החלטה בתיק בש 1935/06

כנגד המשיב הוגש כתב אישום המייחס לו עבירה של הצתה לפי סעיף 448+29 לחוק העונשין. ביחד עם כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו עד לתום הליכים כנגדו - זו הבקשה שבפני. יצוין כי בד בבד הוגש גם כתב אישום כנגד נאשם נוסף, יונס דבאח (להלן: "יונס"), שהוא השותף, על פי הנטען, לביצוע העבירה, ועימו גם בקשה דומה למעצר עד תום ההליכים. שתי הבקשות נקבעו לדיון במאוחד אלא שיונס הודיע על הסכמה למעצרו עד לתום ההליכים, ומכאן שהדיון בבקשות הופרד. בהתאם אדון בבקשה זו שבפני.

אירוע ההצתה המיוחס לנאשם הוא מיום 2/1/06. מדובר בהצתת רכב של ראש מועצה מקומית, ככל הנראה על רקע של סכסוך במועצה הנ"ל. ביום 15/3/06 נחקר יונס הנ"ל בחשד לביצוע עבירות אחרות ובמהלך חקירתו התוודה וסיפר גם על ההצתה נשוא כתב האישום, אותה ביצע ביחד עם המשיב, לאחר שהתבקש לבצע את ההצתה ע"י אחר ושמו גהאד גריפאת.

הראיה העיקרית הקושרת את המשיב לאירוע היא עדותו של יונס. יצוין כי בחקירתו הכחיש בתחילה יונס את דבר ההצתה ובהמשך הודה. הוא סיפר על אופן ביצוע ההצתה, לבקשת אותו גריפאת, וכן כי הקליט את גריפאת הנ"ל. הוא השמיע את ההקלטה לעד חביב אליאס והעד אישר כי שמע את ההקלטה וזיהה את קולו של גריפאת. כמו כן סיפר יונס לאחיו סעיד על ההצתה וסעיד נחקר ואישר את הגרסה. כאמור בעדותו הוא מתאר כי המשיב היה עימו בהצתה והשתתף בביצוע הפעולות. עוד יצוין כי בעדותו מסר יונס גם פרטים מוכמנים על ההצתה, דבר המחזק את עדותו ובהתאם מחזק גם את עצם החלק בעדות בו קושר יונס את המשיב כשותף לביצוע העבירה.   

יצוין כבר כעת כי יונס מסר בגרסאותיו פרטים סותרים ובבוא העת יעמוד עניין אמינותו למבחן. עוד יצוין כי מדובר בעדות שותף לדבר עבירה ובהתאם נדרש לה חיזוק בהתאם להוראות סעיף 54א'(א) לפקודת הראיות. המאשימה רואה בהתנהגותו של המשיב בעת העימות כחיזוק מספיק. מדובר באירוע בעת שהמשיב ויונס הושארו לבד בחדר. יונס הציע כי ייקח את האחריות לאירוע על עצמו והמשיב סימן לו בתנועות לשתוק. כל זאת בניגוד להתנהגותו במהלך העימות שם הכחיש כל מעורבות. אציין כי אכן יש בסימנים שביצע המשיב בעימות כדי להוות חיזוק מסוים לראיות כנגדו ואולם ניתן ליחס את התנועה גם לעצם סימון לאדם שמפלילים אותו שיפסיק לדבר, כי המשיב אינו מעונין עוד לשוחח איתו. כמו כן עולה מעדותו של המשיב כי קיימים קשרים בינו ובין יונס על רקע של עסקי סמים ויתכן שניתן ליחס את כל התנהגותו על רקע הכעס על המשיב שמסר כי הוא שותף לביצוע העבירה. מכאן שהחיזוק שניתן ללמוד מהתנהגותו של המשיב הוא חיזוק ברמה נמוכה.

גם כאשר מביאים את החיזוק שיש בהתנהגותו של המשיב בעת ההפסקה בעימות, ביחד עם החיזוק שיש לעדותו של יונס בפרטים מוכמנים שנחשפו בעדותו אינני סבור כי די בהם כדי להוות חיזוק המספיק להרשעת המשיב על פי עדותו של שותף לעבירה, ובמיוחד שותף שעדותו, על פניה, רצופה סתירות.  אמנם ההלכה היא, כי בשלב זה אין בית המשפט קובע " ממצאים מרשיעים או מזכים" ואין הוא עוסק בסיכום הראיות ובהכרעה באשמה. על בית המשפט להעריך את סיכויי ההרשעה וזאת בשים לב לערכן הראייתי הגולמי של הראיות שבפניו. מדובר בהערכת הסיכויים הגלומים בראיות, כאשר על בסיס כל אלה על בית המשפט להעריך את סבירות הסיכוי להרשעה. ראה:

בש"פ 8087/95, זאדה נ. מדינת ישראל, פ"ד נ(2), 133, 148-149 ;

בש"פ 1915/95, חליל אבו עיסא נ. מדינת ישראל, תק-על 95(2), 221 ;

בש"פ 7159/04, אבו ג'ילדן נ. מדינת ישראל ,תק-על 2004(3), 1767 ;

בש"פ 1119/04 , סאלם זנון נ. מדינת ישראל, תק-על 2004(1), 1537 .

בבואי להעריך את הסיכוי הגולמי הטמון בתשתית הראייתית סבור אני כי אין בה די, לכאורה, כדי לבסס סיכוי סביר להרשעתו של המשיב בעבירה המיוחסת לו.

אוסיף עוד כי גם אם יקבע בעתיד כי יש חיזוק מספיק לעדותו של יונס גם אז ספק אם ניתן יהיה להרשיע את המשיב בעבירת ההצתה. גם מעדותו של יונס לא ברור אם המשיב היה אכן שותף מלא, או רק סייע ליונס בביצוע העבירה. מכאן שסבור אני כי לכל היותר יש בתשתית הראייתית בסיס לקשור את המשיב לעבירת סיוע, מעצם נוכחות בזירה, ויקשה לבסס תשתית ראייתית להרשיעו בשותפות מלאה בביצוע המעשה.

בשים לב לכל האמור לעיל סבור אני כי טיב הראיות הקושרות את המשיב לעבירה זהות בעיקרן לטיב הראיות הקושרות את גריפאת, מי שלכאורה הזמין את ההצתה, לעבירה. כשם שלא הוגש כנגדו כתב אישום והוא לא נעצר, כך גם סבור אני כי אין בתשתית הראיות שבפני כדי לבסיס תשתית מספיקה להורות על מעצרו של המשיב עד לתום ההליכים, ובהתאם דינה של הבקשה להדחות.

עם זאת, ובשים לב לטיב קשריו של המשיב עם יונס ומכלול הנסיבות, אני קובע כי המשיב ישוחרר בתנאי שלא יגיע לתחומי כפר יאסיף ולאחר שיחתום על התחיבות עצמית בגובה 10,000 ש"ח וימציא שני ערבים שיחתמו על ערבויות אישיות בגובה 10,000 ש"ח וזאת להבטחת התייצבותו של המשיב לכל דיון שיקבע במשפט בבית משפט מוסמך, וכן להבטחת התחייבותו שלא להיכנס לכפר יסיף ולא ליצור כל קשר, במישרין או בעקיפין, עם מי מעדי התביעה שאינו שוטר, לרבות המתלונן.   

ניתנה היום ג' באייר, תשס"ו (1 במאי 2006) במעמד המשיב, ב"כ המיב וב"כ המבקשת.

הקלדנית: ליאת פנקר