1. בפני בקשת הפטר של החייב מיום 7.3.06 לפי סעיף 61 לפקודה.
2. ביום 24.2.04 ניתן צו כינוס לנכסיו של החייב, על פי בקשתו, בגין חובות מוצהרים בסך 885,885 ש"ח ל- 7 נושים. בין היתר, הושתו על החייב תשלומים עיתיים בסך 750 ש"ח.
3. ביום 22.3.04 הוגשה חוות דעת הכונס הרשמי לפי סעיף 18ד' לפקודה; ממצאי החקירה עולה, כי החייב שיתף פעולה עם הכנ"ר, כי הסתבכותו נובעת מכישלון עסקי, כי החייב לא פעל בחוסר תום לב בכל הנוגע לבקשתו, כי חובותיו נוצרו בתום לב וכי אינו מנצל לרעה את הליכי הפש"ר ועומד בתשלום החודשי שהושת עליו. לאור כל אלה, סברה ב"כ הכנ"ר, כי ניתן להיעתר לבקשת החייב להכרזתו פושט רגל.
4. ביום 6.9.04 הוכרז החייב פושט רגל לאחר שבית המשפט (כב' השופט ארבל) השתכנע, כי החייב לא פעל בחוסר תום לב בכל הנוגע להגשת בקשתו וכי חובותיו נוצרו בתום לב. בנוסף, נקבע כי כל התנאים שנקבעו בצו הכינוס יעמדו בעינם, לרבות התשלומים העיתיים.
5. ביום 23.6.05 מונה עו"ד אלון וולך כנאמן על נכסי החייב (בש"א 2170/05).
ביום 10.5.06 ניתן צו המורה ל - "קהל" קרן השתלמות לעובדים להעביר לקופת הכינוס באמצעות הנאמן את כל הכספים המצויים ע"ש החייב בקרן ההשתלמות.
ביום 6.11.06 ניתן צו המורה למגן חברה לביטוח בע"מ להעביר לקופת הכינוס באמצעות הנאמן את הכספים המצויים בפוליסת ביטוח חיים ע"ש החייב.
6. מנימוקי הבקשה ומתצהיר החייב התומך בה עולה, כי מאז מתן צו הכינוס לנכסי החייב והכרזתו פושט רגל, לא חל שינוי חיובי במצבו הכלכלי והוא חסר יכולת לפרוע את חובותיו מלבד קופות פיצויים ותגמולים, שצבר במהלך עבודתו והסכים לפדיונן לטובת כלל נושיו. החייב מוסיף וטוען, כי אין ברשותו נכסים כלשהם למימוש ואין ביכולתו לגייס כספים לפירעון חובותיו. החייב מדגיש בטיעוניו, כי התנהלותו לאורך הליך הפש"ר הינה בתום לב, דבר שעולה גם מחוות דעת הכנ"ר וגם מדו"ח הנאמן מיום 1.12.05. לסיכום, החייב מבקש ליתן לו הפטר כנגד הכספים המופקדים בקופת הכינוס הן בגין התשלומים העיתיים והן בגין פדיון הכספים שבקופות הפיצויים והתגמולים.
7. בתגובתו מיום 6.11.06, התנגד הנאמן לבקשת ההפטר; לטענתו, החייב מצוי בהליכי כינוס הנכסים מזה כשנתיים ושמונה חודשים בלבד, כך שלדידו, מדובר בזמן מועט מדיי להגשת בקשת הפטר הן בשל גילו הצעיר של החייב והן בשל יכולת ההשתכרות שלו. עוד טען הנאמן, כי החייב אינו מציע בבקשתו סכום כלשהו לתשלום לנושיו וכי לחייב היו מחצית הזכויות בדירה ברח' הזית בקרית ביאלק ומבירור שערך עולה, כי הדירה נמכרה ע"י כונס הנכסים עו"ד אורי גולדקורן, ב"כ בנק דיסקונט לישראל בע"מ; עפ"י הדו"ח הסופי של כונס הנכסים, לא נותרה כל יתרה לזכותו של החייב.
8. בתשובתו לתגובת הנאמן טען החייב, כי הנאמן אינו מעלה בתגובתו נימוק מהותי המצדיק דחיית בקשתו להפטר. החייב חזר וטען, כי אין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים, שכן אין לו נכסים למימוש ולא נותר בכיסו כסף להציע לנושיו.
9. ביום 10.12.06 הוגש תסקיר הכנ"ר לפי סעיף 62א' לפקודה ותקנה 44 לתקנות; מתסקיר הכנ"ר עולה, כי בתיק החייב הוגשו 4 תביעות חוב בסכום של 1,356,444 ש"ח והנאמן אישר 4 תביעות חוב בסכום של 567,005 ש"ח. ביום 8.1.06 הופקד בקופת הכינוס סך 27,783 ש"ח מפדיון כספי פוליסת ביטוח חיים של החייב בחברת הביטוח "מגן" וביום 14.6.06 הופקד סך 12,088 ש"ח מפדיון כספי קרן ההשתלמות של החייב ב"קה"ל"; לזכות החייב בקופת הכנ"ר בסה"כ 64,533 ש"ח. יוצא, עפ"י חישובי הכנ"ר, כי יש בהצעת החייב כדי תשלום דיבידנד בשיעור 8% (קרן) לנושים שתביעותיהם אושרו ע"י הנאמן ולתשלום שכ"ט והוצאות הנאמן והכנ"ר. ב"כ הכנ"ר סבורה, כי נוכח גילו הצעיר של החייב, אחוז הדיבידנד הנמוך המוצע, שהותו הקצרה בהליך ויכולת השתכרותו בהווה ובעתיד, שאין מקום בשלב זה להיעתר לבקשתו למתן צו הפטר.
10. בדיון שהתקיים בבקשה ביום 11.12.06, חזר הנאמן על עמדתו, אם כי, ציין, כי לאור הודעת ב"כ החייב, לפיה, החייב באמצעות עזרה של אחיותיו יפקיד בקופת הכינוס סכום נוסף בסך 34,000 ש"ח, ניתן להיעתר לבקשת ההפטר של החייב. הנאמן הדגיש, כי החייב שיתף פעולה, התייצב לכל החקירות והגיש דוחות הכנסות והוצאות כסדרם.
ב"כ החייב ביקש לקבל את הבקשה ולאשר את ההסדר לאור ההצעה החדשה, לפיה, יופקד סכום נוסף בקופת הכינוס בסך 34,000 ש"ח (20,000 ש"ח מאחותו ו- 14,000 ש"ח מאחותו השניה).
ב"כ הכנ"ר טענה, כי לאור הצעתו החדשה של החייב, לפיה, יופקד בקופת הכינוס סכום חד פעמי בשווי תשלומים חודשיים של כ- 4 שנים, כי היא מסירה את התנגדותה לבקשת החייב. כמו כן, טענה ב"כ הכנ"ר, כי נושי החייב לא התנגדו לבקשת ההפטר.
11. בית המשפט נדרש לבחון מכלול של שיקולים שונים, בבואו לאשר או לדחות בקשת הפטר; בין היתר, שוקל הוא את החשיבות שבמתן הפטר לחייב, תום לבו של החייב בכל שלבי הליכי פשיטת הרגל, היקף החובות, פוטנציאל הפירעון העתידי של החייב ועמדת הנושים. בנוסף, נדרש בית המשפט לאזן בין הזכות הקניינית העומדת לנושים, מחד, וזכותו של החייב, כי בתנאים מסוימים תינתן לו האפשרות לפתוח דף חדש בחייו, מאידך (ראה פש"ר 24/92 המ' 982/06
הנרי אסרף נ. שמעון אורי ואח', דינים מחוזי כו(7) 659).
כמו כן, בדונו בבקשת הפטר יביא בית המשפט בחשבון את האמור בתסקיר שהוגש על ידי הכנ"ר בדבר התנהגות החייב ועסקיו, לרבות התנהגותו במשך הליכי פשיטת הרגל, ישמע את עמדת הכנ"ר, הנאמן, הנושים והחייב ולאור כל אלה והראיות שיש לפניו יגבש את עמדתו (ש. לוין, א. גרוניס- פשיטת רגל (מהדורה שניה) עמ' 193).
עוד ראוי לזכור, כי "
החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים, ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ, ערך חשוב" (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ. הכנ"ר, פד"י מ"ח (1) 45, 55).
12. לאחר בחינת מכלול השיקולים במקרה דנן, באתי לכלל מסקנה, כי יש להיעתר לבקשתו של החייב; מחוות דעת הכנ"ר לפי סעיף 18ד' לפקודה עולה, כי החייב יצר את חובותיו בתום לב וגרסתו נמצאה אמינה ע"י הכנ"ר; לזכות החייב עומדת העובדה, כי שיתף פעולה עם נציגי הכנ"ר ועם הנאמן במהלך הליכי פשיטת הרגל ולא היה בהתנהלותו ניצול לרעה של ההליכים. החייב נהג בתום לב לאורך כל ההליך, הקפיד לשלם את התשלומים העיתיים כסדרם, העביר לקופת הכינוס כספים שעמדו לזכותו בחברת הביטוח "מגן" ובקרן ההשתלמות "קהל" והגיש דוחות כדבעי.
נוכח התנהגותו של החייב לפני ובמהלך הליכי פשיטת הרגל, מצבו הכלכלי, העדר נכסים שבבעלותו, הסכומים שהצטברו בקופת הכינוס, הגדלת הצעתו בסכום נוסף של 34,000 ש"ח, המלצת הנאמן וב"כ הכנ"ר להיעתר לבקשה והעדר התנגדות מטעם הנושים, שוכנעתי, כי יש להעתר לבקשת החייב למתן צו הפטר ולאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו.