א)
כללי
1. מדובר בהתנגדות לביצוע שטר חוב על סך 942,711 ש"ח. השטר חתום על ידי שני המבקשים כעושים וזמן פירעונו 9/12/04.
המבקש 2 טוען כי השטר נמסר ריק ללא סכום ותאריך, רק עם חתימה, ולא ברור כיצד הושלם הסכום הנתבע. לטענתו מקור החוב הנו בחוב של המבקשת 1 שהנה סוכנות לביטוח שהוא מורשה חתימה בה, למשיבה. נטען שנשלחה למשיבה דרישה להמציא למבקשים את נתוני החישוב לחוב הנטען, בקשה שלא נענתה. בסעיף 10 נטען שסכום השטר מולא על ידי המשיבה והסתמך על הלוואה שהועמדה למבקשים שמקורה בחיובים וזיכויים שגויים, מוטעים ומקפחים, שהמבקשים, עם קבלת המסמכים יבדקו באמצעות מומחה, ויפרטו את הליקויים בההתחשבנות, ובסכום החוב הנטען על ידי המשיבה. נטען שלא ניתן לבצע התחשבנות מדויקת, עקב אי קבלת החומר המבוקש.
ב)
דיון
אני סבור שיש לדחות את הבקשה, מן החומר שבתיק והדיון עולה שהמבקש מאשר כי קיבל מן המשיבה הלוואות בסכום כולל של 1,019,000 ש"ח בשנת 2002, ושמ-4/04 אינו משלם בגין אותן הלוואות שהועמדו לפירעון.
למעשה למבקש אין טענות קונקרטיות כנגד סכום החוב שנדרש להחזיר בגין ההלוואות שקיבל ב-2002, אלא, למבקש טענות הקשורות להתחשבנות בינו למשיבה ושקודמת למועד ההלוואות שהנה שגויה לסברתו. ראה דברי ב"כ המבקש בסיכומיו :
" ההלוואות מגבשות חוב ליום מסוים ועליהם יש לוח סילוקין, אין מחלוקת לגבי ההלוואות שאכן הועמדו ולגבי לוח הסילוקין. המבקשים טוענים שהטענות שלהם הם טענות לגבי עצם קיום החוב, יש להם טענות קיזוז והתחשבנות ולצורך כך פנו לקבל מסמכים מהמשיבה שסירבה להעמידם, ועד עצם היום הזה לא הועברו מסמכים אלה. "
בבקשה שבפני אין תשתית עובדתית מינמלית כנדרש בשלב דיוני זה, ועפ"י ההלכה הפסוקה. כנגד דרישת הפירוט, שהמבקש יודע שאינו עומד בה, טוען שביקש לאחר קבלת האזהרה מסמכים מן המשיבה, ולמן שנת 2000, הכוללים פירוט עמלות דוחות ופוליסות, וכן פרטים בקשר לשטר כאן והסכם ההלוואה בגינו, נספח א' לתצהיר, מכתב ב"כ המבקשים מיום 5/3/05. איני סבור שיש בפניה נספח א', להוות תשובה מספקת לחוסר הפירוט המינימלי שבבקשת המבקשים, ויתר על כן ובעיקר, ברור מן הדיון שעסקינן כאן מחד בשטר שבא להבטיח הלוואה ספציפית שאין חולק שניתנה ואינה משולמת כסדרה מחד, וכאשר מדובר בעסקה לצורך סעיף 53 לחוק החוזים חלק כללי, נפרדת ושונה, מחיובים וזיכויים, לגביהם יש טענות לקיזוז ובגין יחסי העבודה השוטפים משנת 2000 ואילך, מבחינה זו, טענת הקיזוז הנובעת מהתחשבנות פגומה כנטען, שהיא הטענה היחידה, שבהתנגדות, אינה בקשר לאותה עסקה, ומשכך הסכומים לקיזוז צריכים להיות קצובים. על פניו ברור שאין מדובר בטענה לקיזוז סכומים קצובים, אלא בטענות הקשורות למצב חשבון של סוכנות מול חברת ביטוח, טענות שיכול ויולידו חוות דעת חשבונאית הטעונה הוכחה, לעניין בסיסה העובדתי, ומסקנותיה המספריות, עניין שבוודאי אינו קצוב, ואין לכרוך בירורו עם בירור חבות אחרת - שטרית, ובגין הלוואה מאוחרת בסכום ספציפי, שנלקחה ואינה מוחזרת, והשטר בא להבטיח פירעונה.
מעבר לאמור, וגם אם נחיל על התנגדות שטרית את ההלכות מתחום הרשות להתגונן (למשל תביעות בנקים), לפיה נתבע זכאי לרשות להגן, במידה וכתב התביעה אינו מפורט אלא מציין שורה אחרונה, והנתבע דרש פירוט ולא קיבל, עדיין, במקרה שבפני לא שוכנעתי כלל, מדוע רק בשל הטענה, שהתבקשו מסמכים ולא נמסרו, זכאים המבקשים למתן הרשות, ומדוע אין כלל תשתית עובדתית מינמלית כלשהי בתצהיר, וללא קשר למסמכים, ולעניין יחסי הצדדים, מלבד כותרות, וטענות סתמיות, ושיש בהן ללמד על הפרת הסכם עבודה שוטף, והמצדיקה ביחד עם אי קבלת המסמכים מתן רשות להגן בשלב זה. אין כל הסבר והתייחסות לחוסר במסמכים השוטפים עיקריים שבין הצדדים, האם התקבלו בעבר אצל המבקשים, האם היו חסרים והתבקשו, האם היו טענות ופניות, מכתבים כלשהם מטעם המבקשים. הכל נותר עמום וסתום, סבורני, שגם ללא המסמכים המבוקשים, ניתן היה לפרט, ובאופן מילולי, ועפ"י מסמכים מינמליים, שכן קיימים אצל המבקשים ו/או אמורים להיות ברשותם, למשל כרטיס הנה"ח שלהם, מהי הגרסה לגופה ומהן טענות ההגנה, דבר שלא נעשה.
הניסיון ליצור עילת הגנה לשלב דיוני זה, אך ורק בשל מכתב מיום 5/3/05, נראה לי מלאכותי, ואין בו לשכנע אותי, שמצדיק מתן רשות להגן כנגד החבות השטרית הקונקרטית שבפני.
ג)
סוף דבר
3. סוף דבר אני מחליט לדחות את הבקשה, הליכי ההוצל"פ יימשכו כסדרם והמבקשים ישלמו למשיב הוצאות הדיון בעניין בסך 30,000 ש"ח בצירוף מע"מ, צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד ליום התשלום בפועל.
המזכירות תשלח העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ב' בסיון, תשס"ה (9 ביוני 2005) בהעדר הצדדים.