החלטה בתיק בשא 2177/08

מונחת בפני בקשתו של עו"ד שחר כהן, בא-כוחה של גב' חגית אמזלג, לעיון מחדש בהחלטתי מיום 21.1.08. בהחלטתי זו, קיבלתי את בקשתה של המבקשת, למנות מפרק זמני במעמד צד אחד לחברת אס.אן אתגרים שמירה, נקיון ואחזקת מבנים בע"מ (להלן: החברה), אולם חרף האמור לעיל, לא מונה בא-כוחה של המבקשת לתפקיד המפרק הזמני, אלא מונה עורך-דין אחר, אשר נבחר על-ידי בית המשפט. זאת מכוח שיקול הדעת הרחב המוקנה לבית המשפט של חדלות-פרעון בכל האמור בבקשות פירוק זמני בכלל, ובמינוי בעלי-תפקיד המשמשים "ידו הארוכה" בפרט.

לאחר שעיינתי בבקשה, ניתנת החלטתי זו.

1.                בנסיבות המקרה, מבוקש עיון מחדש בעניין הקביעה בסיפא להחלטה, אשר לשונה כדלקמן:

" עם זאת, ועל מנת למנוע חשד לניגוד עניינים או להעדפת נושים, ולו למראית עין, אין למנות את בא-כוחה של המבקשת כמפרק הזמני, ואני מורה על מינוי עו"ד מרדכי שלו למפרק הזמני".

            בבקשת העיון מחדש טוען עו"ד כהן, כי במקרים אחרים התמנו באי-כוחם של מבקשי-פירוק לתפקיד מפרק זמני, וכי לא היתה לו כל היכרות מוקדמת עם החברה ובעלי-מניותיה, ואף לא ידע על קיומה של החברה קודם לפניית המבקשת אליו בכדי שייצגה. אי-לכך, מוסיף המבקש וטוען, כי לא רק שאין בנסיבות המקרה ולו מראית-עין של ניגוד עניינים, הרי שקביעה שיפוטית כי קיים חשד שכזה, ולו למראית עין, פוגע בשמו הטוב, וזאת בלא כל בסיס.

2.                דומה, כי בטענתו זו פירש עו"ד כהן, באורח בלתי-נכון, את החלטתי, אשר לא היתה בה כל קביעה או רמז בדבר ניגוד עניינים בפועל שהוא שרוי בו, לכאורה, ואף לא נקבע כי קיים חשד מבוסס כלשהו בעניין זה. עניין לנו בקביעה הכרוכה במדיניות כללית, הננקטת לא אחת במקרים בהם עובד, הנחזה כעובד בכיר של חברה, מבקש את פירוקה הזמני במעמד צד אחד. מן הראוי לחזור ולהדגיש, כי אין מאומה בין הקביעה דנן, בינה לבין זהותו של בא-כוח המבקשת, ואי-לכך, היתה קביעתי נותרת על כנה באותה דרך עצמה, ואין נפקא מינא מיהו הפרקליט אשר היתה המבקשת ממנה בכדי שייצגה.

3.                להבהרת עניין זה אוסיף ואעיר, כי קיים הבדל מהותי בין נסיבות המקרה דנן, לבין פש"ר 1517/07 בעניין לוגיסטיקול, בה התמנה עו"ד כהן עצמו למנהל מיוחד. בין היתר, בעניין לוגיסטיקול דובר במינויו של מנהל מיוחד, במסגרת דיון במעמד הצדדים, אשר בו ניתן צו הפירוק הקבוע. זאת, להבדיל מן המקרה הנוכחי, בו נידונה והתקבלה בקשת פירוק זמני במעמד צד אחד, קרי - בלא שניתנה לחברה הזדמנות להתנגד או להעלות טענותיה טרם מתן המינוי. במצב זה אך ברור הוא, כי על בית המשפט לנקוט זהירות רבה בכל הנוגע למינוי בעלי-תפקיד, וזאת במיוחד (אך לא רק) במצב בו עשוי להתברר בדיעבד, כי בין מבקש הפירוק לבין החברה שפירוקה מבוקש נטוש סכסוך - בין אם כספי ובין אם מסוג אחר.

4.                זאת ואף זאת; הלכה פסוקה היא, כי השימוש בסמכות העיון מחדש הינו מצומצם, באשר אין ערכאה דיונית יכולה בדרך-כלל לשמש "ערכאת ערעור על עצמה"; יוצא, כי שינוי החלטות בדרך-זה הינו חריג, ובית המשפט ינקוט מידה של איפוק וזהירות בהפעלתו, וזאת לעיתים אף במקרים בהם מעלה המבקש נימוקים חדשים ומשכנעים יחסית. יוצא, כי מלבד במקרים חריגים וקיצוניים, יהיה השימוש בסמכות העיון מחדש שמור לסוגי החלטות אשר נתונות מעצם טיבן לשינויים תקופתיים (כגון: קביעת תשלומים חודשיים לפושט רגל), או במקרים בהם מובהר, כי בפני בית המשפט לא הובאה עובדה עקרונית, אשר ההתעלמות ממנה עשוייה להביא לעיוות-דין היורד לשורשו של עניין. דומה, כי ביתרת המקרים, תרופתו של בעל-דין הסבור כי בית המשפט שגה בהחלטתו, הינה הגשת ערעור כדין לערכאת הערעור המוסמכת.

       בנסיבות המקרה, לא עלה בידי המבקשת ובא-כוחה להוכיח את קיומם של אותן נסיבות חריגות שנמנו כאן.

5.        סוף דבר; דין הבקשה להידחות, זאת בכפוף להבהרה חד-משמעית, לפיה אין בהחלטתי הקודמת כל קביעה (ולו ברמז) בדבר ניגוד עניינים, כביכול, של עו"ד כהן, קל וחומר שלא פקפוק ביושרו, מיומנותו בדיני חדלות-פרעון, או בשמו הטוב.

בנסיבות המקרה, לא מצאתי מקום ליתן צו להוצאות.

ניתנה היום כ"ב בשבט, תשס"ח (29 בינואר 2008) בהיעדר הצדדים.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לב"כ הצדדים.