החלטה בתיק בשא 180212/05

לפניי בקשה בכתב מיום 31.10.05 לסילוק על הסף של התובענה נגד המבקש מחמת מעשה-בית-דין, בעקבות פשרה שקיבלה תוקף של פסק דין, או מניעות, באשר הפשרה לא כללה ערבות אישית של המבקש לשיקים שנמסרו במסגרתה.

בתגובתה מיום 6.12.05 טוענת המשיבה כי התביעה הנוכחית הוגשה בעילה שטרית, לאחר חילולם של חלק מן השיקים שמסרה הנתבעת 1 במסגרת הפשרה שקיבלה תוקף של פסק דין. לפיכך מדובר בעילה חדשה שאין לגביה מעשה-בית-דין. אשר לערבותו של המבקש, היא שרירה וקיימת ולא בוטלה במסגרת הפשרה.

המבקש לא השיב על תגובת המשיבה תוך פרק הזמן הקבוע בתקנות.

סבורני כי הדין עם המשיבה, מטעמיה.

בעניין קיומו של מעשה-בית-דין - הדברים פשוטים.

בעניין ערבותו של המבקש - הסכם המסגרת בין הצדדים [טופס לקוח חדש מיום 31.1.02 שצורף לכתב התביעה] נחזה לכלול "ערבות אישית לתשלום בגין הטובין שסופקו ו/או יסופקו על ידכם לחברה", לרבות "ערבות אישית שטרית לגבי כל צ'ק שינתן מחברת בשיר וליד מרכז חומרי בנין בע"מ לחברת אלמור פיברגלס בע"מ".

הנחת העבודה העומדת ביסוד היחסים בין הצדדים, אפוא, היא קיומה של ערבות אישית של הבעלים, הוא המבקש, לחיובי החברה. הטוען כי הנחה זו שונתה, בניגוד להגיון הכלכלי שעמד בבסיסה מלכתחילה, עליו הראיה. שתיקתם של הסכם הפשרה, ושל פסק הדין שנתן לו תוקף, אינה מרימה נטל זה - אלא דווקא מהווה בסיס לפרשנות של 'סטטוס-קוו'.

איני רואה טעם טוב להבחין בין תשלום של הנתבעת לפירעון חובה לתובעת מלכתחילה, לבין תשלום כאמור במסגרת פשרה בהליך משפטי. משמעות טענתו של המבקש היא כי התובעת הסכימה, לאחר שנכוותה באי-קיום חיוביה של הנתבעת, להרע את מצבה במסגרת הפשרה ולוותר על ערבותו האישית של המבקש. טענה כאמור אינה סבירה.

אני קובע, אפוא, כי ככל שהייתה הסכמה בין הצדדים בדבר ערבות אישית של המבקש לחיובי הנתבעת - ערבות זו שרדה גם את גיבושם-מחדש של חיובי הנתבעת במסגרת הסכם הפשרה.

כאן אני מגיע לטענת המבקש-הנתבע כי לא ערב כלל לנתבעת, וחתימתו הנחזית על תניית הערבות האמורה - זויפה. טענה זו שרירה וקיימת, ואודותיה יהיה צורך לקיים בירור ראייתי.

התוצאה היא שהבקשה לסילוק על הסף נדחית.

המבקש ישפה את המשיבה בגין שכ"ט עו"ד בהליך הבקשה, ללא קשר להליך העיקרי, בסך 750 ש"ח בצירוף מע"מ.

לגבי המשך ניהולו של ההליך אני קובע, במסגרת סמכויותיו של שופט בקדם-משפט, כי מטענות ההגנה של הנתבע 2, שהוא היחידי שהגיש כתב הגנה, שרדה למעשה רק טענתו כי לא ערב לחיובי הנתבעת, וכי חתימתו זויפה. טענותיו האחרות היו משפטיות, והן נדונו והוכרעו בהליך הבקשה לסילוק על הסף.

הצדדים יפעלו בדקדקנות לפי פרק טז1 (תקנות 214א - 214טז) בתקנות סדר הדין האזרחי, שעניינן תובענות בסדר דין מהיר, בכפוף להנחיות שלהלן.

תצהירי עדות ראשית מטעם התובעת יוגשו עד יום 10.2.06.

תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע יוגשו עד יום 10.3.06.

חיוביהם הדיוניים של הצדדים אינם תלויים זה בזה.

לתצהירי העדות הראשית יצורפו כל המסמכים שיש כוונה להסתמך עליהם, והם ימוספרו בתור ת/1, ת/2... או נ/1, נ/2... וכדומה, לפי העניין.

סירב עד לתת תצהיר - תוגש עם התצהירים בקשה להעדתו ללא תצהיר, שבה יפורטו טעמי הבקשה ותמצית העדות הצפויה, ויצורפו לה המסמכים שיש כוונה להגישם באמצעות העד.