בש"א
בית המשפט המחוזי באר שבע
|
5206-04
07/08/2005
|
בפני השופט:
רחל ברקאי
|
- נגד - |
התובע:
אלמקייס שלמה עו"ד יואל נעים
|
הנתבע:
1. כונס הנכסים הרשמי - הדרום 2. די.בי.אס. שרותי לווין 1998 בע"מ 3. תידלוק האיצטדיון בע"מ
עו"ד חיים שימן עו"ד ויקטור פישר
|
החלטה |
- בפני מונחת בקשת החייב כי ינתן לו הפטר בדרך של הפטר לאלתר לפי סעיף 18ה(א)(3) לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש) התש"ם 1980 (להלן:
"הפקודה") .
- ביום 01/07/04 ניתן צו כינוס לנכסי החייב. על החייב הושת תשלום חודשי בסך 500 ש"ח.
- החייב הצהיר על חובות בסך 1,597,175 ש"ח ומספר נושיו 29. בפועל הוגשו כנגד החייב 5 תביעות חוב בהיקף של 23,501 ש"ח. נכון ליום 23/05/05 לא הצטברו כספים בקופת פשיטת הרגל.
- במהלך ניהול ההליכים לא אותרו בבעלות החייב נכסים למימוש לטובת הנושים, פרט לזכויות משותפות עם אשתו בדירת מגורים הרשומה על שם שיכון עובדים בע"מ.
- בבקשתו לקבלת הפטר לאלתר ולאחר דין ודברים עם הכונס הרשמי והקטנת היקף תביעות החוב, הציע החייב להעשיר את קופת פשיטת הרגל בסך של 10,000 ש"ח לטובת נושיו ובפועל ימצא כי מן הכספים המופקדים בקופת פשיטת הרגל ולאחר ניכוי הוצאות בגין בקשת ההפטר, תוותר יתרה של 8,000 ש"ח אשר תאפשר חלוקת דיבידנד לנושים בדין קדימה בשיעור של 100% מקרן החוב, ודיבידנד בשיעור של 30% לנושים הרגילים.
- לנושים נשלחה הודעה בדבר בקשת ההפטר העומדת על הפרק. ב"כ הנושה, די.בי.אס. שרותי לווין (1998) בע"מ (לא הוגשה תביעת חוב מטעמה), השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט. ב"כ הנושה, עיריית באר שבע (לא הוגשה תביעת חוב מטעמו), התנגד לבקשת החייב היות ובקשת ההפטר מנוגדת להוראות הנורמטיביות המצויות בפקודה, בכך שטרם ניתן צו כינוס והבקשה הוגשה טרם זמנה היות ולא חלפו 6 חודשים מיום מתן צו הכינוס, לפי סעיף 18ה(א)(3) לפקודה. עוד נטען כי אין לנושים ולכונס הרשמי ידיעה לעניין מעגל נכסי החייב, החייב לא הפקיד כל סכום בקופת פשיטת הרגל, החייב לא צירף אסמכתאות לעניין מצבו הכלכלי והבריאותי וכן כי מתן הפטר יפגע בקניין הנושה, היות וזה הזוכה ב- 3 תיקי הוצאה לפועל שנפתחו נגד החייב.
- בתסקיר משלים מיום 26/05/05 הודיענו הכונס הרשמי, כי לאור הצעת החייב, הוא לא יתנגד למתן הפטר לחייב. כמו כן ציין בפנינו הכונס הרשמי כי עוד ביום 30/03/05 נשלחו החלטות הכונס הרשמי בדבר תביעות החוב לנושים, ומשלא נתקבלה עד ליום מתן התסקיר תגובת מי מהנושים, פג המועד לערעור. בנוסף, ציין הכונס הרשמי כי לא התקבל כל ערעור או הסגה אחרת לעניין תביעות החוב כנגד החייב.
- סע' 18ה' לפקודה קובע:
בית המשפט יחליט, בתום הדיון בבקשת פשיטת הרגל ולאחר שהוגשה לו חוות דעת הכונס הרשמי, אחת מאלה:
...
...
לקבוע, בכפוף להוראות סעיף 63, כי מייד לאחר הכרזת החייב כפושט רגל יינתו לו הפטר לאלתר,
מהטעם שאין בניהול הליכי פשיטת הרגל כדי להביא תועלת לנושים (הדגשה שלי - ר.ב), ובלבד שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס; על הפטר לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 66,67,69 ו-226 . "
מוסד ההפטר לאלתר או "ההפטר האוטומטי" ,התווסף לפקודה רק בשנת 1996 במסגרת חוק לתיקון פקודת פשיטת הרגל (מס' 3), ומטרתו הייתה לחזק את אינטרס החייב לפתוח דף חדש בחייו (ראו בר"ע 2282/03 גרינברג נ. כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נח(2) 810, 814). למרות החידוש בהליך זה והערכים החברתיים והכלכליים אותם הוא נועד לשרת לא נעשה בו שימוש רב במחוזותינו ונשמעו קולות הקוראים להשתמש במנגנון זה באופן משמעותי יותר ( ראו ד"ר ש.לווין וד"ר א. גרוניס, פשיטת רגל, הכשרה מקצועית בע"מ 2000 (מהדורה שניה) , עמ' 192 וכן עו"ד נ. תל- צור, הפטר בפשיטת רגל, המכון למחקרי משפט וכלכלה בע"מ 1999, עמ' 168 ואילך).
כאמור, הטעם המרכזי בגינו יש לתת צו הפטר לאלתר הוא הטעם של העדר תועלת לנושים. מושג זה של העדר תועלת לנושים נבחן לאור הטעמים הכלליים בגינם יש להיעתר לבקשת הפטר. טעמים אלו כוללים שיקולים של נסיבות אישיות של החייב, של עמדת הנושים, היקף החובות המדובר וכמות הנושים וכן עיקרון תום הלב בו נדרש החייב לעמוד במסגרת ההליך.
עיון בפסיקה מלמד כי המקרים בהם מצא לנכון בהמ"ש להיעתר לבקשת הפטר לאלתר הנם מקרים בהם כונס הנכסים תמך בבקשה או שהתקיימו נסיבות חריגות במיוחד אשר הצדיקו היענות לבקשה (ראו בש"א(חי') 2559/01 בנק אוצר החייל בע"מ נ. פרח בן שושן, דינים מחוזי, לג(3) 292, וכן פש"ר 214/04 איינגרוב יאנה אילנה נ. הכונס הנכסים הרשמי (טרם פורסם)).
- במקרה דנן התנגדות הנושה, עיריית באר שבע, דינה להדחות על הסף בהיעדר כל תביעת חוב מטעמה. לגופם של דברים, לנוכח מצבו הכלכלי של החייב, היעדר נכסים למימוש ומצבו הרפואי הקשה של בנו הקטין, עליו ניתן ללמוד מן המסמכים שצירף, יש להיעתר לבקשה. אך ברור כי קניינם של הנושים יפגע כתוצאה ממתן הפטר כמבוקש, אולם יחד עם זאת ימומש האינטרס השיקומי הסטטוטורי הניצב בליבת ההליך וכך תתאזנה הסתירה בין האינטרסים הנוגדים בהליך פשיטת הרגל. אמנם החייב לא הפקיד כל סכום בקופת פשיטת הרגל, אך הציע להעשיר את הקופה ובנוסף הסדיר את חובו אל מול בנק הפועלים, דבר אשר בפועל תרם להגדלת תשלום הדיבידנד לשאר הנושים.
אשר למועד בו ניתן להגיש בקשה להפטר לאלתר, אכן קובע סעיף 18ה(א)(3) לפקודה כי בקשה כזו ניתן להגיש
"...ובלבד שחלפו לפחות שישה חודשים מיום מתן צו הכינוס...", כמו כן אין חולק כי מתן הפטר שכזה מחייב הכרזת החייב כפושט רגל ועל כן הוריתי ביום 06/12/04, כי בקשת ההפטר לאלתר תדון ביום 07/02/05, יחד עם בקשת החייב להכריז עליו כפושט רגל.
צא ולמד כי הקושי הפורמלי בעניין מועד הגשת הבקשה מצא תיקונו בדיון בדבר הכרזת החייב כפושט רגל, יתירה מכך מאז ועד יום כתיבת שורות אלו, ניתנה לנושים השונים אפשרות להשמיע דברם בעניין בקשת החייב ובהתאם לערער על שהוחלט על ידי הכונס הרשמי בעניין תביעות החוב שלהם ודבר לא נשמע מן הנושים.
- סבורתני כי בנסיבות העניין יש להיעתר לבקשת החייב להכרזתו כפושט רגל וכן למתן הפטר לאלתר ליתרת חובותיו. היעדר תועלת לנושים בהמשך ניהול ההליכים משתקף במקרה דנן, היות והחייב חסר כל נכס בעל פוטנציאל כספי, החייב אינו עובד לנוכח מצבו הבריאותי ושל בנו אשר נזקק לטיפולים רפואיים אינו מוסיף לסיכוי העשרת קופת פשיטת הרגל בעתיד. כמו כן יש לתת את הדעת להסכמתו והבנתו של הכונס הרשמי לבקשת החייב וכל שנותר לקוות כי ישכיל החייב לנצל את שניתן לו ולשקם את עצמו ומשפחתו.