1. ביום יא' כסלו תשס"ו (12.12.05), ניתן על ידי פסק דין בתיק העיקרי ובו נעניתי לבקשת המבקשים בתיק העיקרי (משיבים 3 - 1 בבקשה זו), והצהרתי כי שני יפויי כח נוטריונים שנעשו ע"י הנוטריון עו"ד עדי קרני (משיב 1 בהמרצת הפתיחה ומשיב 4 בבקשה שלפנינו), נעשו שלא כדין והם בטלים.
יפויי הכח הנ"ל מתייחסים לנכסים ברומניה, והם נועדו לטובתה של המבקשת שלפנינו - חברת אקסטל בע"מ - שהיא המשיבה 3 בבקשה המקורית. ייפוי כח אחד נטען לזכות מר יוסף לייבה (משיב 1 בבקשה המקורית ומשיב 5 בבקשה שבפנינו), אך אין חולק כי הוא ניתן לו במסגרת תפקידו בחברת אקסטל בע"מ, ולכן החברה האמורה היא בעלת העניין בכל הקשור ליפויי הכח האמורים.
2. המבקשת לא השלימה עם תוצאות פסק הדין והגישה ערעור לבית המשפט העליון.
3. במקביל ובנוסף לכך הגישה המבקשת בקשה לעיכוב ביצוע, היא הבקשה שבפניי - בש"א 4062/05. טענת המבקשת היא כי מאחר ויש חשש כי בתי המשפט ברומניה יתבססו על פסק דיני, ומכח זאת תשונה הבעלות בנכסים ברומניה, יש לעכב את פסק דיני, עד למתן פסק דין סופי של בית המשפט העליון. המבקשת הוסיפה כי אם לא ינתן עיכוב ביצוע ובית המשפט ברומניה יאשר את הבעלות בנכסים שברומניה, בניגוד ליפויי הכח האמורים, כי אז
"גם אם תזכה המבקשת בערעור בבית המשפט העליון, פסק הדין של בית המשפט העליון יכול להיות אקדמי" (סעיף 5 לבקשה).
4. תגובת עו"ד יצחקי, ב"כ משיבים 1 - 3, היתה כי בית המשפט ברומניה נתן ארכה של 50 יום כדי לאפשר הגשת ערעור בישראל ולכן אין סיבה לעכב את ביצוע פסק הדין. כן ציין כי בכל מקרה אין הצדקה לעכב את הצד הכספי של פסק הדין שהוא החזר ההוצאות ושכר טרחת עו"ד.
5. הצדדים הגישו תגובות ותגובות שכנגד(פרט לעו"ד כרמי), והתקיים דיון במעמד הצדדים, (למעט עו"ד כרמי שלא נכח בדיון) ביום טז' שבט תשס"ו (14.2.06).
בדיון חזר עו"ד יקירביץ על טענתו כי בנסיבות אלה עיכוב הביצוע חיוני, כי אם לא ינתן עיכוב ביצוע יפסוק בית המשפט ברומניה על פי פסק דיני שקבע שיפויי הכח בטלים, ואם בית המשפט העליון בישראל יקבל את הערעור ויקבע כי יפויי הכח תקפים, לא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.
עו"ד סיקרון , ב"כ מר לייבה, הסכים לטענות עו"ד יקירביץ.
עו"ד יצחקי אישר שמרשיו בני הזוג שעיה הם פושטי רגל ומר כהן רונן נמצא באיחוד תיקים. עו"ד יקירביץ הציע כי הכסף המגיע לזוכים על פי פסק הדין, יופקד בנאמנות.
6. סברתי לתומי כי יש בהצהרות אלה מעין הסכמה של הצדדים, אך הבוקר הוגשה לי בקשה דחופה למתן החלטה ע"י עו"ד יקירביץ, שבה הוא מציין כי קיבל אישור מעו"ד קטלין ג'ורסקו, המאשר כי בני הזוג שעיה הגישו תביעה כנגד מר לייבה בקשר לדירה, וכי תוקף ייפוי הכח עומד להכרעה בישיבת בית המשפט ברומניה הקבועה ליום 20.6.06. עו"ד יקירביץ מדגיש כי מדובר בפעולה שהיא חסרת תום לב, ועל כל פנים, מבקש הוא הכרעה בבקשה לעיכוב ביצוע.
7. הכללים בדבר עיכוב ביצוע, ידועים וברורים (אין כאן המקום להביא את הפסיקה הרחבה בנושא זה; ראה הדיון הממצה בספרו של השופט אורי גורן,
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית, תשס"ה - 2005) עמ' 621 ואילך; וכן ראה: י' זוסמן,
סדרי הדין האזרחי (מהדורה שביעית, בעריכת ש' לוין, 1975), פיסקה 666 ואילך): פסק דין המורה על ביצוע מעשה שלא ניתן להשיבו (כגון: הריסת בית או מסירת קטין) - יעוכב בדרך כלל, כדי שלא לפגוע באפשרות הריאלית של ערכאת הערעור לדון בערעור ולקבל בו החלטה, אשר לפיה הערעור מתקבל. פסק דין המורה על תשלום כסף, לא יעוכב בדרך כלל, שכן גם אם נתקבל הערעור ניתן להחזיר את הכסף, למעט מקרים שבהם מוכח שהזוכה בפסק הדין בערכאה הראשונה לא יוכל להשיב את הכסף, ואז עליו להמציא בטוחה מתאימה (ראה יישום כלל אחרון זה בהחלטה שנתתי רק שלשום בבש"א 1333/06
קופת חולים לאומית נ'
ציפורה זליג ; שם קבעתי כי תנאי לקבלת פיצוי בגין נזקי גוף, הוא הסכמת התובעת - המשיבה בבקשה לעיכוב ביצוע - כי יוטל עיקול על דירתה, בשל החשש כי לא תוכל להחזיר את סכום הפיצוי, אם ערעור קופת חולים יתקבל בבית המשפט העליון).
8. בפסק הדין שלפנינו יש יסודות משני סוגי פסקי הדין שהוזכרו לעיל.
הקביעה המרכזית בפסק הדין, בדבר העדר תוקף של ייפוי כח להעברת נדל"ן, ושימוש בקביעה זו בהליכים בבית משפט ברומניה, דומה לאותו סוג פסק דין שיש לעכבו, שכן אם יתקבל הערעור על פסק דיני, ובינתיים בית המשפט ברומניה הכריע בגורל הנדל"ן על בסיס קביעתי כי יפויי הכח אינם תקפים, יהפוך פסק דינו של בית המשפט העליון לעניין תיאורטי ואקדמי. חובתי, במסגרת כיבוד הערכאות, לאפשר לבית המשפט העליון לתת פסק דין שיהיה ישים.
לפיכך, חלק זה של פסק הדין, הקובע כי יפויי הכח אינם תקפים - מעוכב עד לפסק דינו של בית המשפט העליון. משמעות הדבר היא כי הצדדים לא יוכלו להגיש לבית המשפט ברומניה את פסק דיני כהוכחה לכך שיפויי הכח אינם תקפים. למותר לציין כי כל צד רשאי לתרגם החלטה זו לרומנית ולהציגה בפני בית המשפט ברומניה.
9. ככל שמדובר בחיובים הכספיים שבפסק הדין (החזר האגרות והתרגומים, אשר על פי חשבונו של עו"ד יצחקי מגיעים לסך של 22,615 ש"ח, ובנוסף לכך שכר טרחת עו"ד בסך 25,000 ש"ח, בתוספת מע"מ כדין), לכאורה, לא היה מקום לעכבם על פי אמות המידה שהוזכרו לעיל.
ברם, במקרה שלפנינו, אין מחלוקת כי מתוך שלושת הזוכים, שני הזוכים הראשונים - בני הזוג מלכה ומרדכי שעיה - הינם במעמד של פושטי רגל (מהתיק השני שבין הצדדים, שנדון היום בפני, במסגרת קדם משפט, הבנתי כי הבקשה לפשיטת רגל הוגשה על ידם ומונה להם מנהל מיוחד, עו"ד אורי חורש), והזוכה השלישי נמצא ב"איחוד תיקים" (הצהרת עו"ד יצחקי, עמ' 3, שורות 10 - 9 לפרוטוקול מיום 14.2.06). בנסיבות אלה, תשלום הכספים המגיעים לשלושת הזוכים, בעקבות פסק דיני, לא יאפשר החזרתם למבקשת, אם זו תזכה בערעור. לפיכך, בשל מצב זה, נראה לי נאות לקבל את הצעת עו"ד יקירביץ, ב"כ המבקשת, לפיו הכספים שנפסקו לזכות התובעים בתיק העיקרי, יופקדו בנאמנות בחשבון בנק משותף של עורכי הדין יקירביץ ויצחקי. סכום זה יופקד תוך 30 יום מהיום. אם לא ייעשה הדבר, רשאים התובעים בתיק העיקרי (משיבים 3 - 1 בבקשה שלפניי) לנקוט בהליכי הוצאה לפועל לגביית הסכומים המגיעים להם על פי פסק הדין.
10. לאור התוצאה, ישא כל צד בהוצאותיו.
11. המזכירות תשלח העתק החלטה זו לב"כ הצדדים.
ניתנה היום ד' בסיון, תשס"ו (31 במאי 2006) בהעדר הצדדים.