1. בפני מונחת בקשת החייבת לפטור אותה מיתרת חובותיה במסגרת הליכי פשיטת רגל.
2. ביום 8.2.01 ניתן צו לכינוס נכסי החייבת, על פי בקשתה וביום 2.9.01 הוכרזה החייבת כפושטת רגל וכונס הנכסים הרשמי מונה כנאמן על נכנסיה. בעלה של החייבת אף הוא הוכרז כפושט רגל בתיק פשר 6037/01. על החייבת ובעלה הוטל חיוב של תשלום חודשי לקופת פשיטת הרגל בסך של 760 ש"ח הדדית והחייבים עומדים בתשלומים אלו באופן סדיר.
3. בעת הגשת הבקשה, למתן צו כינוס והכרזתה כפושטת רגל, הצהירה החייבת על חובות בסך של 74,769 ש"ח ומספר נושיה 12. בפועל הוגשו כנגד החייבת תביעות חוב בהיקף של 272,776 ש"ח. נכון ליום 16.1.05 הצטברו בקופת פשיטת הרגל כ-15,500 ש"ח, וזאת לאחר ניכוי הוצאות בגין בקשת ההפטר.
4. במהלך ניהול ההליכים לא אותרו בבעלות החייבת נכסים למימוש לטובת הנושים, פרט לזכויות משותפות עם בעלה והוריה בדירת מגורים בת 4 חדרים בבאר-שבע. דירה זו ממושכנת לטובת בנק טפחות.
5. החייבת ילידת 1964, נשואה ואם לשלושה ילדים, עובדת במוסך שירות יונדאי ומרוויחה כ-3,800 ש"ח נטו לחודש כאשר בעלה עובד בחברת אחזקה ומרוויח 4,000 ש"ח נטו לחודש. החייבת מגישה דו"ח הכנסות והוצאות לקופת כונס הנכסים הרשמי.
6. בבקשתה לקבלת הפטר אין החייבת מציעה תשלום כלשהו לטובת נושיה ובפועל נמצא, כי הכספים המופקדים בקופת פשיטת הרגל יאפשרו חלוקת דיבידנד לנושים בשיעור של כ-4.5% בלבד. לנושים נשלחה הודעה בדבר בקשת ההפטר העומדת על הפרק. ב"כ הנושה פלדרום בע"מ, (הנושה בסכום נשייה של 5,600 ש"ח) הסכים לבקשת ההפטר. הנושה בנק המזרחי המאוחד בע"מ (סכום נשייה 103,040 ש"ח) התנגד לבקשה כשהוא טוען כי יש לחייב את החייבת להפקיד בקופת פשיטת הרגל את שווי חלקה בדירת המגורים גם אם אין תועלת ממימוש דירת המגורים שבה מתגוררת החייבת, בעלה ובני משפחתה.
7. מתגובת ב"כ הכונ"ר עולה כי מדובר בדירה שערכה מגיע לכ-50,000 דולר בלבד וכי לחייבת ולבעלה מחצית הזכויות בדירה דהיינו לחייבת רבע מן הזכויות בדירה. סכום המשכנתאות של החייבת, בעלה ושל הוריה על הדירה, מסתכם בסך של כ-190,000 ש"ח נכון ליום 31.12.03 כשהמועד לסיום החזר ההלוואות הינו אוגוסט 2021. לאור הנתונים לעיל ובהתחשב בהוצאות מימוש הדירה, כולל הוצאות פירוק השותפות בין החייבים לבין הורי החייבת, סבר ב"כ הכונס הרשמי כי לא תצמח כל תועלת לנושים ממימוש הדירה.
8. הליך פשיטת הרגל נועד לאזן בין שתי עמדות קוטביות. מחד גיסא עמדת החייב המבקש, כי תינתן לו הזדמנות לפתוח דף חדש בחייו חרף חובותיו, מאידך גיסא, עמדת הנושים, המבקשים כי זכותם החוקתית לקניין לא תיפגע לאור הליכי פשיטת הרגל. עמדות מנוגדות אלו הנן לב לבו של הליך ההפטר.
על מנת להכריע בין עמדות אלו נדרש בית המשפט להתחשב בנסיבותיו האישיות של החייב, במידת תום הלב ושיתוף הפעולה של החייב עם כונס הנכסים הרשמי, בסכום החובות שצבר, ביכולת הכלכלית של החייב ופוטנציאל ההשתכרות שלו, באפשרות מימוש נכסי החייב והתועלת שתצמח לנושים מהמשך ניהול הליכי פשיטת הרגל.
על אף שמוסד ההפטר אינו מוכר כחלק ממערך זכויות האדם בחקיקת היסוד הישראלית, הרי שנשמעו קולות הקוראים לפרשו כנגזר מהעקרונות החוקתיים של משפטנו ( ראו נ. תל-צור,
"הפטר בפשיטת הרגל" , המכון למחקרי משפט וכלכלה, 1999, עמ' 177 ). פרשנות שכזו מלמדת על שוויון בין זכות הנושים ובין זכות החייב.
בתי המשפט נוהגים להכריע את הכף לפי כל מקרה ונסיבות העניין שבפניו, תוך הדגשת מוסד ההפטר ומטרות הליך פשיטת הרגל, וזאת לאור התיקונים שבוצעו בפקודת פשיטת הרגל בשנת 1996 המדגישים את אינטרס החייב למחוק את חובותיו ולפתוח בדף חדש בחייו.
(ראו פש"ר (מחוזי-י"ם) 24/92 המ' 982/96,
הנרי
אסרף נ. שמעון אורי ואח', דינים מחוזי, כו (7)659, פש"ר( מחוזי-י"ם) 156/97
ניצנית ליאון נ. כונס הנכסים הרשמי, דינים-מחוזי, לב(2) 223, בש"א 3995/02, פש"ר (מחוזי- י"ם) 183/97
עו"ד פוריס שלום נ. כונס הנכסים הרשמי ואח', תק-מח 2003(2),3740 וכן ע"א 6416/01
דני בנבנישתי ואח' נ. כונס
הנכסים (טרם פורסם) (מיום 04.05.03 )
על פי הרציונל הכלכלי, הבא גם הוא לידי ביטוי בהליכי פשיטת הרגל, יש לומר כי האוכלוסייה שנזקקת ביותר להליכי ההפטר הנה אוכלוסיית השכירים ואנשי עסקים פרטיים אשר לא הטיבו להתמודד עם שוק האשראי והמציאות הכלכלית.
רציונל זה מזהה כשל באבחון הפיננסי בדבר הסיכונים בשוק החופשי, מצד אותה אוכלוסייה. פילוח של אוכלוסייה זו הוביל להבנה שיש לתת לחייבים אלו הגנה מפני הנושים, זאת תחת ההבנה שהנושים הנם "הצד החזק" במשוואה, עם יכולות כלכליות והערכה טובה יותר בסקטור הפעילות הרלוונטי. המסקנה של ניתוח רציונל זה מוביל לתפיסה שיש לאפשר לחייבים שכשלו הזדמנות לפתוח "דף חדש" בחייהם (ראו
נ. תל צור בספרו הנ"ל עמ' 116-117).
9. בשקילת כל הנתונים העומדים על הפרק בתיק זה, והגם ששיעור הדיבידנד העומד לחלוקה לנושים הינו מזערי, סבורתני כי בנסיבות העניין בהעדר כל נכסים למימוש ובהתחשב בהתמשכות ההליכים ותום ליבה של החייבת בניהול ההליכים, לא תצמח עוד כל תועלת לנושים מהמשך ניהול ההליכים. באיזון האינטרסים, מחד גיסא אינטרס הנושים להגן על קניינם ומאידך גיסא אינטרס החייבת לפתוח דף חדש בחייה, גובר האינטרס של החייבת.
10. אשר על כן, אני מורה על מתן הפטר ליתרת חובות החייבת במסגרת פשיטת הרגל. כונס הנכסים הרשמי יבדוק את תביעות החוב בטרם חלוקת דיבידנד לנושים ויחלק דיבידנד לנושים בהתאם.
הכונס הרשמי רשאי להגיש פסיקתא לחתימה.
ניתנה היום כ"ד בניסן, תשס"ה (3 במאי 2005) בהעדר הצדדים
המזכירות תמציא העתקים לב"כ הצדדים