מונחת לפניי בקשת המבקש, מר משה שור (להלן:
"המבקש"), להורות, כי ימונה מטעם ביתהמשפט מומחה מתחום הרדיולוגיה, לצורך פענוח בדיקות MRI של המוח, אותה עבר המבקש ביום 13/07/1995 וביום 02/10/1996, תוך השוואתן לבדיקה, שעבר הלה ביום 09/07/2006.
ואלו העובדות הצריכות לעניין:
המבקש הגיש תביעתו לביתהמשפט ביום 17/11/1996. ביום 28/09/1997 הורה כבוד השופט ארנסט על מינוי הנוירולוג פרופ' גולדהמר, אשר קבע בחוותדעתו מיום 07/02/1998 כי לא נותרה לתובע נכות בתחום הנוירולוגי, וכי "
לתלונותיו המתמשכות, בעיקר לכאבים, אין הסבר נוירולוגי, ואין לו ממצאים נוירולוגיים אובייקטיביים חולניים הקשורים לתאונה ולניתוח". ביום 09/02/2006, לאחר שעבר התיק לטיפולי, ומשנבצר מהתובע לחקור את פרופ' גולדהמר, מונה הנוירוכירורג ד"ר יצחק שבח כמומחה
נוסף בתחום הנוירולוגיה. חוותדעתו של ד"ר שבח ניתנה ביום 29/06/2006 (מוצג "ת/17") והוא נחקר עליה בחקירה נגדית ביום 12/09/2006.
מאחר שד"ר שבח הסתמך בחוותדעתו על פענוח בדיקת MRI, וזאת - להבדיל מהבדיקה עצמה, ומאחר שקיים פער בין הפענוח הנ"ל לבין פענוח אחר, עותר המבקש, כי ימונה מומחה מתחום הנוירו-רדיולוגיה לצורך הכרעה במחלוקת. עם זאת יוער, כי בהתאם להחלטתי מיום 05/03/2007 הועברו לידי ד"ר שבח שלוש בדיקות ה MRIוכן פענוח בדיקת הMRI, שנערכה ביום 02/10/96 בידי ד"ר שוורץ ואשר ממצאיה אינם תואמים את פענוח אותה הבדיקה שבוצע בידי פרופ' גומרי. ביום 23/04/2007 (הטעות במקור. א.ד.) השיב ד"ר שבח, כי גם לאחר העיון בבדיקות, אין בהן כדי לשנות את מסקנותיו.
טענות הצדדים
ביום 20/09/2006 הגיש המבקש את בקשתו, ולהלן טענותיו בקליפת האגוז:
א. במסגרת חוותדעתו ציין ד"ר שבח, כי בדיקת הMRI שעבר התובע ביום 25/05/2006 מדגימה אטרופיה מוחית קשה לגילו, קרוב לוודאי עקב נזקים וסקולאריים מפושטים, אשר לא נזכרה בבדיקה שעבר המבקש ביום 13/07/1995, וזאת - תוך שהוא מסתמך על פענוח הבדיקה ולא על הבדיקה המקורית (סעיף 3 לבקשה).
ב. בדיקת הMRI הנ"ל מיום 25/05/2006 פוענחה הן בידי פרופ' משה גומרי (מוצג "ת/19") והן בידי ד"ר אברהם שוורץ (מוצג "ת/20"). קביעתו של פרופ' גומרי שונה מהותית מקביעתו של ד"ר שבח, ולפיה - לתובע וסקלופתיה קלה ביותר, שהיא בגדר הנורמה לגילו. גם הפענוח של ד"ר שוורץ שונה מהותית מזה של ד"ר שבח, ולפיו קיימים מספר מוקדים קטנים ונזקים ישנים בינוניים (סעיף 4 לבקשה).
ג. מששני מומחי פענוח לא מצאו אותם ממצאים מוחיים קשים, עליהם דיבר ד"ר שבח, יש להעביר את מלאכת פענוח הבדיקה למומחה לעניין (סעיף 5 לבקשה).
ד. ד"ר שבח הודה, כי אין בידיו האמצעים והמומחיות שיש לרנטגנולוגים וכי הוא מפענח את תוצאות הבדיקה עלפי הקליניקה (סעיף 7 לבקשה).
ה. ד"ר שבח הודה בחקירתו הנגדית, כי רק הוא הבחין בפגיעה בגזע המוח, בניגוד לשני המומחים האחרים (סעיף 8 לבקשה).
ו. מינוי רדיולוג נחוץ לשם עשיית הצדק ולשם צמצום המחלוקת המהותית שנתגלעה בתיק, קרי: האם מדובר בנזק מוחי קשה או במצב נורמאלי ואופייני לגילו של המבקש (סעיף 10 לבקשה).
ז. לשם ביסוס טענותיו מסתמך המבקש על פרשת ע"א 4158/99
צביה דדון נ' קופת חולים של ההסתדרות הכללית, דינים עליון, כרך סב, 37 (2002) (להלן:
"פרשת דדון"), שם לא ניתן משקל לחוותדעתו של מומחה, אשר הודה בעדותו, כי אין הוא מומחה לפענוח צילומי הדמיה (סעיף 11 לבקשה).
ח. כן מסתמך המבקש על פרשת ת"א (מחוזי, נצרת) 6990/04
דיאב איהאב (קטין) נ' עיסאוי אמאל (טרם פורסם - ניתן ביום 25/06/2006) (להלן:
"פרשת איהאב"), שם החליט ביתהמשפט על מינוי מומחה רדיולוג, נוכח החשיבות של פענוח מדויק של בדיקת CT, וכן על פרשת ת"א 8385/98
נובינן מוזס נ' אליהו חברה לביטוח בע"מ (טרם פורסם - ניתן ביום 08/12/2003), (להלן:
"פרשת מוזס"), שגם בה ניאות ביתהמשפט למנות רדיולוג, לאור העובדה שצילום רנטגן פוענח בידי רופא, אשר איננו רדיולוג. יוער כבר עתה, כי אסמכתה אחרונה זו לא צורפה לבקשה, אף שבגוף הבקשה מצוין אחרת (סעיף 12 לבקשה).
ביום 04/03/2007 הגישה המשיבה, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ (להלן:
"המשיבה"), תגובתה לבקשה, ואביא בקצירת האומר עיקרי טיעוניה -
א. מינוי מומחה רפואי נוסף לא נעשה כדבר שבשגרה, כי אם אך אם נותרו בלב ביתהמשפט ספקות, שמא לא יוכל להכריע במחלוקת אף לאחר הגשת חוותדעתו של המומחה, לאחר מתן תשובותיו לשאלות ההבהרה ולאחר חקירתו הנגדית (סעיף 1 לתגובה).
ב. ד"ר שבח נשאל בחקירתו הנגדית על ההבדלים בין חוותדעתו לבין חוותדעתו של פרופ' גומרי והסביר, כי אותם הממצאים, אשר פרופ' גומרי אבחנם כבגדר הנורמה, אכן יכולים להיחשב כאלה אלמלא נמצאת אצל הנבדק קליניקה, המתאימה לממצאים אלו ואף ציין, כי גם פרופ' גומרי מצא החמרה במצבו של המבקש. מכאן שאין הבדל בין ממצאי הרופאים, כי אם בפירוש הממצאים, וכאן קיימת עדיפות לד"ר שבח, אשר עיין בכל תיקו הרפואי של המבקש (וגם בדק את המבקש), לעומת פרופ' גומרי, שעיין בבדיקה אחת בלבד (סעיף 4 לתגובה).
ג. חוותדעתו של ד"ר שבח לא נסתרה בחקירתו הנגדית, והוא הסביר בבירור כיצד הגיע לממצאיו (סעיף 5 לתגובה).
ד. ד"ר שבח לא היה המומחה היחיד אשר אבחן פגיעה בגזע המוח של המבקש - הוא הסתמך בקביעה זו על הפענוח שביצע פרופ' גומרי לבדיקת המבקש בשנת 1995 וציין, כי קשה לאבחן פגיעה כאמור עלפי הצילום משנת 2006. בנוסף, גזע המוח והאטרופיה, שאובחנה בחדרי המוח, מתייחסים לחלקים שונים של האיבר, וטענותיו של המבקש ביחס לממצאים שמצא ד"ר שבח בגזע המוח אינם רלבנטיים לממצאיו ביחס לאטרופיה (סעיף 5ג' לתגובה).
ה. בחקירתו השיב ד"ר שבח, כי לנוירוכירורג ולא לנוירורדיולוג מומחיות גדולה יותר, ומכאן שאין ללמוד על חוסרהבנתו בפענוח הבדיקה (סעיף 5ד' לתגובה)
ו. קביעות רפואיות סותרות אינן מהוות עילה למינוי מומחה נוסף.