החלטה בתיק בשא 1526/08

1.                בפני בקשה להורות ללשכת הרווחה להעביר לידי המבקשת את התיעוד הרפואי בעניינה של התובעת המצוי שם.

2.                נטען כי כיוון שלשכת הרווחה דורשת חתימת בעלה של המשיבה אין מנוס מלבקש צו בית המשפט שכן לא עלה בידי המבקשת לקבל את חתימת הבעל לויתור הסודיות. נטען כי המידע המצוי בלשכת הרווחה הינו מידע חיוני ורלוונטי להמשך ניהול הגנת המבקשת במיוחד בשאלת נזקיה הנטענים של המשיבה והתמיכה שהיא מקבלת ממקורות שונים.

3.                המשיבה מתנגדת לבקשה. נטען כי המבקשת אינה יכולה לחייב את בעלה של המשיבה לחתום על ויתור סודיות. כן נטען כי מידע מלשכת הרווחה אינו מסמך רפואי ולכן אין חובה לגלותו.

4.                כן טענה המשיבה כי המידע יגרום לפגיעה בפרטיות בני המשפחה וכי באיזון שבין פרטיות המשפחה לחופש המידע וזכות הציבור לדעת יש לקבוע כי הזכות לפרטיות גוברת.

5.                המבקשת הגיבה לתגובת המשיבה. נטען כי גילוי תיקה של המשיבה בלשכת הרווחה הינו חשוב וקריטי לתביעה זו. כך למשל ניתן ללמוד מתיק הרווחה מה היה תפקוד המשיבה עובר לאירועים נשוא התביעה, האם עבדה, האם נזקקה לעזרה סוציאלית, ועוד שאלות הרלבנטיות לשאלה שבמחלוקת.

6.                כן טענה המבקשת כי זכות נתבע לקבל מידע אודות עברו הרפואי של תובע ולהציג מידע זה בפני מומחה מטעמו הוכרה ע"י בתי המשפט קל וחומר כאשר יש זיקה בין המידע וקשר הדוק לנזקיה של המשיבה, לאופייה ומצבה הנפשי עובר לאירועים נשוא תביעתה ולאחריהם.

7.                נטען כי הנחת המוצא של המשיבה כאשר הגישה את תביעתה הינה שכאשר מדובר ברשלנות רפואית בתחום הפסיכיאטרי, וכאשר הנזקים הינם בתחום זה, לא יהיה מנוס מלחשוף את עברה מהמוסדות הרלבנטיים והנוגעים לתפקודה היום יומי לרבות תיק המחלקה לשירותים חברתיים. לשם כך הועבר טופס ויתור סודיות רפואית.

8.                טוענת המבקשת כי סירוב המשיבה לחשוף חומר אין לו כל סיבה עניינית. מדגישה המבקשת כי אין צורך לומר שהשימוש במידע שיועבר יעשה בזהירות ולא ישמש לכל הליך למעט ההליך הנוכחי.

9.                לסיכום טוענת המבקשת כי אי מתן הצו יכביד עליה באופן שלא תוכל לנהל הליך ראוי והוגן בהעדר המסמכים הרלבנטיים שיונחו בפני המומחית מטעמה. לפיכך, הזכות לפרטיות נדחית בפני זכותה של הנתבעת להליך הוגן.

דיון

10.            ברע"א 6546/94 בנק איגוד לישראל בע"נ נ' הנרי אזולאי , פ"ד מט(4) 54 קבע בית המשפט העליון את ההלכה ולפיה לאור הזכות להליך הוגן וראוי על בעל דין לגלות את המסמכים הנוגעים לעניין הנדון והעשויים לשפוך אור על המחלוקת בין הצדדים. וכך נקבע בפסקה 7 לפסק הדין:

"גילוי מסמכים משתרע על כל "המסמכים הנוגעים לענין הנדון" (תקנה 112לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984). על צד לגלות כל אותם מסמכים, אשר סביר להניח כי הם כוללים מידע אשר יאפשר לצד, במישרין או בעקיפין, לקדם את העניין נושא התובענה (ראה compagnie financiere du pacifique v. The peruvian guano 62, at [13] (1882)) . co נמצא, כי הרלוואנטיות של מסמך לעניין גילויו רחבה יותר משאלת קבילותו במשפט. הרלוואנטיות לצורכי גילוי היא במידת האור שהמסמך עשוי לשפוך על המחלוקת שבין הצדדים. מסמך שיש בו כדי לסייע לקו חקירה הוא רלוואנטי. לעומת זאת, מסמך שאין בו כדי לחזק טענה או להחלישה, וכל כולו לא בא אלא "לדוג" בענייניו של בעל דין, אין לגלותו (ראה ע"א 40/49 ו' כיאט ואח' נ' ל' כיאט ואח' [1], בעמ' 162). ודוק:נ לעתים אין בעל דין יודע מהם המסמכים שבידי הצד שכנגד. דרישה לגילוים של אלה אינה מהווה "דיג" אסור:ב"'הדיג' אינו מעשה פסול, אלא אם כן כוונת המבקש היא למצוא חומר שלא לצורך המשפט התלוי ועומד, כי אם לאסוף ראיות להכנת משפט אחר, או למטרה אחרת. ואילו מסמכים מזיקים או מועילים, לצורך המשפט התלוי ועומד, שייכים לענין, והחיפוש אחריהם אינו 'דיג'. הנטיה המודרנית היא לקולא דוקא..." ( י' זוסמן, סדרי הדין האזרחי (אמינון, מהדורה 6, בעריכת ש' לוין, 1990) 406).

לענין זה גם: רע"א 2534/02 שמשון נ' בנק הפועלים פ"ד נו(5) 193.

11.            מכאן, שאם יש בידי לשכת הרווחה מסמכים שיכולים לשפוך אור על השאלות שבמחלוקת שבין הצדדים הרי יש לאפשר למבקשת קבלתם.

12.            נטען כי חשיפת תיק הרווחה תפגע בפרטיות בני משפחת המשיבה.

13.            בהלכת ת"א(חיפה) 995/05 ליפניצקי נ' מיקוד אבטחה (פורסם במאגר נבו) נדחתה טענה דומה תוך העדפת האינטרס של גילוי האמת למול הפגיעה בפרטיות. בהלכה זו יש הבדל בין חשיפת מסמכים של התובע לחשיפת מסמכים של הנתבע וכדברי כב' השופט עמית:

"כאשר בעל הדין שנדרש לחשוף את המסמך נשוא החסיון או נשוא הטענה לפגיעה בפרטיות הוא התובע, יש טעם חזק לטעון כי אינו רשאי לאחוז בחבל משתי קצותיו: גם להגיש תביעה וגם לסרב להמציא חומר העשוי לשמש את יריבו בטענה לפגיעה בפרטיות או בחסיון. ההנחה היא, שבעצם הגשת התביעה, יש משום ויתור מכללא על הגנת הפרטיות ועל החסיון, וכי התובע נכון להקריבם על מזבח תביעתו. בתיקי נזיקין קיימת פרקטיקה, לפיה התובע חותם על כתב ויתור סודיות רפואית (וס"ר) על מנת לאפשר לנתבע לגלות כל חומר רפואי הרלוונטי לתביעה, בין היתר, כדי לאפשר לנתבע להגיש חוות דעת שכנגד (ובתביעות על פי חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1974ראה תקנה 2(א)(3) לתקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים (מומחים), התשמ"ז-1986). החתימה על כתב ויתור סודיות רפואית נובעת מהנחה מקדמית, כי ממילא בית המשפט יורה על הסרת החסיון, על מנת לאפשר לבעל הדין שכנגד להתגונן".

14.            כיוון שמדובר בבקשה להציג מסמכים בפני מומחה מתחום הפסיכיאטריה, את המסמכים הרפואיים הנדרשים יש לפרש במובן הרחב היינו הקשורים לשטח הרפואי הרלבנטי. לפיכך, איני רואה מניעה כי לצורך השלמת חוות הדעת הפסיכיאטרית יועמדו בפני המומחית המסמכים מלשכת הרווחה.

15.            המשיבה הציגה פסק דין, ת"א (שלום חיפה) 27183/00 בנאבו דוד נ' אליאס שפרה (פורסם בתקדין). בפסק דין זה ובמסגרת תביעת פלת"ד, התבקש בית המשפט להורות ללשכת הרווחה לספק מסמכים הקשורים להורי התובע. בעניין זה ובנסיבות התיק קבע בית המשפט כי יש בעקרון להעדיף את הזכות של הורי התובע לפרטיות, אולם בית המשפט אפשר העברת החומר מלשכת הרווחה בכול הנוגע לתובע עצמו וזאת באמצעות משלוחם במעטפה סגורה לבית המשפט.

16.            סבור אני כי פסק הדין בענין בנאבו דוד שונה מעט מענייננו. במאמר מוסגר אציין כי לא בכל מקרה תועדף זכותו של נתבע למידע הנוגע לתובע והכול קשור לנסיבות המסוימות של כל מקרה.