בפניי בקשה לביטול פסק דין שניתן בהיעדר הגנה ביום 26.11.1998, כאשר פסק הדין מורה על ביטול משכנתא שנרשמה על ידי המבקש (להלן: "
הבנק") על מגרש חקלאי ברמת השרון הידוע כחלקה 9 בגוש 6598 (להלן: "
המגרש").
תמצית העובדות וטענות הצדדים
ביום 28.6.1993 רשם הבנק משכנתא מדרגה ראשונה על המגרש להבטחת חובותיהם של המשיבים 1 ו-2 (להלן: "
המשכנתא") (
נספח 1 לבקשה) וביום 17.1.1995 רשם הבנק שטר תיקון משכנתא על המגרש (להלן: "
שטר
התיקון"), גם להבטחת חובות חברת א.ס.י.נ. סחר בע"מ (להלן: "
אסינ") (
נספח 2 לבקשה).
ביום 22.6.1997, הגיש הבנק בקשה למימוש המשכנתא (
נספח 3 לבקשה) על ידי עו"ד שפרלינג. לטענת הבנק, הואיל והמגרש הוגדר כקרקע חקלאית ובאותו הזמן היה צפי, כי היא תופשר לבניה, העדיף הבנק להקפיא את הליכי המימוש מתוך כוונה, כי לאחר ההפשרה יוכל הבנק להיפרע מהמגרש בסכום גבוה יותר.
לטענת המשיבה 3, היא רכשה את זכויותיו של המשיב 1 על פי חוזה מכר מיום 5.2.1997.
המשיבה 3 ביקשה למחוק את רישום המשכנתא על המגרש ואף פנתה לב"כ הבנק בדרישה למחיקת המשכנתא. ביום 27.8.1997 הציעה המשיבה 3 לבנק תשלום בסך של 50,000 ש"ח על מנת שהבנק יסיר את המשכנתא במגרש (
נספח 8 לבקשה). ביום 14.9.1997 הבנק סירב להצעת המשיבה 3 בטענה, כי החוב המובטח במשכנתא עומד על סך של כ- 410,000 ש"ח (
נספח 9 לבקשה).
ביום 16.9.1997, הגישו המשיבים את התובענה לבית המשפט ובמסגרתה עתרו לביטול רישום המשכנתא על המגרש. לכתב התביעה צורף תצהיר של המשיב 1 ובו הצהיר המשיב 1, כי החתימה על שטר תיקון המשכנתא, עליו הוחתם על ידי עו"ד אפרים פאר ביום 4.1.1995, אינה חתימתו.
ביום 19.11.1998, הגישו המשיבים בקשה לקבלת פסק דין בהיעדר הגנה (
בש"א 111669/98). לבקשה צורף אישור מסירה מיום 23.9.1998, אשר נחזה להיות אישור קבלת מסמכים מטעם הבנק.
ביום 26.11.1198, התקבלה הבקשה וניתן לטובת המשיבים פסק דין בהיעדר הגנה. בנוסף, נפסק לטובת המשיב 1 סך של 749 ש"ח כהוצאות משפט וסך של 5,850 ש"ח שכר טרחת עו"ד.
הבנק טוען, כי כתב התביעה כלל לא הומצא לו ועל כן יש לבטל את פסק הדין בשל ביטול מן הצדק.
לחילופין טוען הבנק, כי יש לבטל את פסק הדין בהתאם לשיקול הדעת המוקנה לבית המשפט כיוון שלטענתו, אי הגשת כתב ההגנה מטעמו לא נעשה בשל זלזול בבית המשפט אלא משום שכתב התביעה לא התקבל בבנק על ידי הגורמים המוסמכים. בנוסף טוען הבנק, כי משקלו של מבחן סיכויי ההגנה, הוא גבוה יותר ממשקל בחינת הסיבה לאי הגשת כתב ההגנה. לאור סיכויי ההגנה הגבוהים של הבנק, יש לבטל את פסק הדין.
המשיבים 1 ו-3 טוענים, כי הבנק קיבל את כתב התביעה כדין, לא הגיש כתב הגנה מטעמו ואין לו להלין אלא על עצמו. המשיבה 2 לא הגישה כל תגובה מטעמה.
המשיבה 3 טוענת, כי מנספח 5 לתצהירה של אלין גינת מטעם הבנק עולה שפסק הדין הגיע לידי הבנק עוד ביום 27.2.2004 בעוד הבקשה לביטול פסק דין, אשר הוגשה ביום 29.4.2004, הוגשה באיחור של למעלה מ- 30 יום. על כן הבקשה חורגת מהקבוע בתקנה 201 לתקנות סדר הדין האזרחי התשמ"ד- 1984 (להלן: "
התקנות").
המשיבה 3 מוסיפה וטוענת, כי יצחק שפיר ז"ל הוא האדם אשר טיפל מטעמה בעסקה ובהמצאת תובענה לבנק. הגשת הבקשה מטעם הבנק, 6 שנים לאחר ביטול המשכנתא, יש בו משום שיהוי אשר גורם לה נזק שכן אינה יכולה להעיד את מר שפיר ז"ל.
הבנק טוען מנגד, כי מיד לאחר שהומצא לו שטר ביטול המשכנתא, הזמין את תיק בית המשפט והגיש את בקשת הביטול במסגרת הזמנים הקבועים בתקנה 201 לתקנות מיום שהגיע לידיו תיק בית המשפט ולמצער הנסיבות אשר הצריכו בדיקות אצל הבנק בכל הקשור לחותמת אישור הקבלה, מצדיקות מתן אורכה.
המשיבים 1 ו-2 לא הגישו סיכומים מטעמם.
דיון
ביטול פסק דין אשר ניתן במעמד צד אחד יכול שיהיה ביטול מן הצדק ולחילופין, משלא הוכח כי לא הייתה המצאה כדין, ביטול פסק הדין נתון לשיקול דעתו של בית המשפט.
ביטול מן הצדק
הכללים בדבר ביטול מן הצדק של פסק דין נקבעו עוד מקדמת דנא בע"א 64/53
יששכר כהן נ' שלום יצחקי פ"ד ח' 395, 397 (להלן: "
פס"ד יששכר כהן") על ידי כב' השופט זוסמן שקבע, כי:
"
פסק דין אשר ניתן שלא כהלכה - דרך משל: מבלי שהנתבע הוזמן כחוק - רשאי הנתבע לדרוש את ביטולו מתוך חובת הצדק (
ex debito justitiae
). פסק דין כזה פגום הנהו, ומשום כל אין לקיימו, תהא אשר תהא הגנת הנתבע לגופו של עניין, שכן בידי כל אדם קנויה הזכות שלא יינתן נגדו פסק דין, אפילו פסק דין נכון וצודק,אלא בדרך משפטית תקינה."
(עוד בעניין זה ראו גם: א' גורן
סוגיות בסדר דין אזרחי (מהדורה שמינית- 2005), 342).