1. בפני ערר של המדינה על החלטת בית משפט השלום בבאר-שבע, כב' השופט גד גדעון, מיום 26.1.06 בב.ש. 1585/06 בה הורה על שיחרור המשיבים בתנאים מגבילים.
במקביל הוגש ערר על ידי המשיב 1 לגבי תנאי שיחרורו. המשיבים אינם קשורים האחד לשני ומעשי כל אחד מהם בוצעו במנותק מהאחר. כתב האישום הוגש נגד שניהם מאחר ומעשי כל אחד מהם נוגעים לאותה מתלוננת.
2. למשיב 1 מיוחסת עבירה של הטרדת עד, עבירה לפי סעיף 249 לחוק העונשין התשל"ז-1977 והדחה בעדות עבירה לפי סעיף 246(א) לחוק הנ"ל.
עפ"י כתב האישום, ביום 2.1.06, הוגש כתב אישום לביהמ"ש המחוזי בבאר-שבע בת.פ. 8002/06 נגד אבי בן סימון ויניב זגורי בגין קשירת קשר לפשע, סחר בסם מסוכן, החזקת סם מסוכן, שידול לסחר בסם, הדחת קטינות לסם וכן בעילת המתלוננת בהסכמה ע"י אבי בן סימון, תוך ניצול יחסי מרות ותלות הקשורים באספקת סם.
המשיב 1, הוא אחיו של הנאשם אבי בן סימון ולאחר שהוגש כתב האישום נגד אחיו, הוא קרא את הודעתה של המתלוננת.
ביום 3.1.06, סמוך לשעה 17.00 הוא היה בדירה עם חברתו ס.ב. בעת שזו התכתבה במחשב עם המתלוננת בתוכנת I.C.Q. . במהלך השיחה הזדהה בפני המתלוננת כאחיו של אבי בן סימון, הנאשם בת.פ. 8002/06. תיחקר אותה באשר להודעתה במשטרה ודרש ממנה להגיע לדיון הקרוב בביהמ"ש המחוזי, בעניינו של אחיו ולומר לסניגורו שדבריה במשטרה אינם אמת, מאחר והרסה לו את הקריירה והוא יהיה עשר שנים בכלא. המשיב 1 גם אמר למתלוננת שהוא יודע מה אמרה לשוטרים וראה את חקירתה ואת תמונתה בתיק. טען בפניה שהוא גם יודע מקום מגוריה, מסר לה את מספר הטלפון הנייד שלו ודרש לקבל את שלה, על מנת ליצור עימה קשר. בשל חששה מהמשיב מסרה לו שאין בידה טלפון נייד.
3. לעמדת המדינה לא ניתן להפחית ממסוכנותם של המשיבים, כאשר מטרתם היתה להשפיע על העדה המרכזית בתיק שהיא קטינה, בדרך של הפחדה והטלת אימה ואף כעת, נמשכים הנסיונות להשפיע עליה עד כי הוגשה בקשה להקדים את שמיעת עדותה ויש להעדיף את שלומה של המתלוננת על פני חירותם של המשיבים.
לחילופין נטען, כי אם סבר בית המשפט קמא שיש מקום לשחרר המשיבים בחלופה, הרי החלופות שהוצעו אינן חלופות ראויות ולא יהא בהן כדי להשיג את מטרת המעצר, שכן מדובר במקומות מגורים בהם התגוררו המשיבים טרם ביצוע העבירה, ובכל מקרה אין לשחררם טרם עדותה של המתלוננת.
4. במקביל להגשת הערר, של המדינה, הוגש ערר ע"י המשיב 1, בו נטען כי טעה ביהמ"ש קמא בקובעו כי קיימות ראיות לכאורה, לאור העובדה שלא קיימת התאמה בין דברי המתלוננת בפלט התכתובת ב-I.C.Q., בו אין כל זכר לדרישת המשיב מהמתלוננת להתייצב לדיון בביהמ"ש ולומר לסניגורו שדבריה במשטרה אינם אמת, משהרסה את הקריירה של אבי בן סימון והוא יהיה עשר שנים בכלא. בפלט גם אין ראיה לטענת המאשימה, לפיה העורר כתב למתלוננת כי הוא יודע את אשר אמרה לשוטרים וראה את חומר החקירה ואת תמונתה בתיק. כן התעלם ביהמ"ש קמא מעדות המתלוננת מיום 18.1.06, בה אישרה את האמור בפלט, למעט משפט אחד.
עוד טען ב"כ המשיב 1, לאפליה משחברתו של המשיב 1, ס.ב. שיזמה את השיחה שוחררה מיד לאחר חקירתה, מבלי שהוגש נגדה כתב אישום.
5. עיון בחומר החקירה מלמד שחברתו של המשיב 1, ניהלה שתי שיחות עם המתלוננת באמצעות תוכנת I.C.Q.. שיחה אחת ביום 3.1.06 ובה אין כל התייחסות לנושא הנדון בפני ושיחה נוספת ביום 6.1.06, כך שכתב האישום המייחס המעשים למשיב 1, ביום 3.1.06, בטעות מקורו.
עיון בפלט השיחה בין המתלוננת לחברתו של המשיב, ס.ב. מלמד, שס.ב. היא זו שיזמה את השיחה. מיד בתחילת השיחה היא פונה ושואלת המתלוננת
"תגידי את הלכת ואמרת במשטרה על אבי בן סימון ועל ניבי זגורי?" המתלוננת משיבה בשלילה ואז מוסיפה ס.ב. "
כן את ... מגימל ראינו תמונה שלך".
כשנשאלת ע"י המתלוננת היכן ראתה את התמונה עונה "
... תעני לי בכן או לא וזהו למה מה אמרתי לך אני שואלת". כשהמתלוננת עונה לה בשאלה, תוקפת אותה ס.ב. "
למה את משקרת, ראיתי תמונה שלך". שואלת אותה היכן לומדת וממשיכה "
זה שתי בחורות את... אתם לא מבינים מה עשיתם שזה הדבר הזה ללכת להגיד למשטרה תתביישי".
בהמשך אומרת לה שהיא יודעת מה אמרה בחקירה ושמופיע בפרוטוקול שהיא וחברתה קיימו יחסי מין עם אבי בן סימון. ס.ב. ממשיכה לחקור המתלוננת על דבריה במשטרה ואומרת "
את יכולה להעיד שהחברה שלך משקרת לזה שאבי מחר (כך במקור)
לה סמים ולכך (כך במקור)
אותה לבית של ניבי כמו שהיא מתארת שאנסו אותה".
בשלב זה נכנס לשיחה המשיב 1 ואומר למתלוננת "
כן זה אח של אבי מדבר איתך היא טוענת שהם אנסו אותה ב-10 הזדמנויות שונות והיא אמרה שזה תמורת הסם". תשובת המתלוננת שאין הדבר נכון, יחסי המין קוימו מרצון והיא עדה לכך. בשלב זה המשיב 1 מבקש ממנה את מספר הטלפון הסלולרי שלה, תשובתה שאין לה. מוסר לה את מספר הטלפון הסלולרי שלו.
בעדותה בחקירה מעידה המתלוננת שהשיחה החלה עם ס.ב. חברתו של המשיב שכתבה לה "
אם אני הפלתי את יניב זגורי ואבי בן סימון במשטרה, לא עניתי לה ובשלב זה קיבלתי הודעה כתובה שלה בנוסח: ... תקשיבי, זה יניב אח של אבי, אני לא יודע מה אמרת במשטרה ונראה יותר נכון, אבל אני רוצה ממך שתבואי ביום שלישי להעיד במשפט שלא אמרתי עליהם דברים כאלה כי את לא יודעת מה עשית לאבי, הוא שחקן, ועכשיו הוא יהיה עשר שנים בכלא והרסת לו את הקריירה שלו" (עמ' 2 ש' 15-20) .
בהמשך מעידה שהמשיב 1 אמר לה שוב שתבוא ביום שלישי לביהמ"ש והכל תלוי בה, אם תגיד שהכל שקר ושגם חברתה שמסרה עדות, משקרת. ניסה לשכנע אותה לומר דברים אחרים ממה שאמרה. ביקש ממנה להשאר עימו בקשר וכתב לה את מספר הפלאפון שלו. סירבה לשוחח עם המשיב מהמשטרה משחששה כיון שהם יודעים היכן היא מתגוררת .
6. אכן אין תאום מלא בין עדותה של המתלוננת במשטרה לבין פלט השיחה שהתנהלה ב-I.C.Q.. לעמדת המתלוננת ניתן למחוק חלק מהשיחה וזה אשר נעשה כאן לטענתה. אין בתיק החקירה כל ראיה שהדבר אפשרי או בלתי אפשרי. תמיכה לעדותה של המתלוננת בעדותו של המשיב 1. הוא מעיד שנכנס לביתה של חברתו ומצא אותה מתכתבת עם המתלוננת וכששאל אותה מדוע עושה כן, השיבה שהמתלוננת טוענת בפניה שלא היא שמסרה העדות המפלילה. הראתה לו ההתכתבות עם המתלוננת, עבר עליה, לקח את המקלדת, הציג עצמו וכתב לה
"...
מה שלומך... זה יניב אח של אבי ושאלתי בכתב אם את מוכנה לבוא לבית המשפט ביום שלישי. לבוא ולהעיד מול העורך דין בבית המשפט שלא את אמרת את הדברים נגדם והנה מספר הפלאפון שלי אם תוכלי תתקשרי ביום שני... ושאלתי אותה אם אני יכול להשיג אותך מאיזה פלאפון ואמרה שאין לה וסיכמנו שהיא תדבר איתי אתמול בערב אבל היא לא התקשרה ואני לא התקשרתי ושכחתי ממנה בכלל... לא איימתי עליה והשיחה מוקלדת במחשב... (עמ' 2 ש' 5-15).
עיון בפלט המחשב מלמד שדברי המשיב לפיו שאל לשלומה של המתלוננת או כי ביקש ממנה לבוא ביום שלישי לביהמ"ש ולדבר עם עוה"ד אינם מופיעים בפלט השיחות. בעדות זו מאשר המשיב את עיקרי עדותה של המתלוננת. כך שגם אם הדברים אינם מופיעים בפלט השיחה, המשיב 1 מאשר את עיקרם. עדותה של המתלוננת בשילוב עם עדותו של המשיב, מקימים תשתית ראייתית לכאורה לעבירות המיוחסות לו. מעשיו אלה מקימים גם עילה למעצר שכן מטרתם היא להשפיע על המתלוננת לשנות מעדותה.