז שנות החמישים היו בעלי משק עזר במושב אביגדור (הוא המשיב מס' 1, להלן: "המושב"), ועם פטירתם ירשו המבקשים 1 - 3 את זכיותיהם במשק העזר.
בתאריך 28.3.99 חתמו המבקשים 1 - 3 על הסכם עם המושב, ממנו עולה, כי המבקשים היו מעוניינים לפצל את המגרש, שירשו מהוריהם והמושב הסכים לבקשתם. מתוך ההסכם עולה עוד, כי המבקשים התחייבו לשלם למושב, מעבר לסכום של 1,000$ ששילמו עם חתימת ההסכם, עוד 14,000$ "
תוך 60 יום מיום אישור תוכנית הפיצול, עפ"י חוק התכנון והבניה", וזאת עבור חלק מהפיתוח והתשתית הקיימים בישוב (להלן: "ההסכם").
בסוף ההסכם נכתב עוד, כי
"מוסכם בזאת כי בכל מקרה ובו המתיישבים [הם המבקשים 1-3]
יהנו את לסלי שרון ועמית [הם המבקשים 4-5]
עפ"י המוסכם בהסכם זה, יחול ההסכם על לסלי שרון ועמית".
בשנת 2000, אכן הועברו זכויותיהם של המבקשים 1-3 למבקשים 4-5 (המבקשת 4 הינה בתה של המבקשת 2 והמבקש 5 הוא בעלה).
לטענת המושב והמשיבים 2-3 (שהם מזכיר המושב ויו"ר ההנהלה שלה), הפיצול נשוא ההסכם אושר עוד בשנת 1999, ולפיכך, ולאחר דחיות שנתבקשו על ידי המבקשים בשל קשיים כלכליים, הגיש המושב תובענה כנגד המבקשים 1-3, תובענה, אשר על פי ההסכם, הועברה לברור בפני בורר (המשיב 5) על ידי רשם האגודות השיתופיות.
2. מאז החלה הבוררות התקיימו דיונים רבים בפני הבורר ואף הוגשו על ידי המבקשים 1 עד 3 (הם הנתבעים בהליך הבוררות), בקשות שונות, בין היתר בקשות לפסילת הבורר מנימוקים שונים. הבקשות הנ"ל נדחו הן על ידי הבורר והן על ידי ביהמ"ש המחוזי בת"א, ובשנת 2003 הגישו המבקשים תובענה שכנגד בפני הבורר. עיקר התובענה שכנגד הנ"ל עניינה הסכסוך נשוא התובענה שהוגשה גם לבימ"ש זה.
3. בתאריך 14/12/05, הגישו המבקשים את התובענה לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע ובה התבקש ביהמ"ש להורות, כי ההסכם בטל ולחילופין, כי יש לבטלו; לחייב את הנתבעים לקבל את התובעים או מי מהם כחברים באגודה ולחילופין, לדון במועמדותם כחברי האגודה; להורות לנתבעים להעניק לתובעים או למי מהם משבצת צהובה; לחילופי חילופין, לחייב את הנתבעים בתשלום שווי הזכויות שנשללו מהם בסך 100,000 דולר; לחייב את הנתבעים, אשר הפרו את ההסכם, לשלם את הפיצוי המוסכם על פי ההסכם בסך 20,000 דולר; לחייב את הנתבעים להשיב לתובעים סך של 1000 דולר, ששולמו בהתאם להסכם; להורות על עצירת כל ההקצאות של המגרשים במושב עד להקצאת מגרש לתובעים; להורות על ביטול החלטת הוועדה בנוגע לאישור הפיצול של הקרקע ולקבוע, כי לא אושר פיצול כדין; כן, התבקש ביהמ"ש לחייב את הנתבעים לשלם את הוצאות התובעים.
במקביל, ובתאריך 23/1/06, הגישו המבקשים המרצת פתיחה נוספת לבימ"ש זה, ובה נתבקש ביהמ"ש להורות על העברת הבורר מתפקידו וביטול הליכי הבוררות. במסגרת המרצת הפתיחה הנ"ל הוגשה גם בקשה למתן סעד זמני לעכוב הליכי הבוררות, ובקשה זו נמחקה, בהסכמת הצדדים, עוד בתאריך 30/1/06.
4. בתאריך 9/2/06 הגישו המבקשים את הבקשה נשוא החלטתי דלקמן, בקשה שכותרתה
"בקשה בכתב לעיכוב הליכי בוררות ולמתן צו מניעה זמני". הבקשה האמורה הוגשה במסגרת התיק האזרחי ולא במסגרת המרצת הפתיחה, למרות שענינה הליכי הבוררות.
יש לציין, כי בדיון שהתקיים היום במעמד הצדדים בבקשה זו, הודיע ב"כ המבקשים, כי הוא עומד לבקש מחיקת המרצת הפתיחה.
5. בבקשה נתבקש ביהמ"ש להורות לבורר, שלא להמשיך את הליכי הבוררות עד למתן החלטה בתובענה העיקרית. המבקשים חוזרים בבקשתם על נימוקיהם למתן הסעדים נשוא התובענה העיקרית, כאשר לטענת ב"כ המבקשים לא ניתן לברר את כל המחלוקות הנ"ל במסגרת הבוררות, שהרי המבקשים 4 עד 5 אינם צד להליכי הבוררות ואינם מעוניינים להיות צד להליכי אלה.
למעשה, המחלוקות נשוא התובענה העיקרית, שהן העילה גם למתן הסעד הזמני, הן אותן מחלוקות אשר הועלו במסגרת הבוררות אם במסגרת תביעתם של המשיבים שם ואם במסגרת התביעה שכנגד שהוגשה על ידי המבקשים 1-3 בפני הבורר. יחד עם זאת, נוספו מספר עילות תביעה במסגרת התובענה העיקרית, אשר לטענת ב"כ המבקשים עילות אלה אינן ניתנות לברור בפני הבורר, ואף מסיבה זו, לגירסתו, יש להעביר את הדיון בכל המחלוקות לביהמ"ש תחת בירורן בפני הבורר.
6. ב"כ המשיבים 1 עד 3 ביקש לדחות את הבקשה ולחייב את המבקשים בהוצאותיו. לדבריו, המבקשים חוזרים ומטרידים את ביהמ"ש ואת מרשיו חדשות לבקרים עם בקשות חוזרות ונשנות, אשר אינן אלא כמעט העתק האחת של השניה.
גם לגופו של עניין סבור ב"כ המבקשים, כי אין ממש בבקשה. בתגובה שהגיש הדגיש ב"כ המשיבים, כי הבוררות נשוא הבקשה הינה מכוח הסכם בין הצדדים ובהיות הסכסוך חלק מ"עסקי האגודה", הוא שפיט בהליך של בוררות.
עוד הוסיף ב"כ המשיבים, כי למעשה, אין בהוספת המבקשים 4 עד 5 מאומה, שהרי זכותם של מבקשים אלה נגזרת מזכותם של המבקשים 1 עד 3. המבקשים 1 עד 3 לא יכלו להעביר למבקשים 4 עד 5 אלא אותן זכויות שירשו מהמנוחים, וזכויות אלה יתבררו במסגרת הליך הבוררות. לפיכך, לגירסתו, אין בהוספת המבקשים הנ"ל כדי להצדיק את הפסקת הליכי הבוררות והעברת ברור הסכסוך לביהמ"ש.
7. הליך הבוררות עומד כעת בפני שמיעת הראיות, כאשר על הצדדים להגיש תצהיריהם בכתב והדיון קבוע לשמיעת הראיות לחודש אפריל שנה זו. הליך זה החל עוד בשנת 2003, כאשר כבר במהלך חתימת ההסכם, בשנת 1999, כפי שהדבר עולה מהאמור לעיל, חזו המבקשים את האפשרות, שהזכויות במשק נשוא הסכסוך יועברו לידי המבקשים 4 ו-5. ואכן, הזכויות עברו למבקשים אלה בשנת 2000. לפיכך, כאשר נדון הליך הבוררות בשנת 2003, וכאשר המבקשים הגישו את התובענה שכנגד בחודש אוגוסט 2005, לא היתה כל הצדקה לדחית צרופם של המבקשים 4 ו-5 לדיונים עד לסוף שנת 2005. הרושם העולה מהתביעות החוזרות ונשנות ומהבקשות השונות של המבקשים, בקשות שעלו בפני ערכאות שונות, כי הם מעוניינים לסכל את התקדמות הדיונים במסגרת הליך הבוררות בכל דרך אפשרית. בכך, אין הצדקה למתן הסעד המבוקש.
8. הליך הבוררות, על פניו, מתנהל מכוח הסכם שנערך בין הצדדים ומכוח היות הסכסוך חלק מ"עסקי האגודה". צרופם המאוחר של המבקשים 4 ו-5 לאותו הליך, אין בו הצדקה כדי לעכב הליך בוררות, שהחל כדין לפני יותר משנתיים ימים. בעניין זה צודק ב"כ המשיבים, כי המבקשים 4 ו-5 יוכלו לקבל רק את הזכויות של המבקשים 1-3, וקביעת זכויותיהם של המבקשים 1-3 תקבע גם את הזכויות האפשריות שלהם.
זאת ועוד, ב"כ המבקשים הצהיר במהלך הדיון, כי הוא עומד למחוק את הבקשה לביטול הבוררות שהוגשה במסגרת המ"פ 8003/06, כך שגם מסיבה זו אין כל הצדקה למתן הסעד המבוקש. במידה והמרצת הפתיחה לא תמחק, הרי שכל המחלוקות נשוא הבקשה יתבררו במסגרת המרצת פתיחה זו. לחילופין, יתבררו המחלוקות במסגרת התובענה העיקרית בתיק שבפנינו.
9. גם בהוספת עילות תביעות נוספות לתובענה שהוגשה, אין כדי להצדיק את עכוב הליכי הבוררות בשלב כה מאוחר. הסכסוך כולו סובב סביב אותו הסכם ראשוני, שנחתם בין המבקשים 1 עד 3 למושב וסביב זכויות המבקשים באגודה. סכסוך זה יתברר במסגרת הליך הבוררות, בעיקר מכוח התובענה שכנגד שהגישו המבקשים בפני הבורר. הוספת עילות תביעה נוספות, בצורה מלאכותית, אין בה כדי לשנות את מהות הסכסוך שבפנינו מול הסכסוך שבפני הבורר. מדובר, למעשה, באותו סכסוך, באותן עילות תביעה ובאותם צדדים. המבקשים 4 ו-5, כאמור, לא יוכלו לזכות בזכויות שאין למבקשים 1 עד 3 ולכן הכרעת הבורר בעניינם של המבקשים 1 עד 3 תהיה יפה גם לגבי המבקשים 4 ו- 5. ברור, כי המבקשים 4 ו-5 יכולים לבקש להצטרף לדיון בפני הבורר, ואף זאת נוכח התחייבות המבקשים 1-3, במסגרת ההסכם, כי הוראותיו יחייבו גם את המבקשים 4 ו-5, במידה ויועברו אליהם הזכויות של המבקשים 1-3.