החלטה בתיק בש 20899/07

1. בפני ערר על החלטת כב' השופט ח. נחמיאס מבית משפט השלום באשקלון

ב-ב.ש. 565/07, מיום 1.5.07, בה הורה על שיחרור המשיב לחלופת מעצר.

כנגד המשיב הוגש כתב אשום בו שני אישומים, המתייחסים לעבירות של סחר בסמים מסוכנים. עפ"י האישום הראשון, ביצע המשיב עסקה עם סוכן משטרה ביום 1.12.05, בה מכר 92 כדורים של סם מסוכן מסוג MDMA , תמורת 2500 ש"ח. עפ"י האישום השני, ביצע המשיב עסקה עם סוכן משטרה, ביום 24.1.06, בה מכר סם מסוכן מסוג חשיש במשקל 99.94 גרם נטו, תמורת 1400 ש"ח.

2. כבר בתחילת הדיון בבקשה נשוא הערר, הודה המשיב בקיומן של ראיות לכאורה ומכאן שקמה עילת מעצר סטטוטורית. הדיון התמקד בשאלת קיומה של חלופת מעצר.

3. למרבה הצער השתלשלות הדברים בדיון בבקשה היתה מעט מייגעת.

דיון ראשוני נתקיים ביום 12.3.07 ובתום שמיעת טיעוני הצדדים הורה ביה"מ על הגשת תסקיר מעצר והדיון נדחה למועד אחר.

ביום 28.3.07, עת נתקיים דיון נוסף, התברר כי טרם הוגש תסקיר מעצר. ביה"מ קמא בחר בכל זאת לקיים דיון לגופו של ענין והורה על חלופת מעצר בבית הוריו של המשיב. ביום 30.3.07 נתקיים דיון בערר על ההחלטה הנ"ל בבית משפט זה והחלטת ביה"מ קמא בוטלה. ערר נוסף שהוגש לביה"מ העליון נמחק, תוך שביה"מ מאיץ ברשות המבחן להגיש תסקיר ללא דיחוי.

תסקיר ראשון הוגש ביום 19.4.07, אלא שהמלצתו היתה שלילית, משנקבע שיש סיכון להשנות התנהגות פלילית.

עדיין נאמר, כי השגחה ראוייה יתכן ויהא בה סיכוי להבטיח קיום תנאי שחרור. לפיכך הורה ביה"מ על הגשת תסקיר משלים לבחון חלופת מעצר נוספת.

בדיון מסכם ביום 1.5.07 הוגש תסקיר משלים, אמביוולנטי בהמלצתו. בתסקיר נדונה חלופת מעצר בבית משפחת אביטן המתגוררת במודיעין. אב המשפחה עובד מרבית שעות היום ברשת חנויות, כאשר הוא נע ממקום למקום ואילו רעייתו עקרת בית לה שלושה ילדים. הוצע כי המשיב יהא צמוד לאב המשפחה בשעות עבודתו. שירות המבחן סבר כי טוב הדבר להרחיק המשיב ממקום מגוריו והאמין ברצון ויכולת הערבים לפקח על המשיב. לעומת זאת, ראה שירות המבחן סכנה בניידות של המשיב, כאשר ינוע ממקום למקום בצמוד לערב לו. ביה"מ קמא החליט לאמץ חלופת המעצר המוצעת והורה על שחרור המשיב בתנאים מגבילים ומתן ערובות נכבדות.

4. למשיב שתי טענות עיקריות, בגינן סבור הוא כי יש לבחור בחלופת מעצר. הטענה האחת היא חלוף הזמן הניכר מאז בוצעו העבירות. עפ"י הטענה השניה המשיב הועמד לדין בת.פ. 1082/06, בשל עבירות מאוחרות יותר, לעומת העבירות הנדונות, ובשל רצונו המוצהר לשקם עצמו, כמו גם שיתוף הפעולה מצידו, נגזר עליו שם עונש קל של עבודות שירות. נטען כי לו ידע המשיב כי מתנהלת חקירה בשל העבירות הנדונות, הקודמות לאלה בגינן הועמד לדין, היה מצרף העבירות כולן והיה זוכה לגזר דין קל.

5. העוררת דוחה הטענות הללו של המשיב. לטענתה כתב האישום בגין העבירות הנדונות הוגש באיחור מה, בשל כך שלא ניתן היה לחשוף סוכן המשטרה, שהיה עד לעבירות אחרות, קודם לכן. לכן נטען שאין לייחס משקל לאיחור זה (ראה בש"פ 712/88 יאסר סבאח נ. מ"י). עוד כופרת העוררת בטענת המשיב לפיה זכה בגזר דין קל במיוחד בת.פ. 1082/06, בשל שיתוף פעולה מצדו. לטענתה זכה המשיב לגזר דין קל, בשל חולשת הראיות במקרה הנ"ל. כאן, לעומת זאת, קיימות ראיות כבדות משקל.

6. הוצג בפנינו גליון הרשעות קודמות של המשיב שהינו יליד 1975. למשיב רישום פלילי כבר מאז היותו בן 17. המשיב נדון מספר פעמים בגין עבירות על פקודת הסמים המסוכנים, עבירות אלימות, הדחה בחקירה, הפרת הוראה חוקית, ועבירות רכוש. לאחרונה נגזר על המשיב עבודות שירות, כתחליף למאסר, בשל עבירות דומות, ב- 13.11.06 בת.פ. 1082/06.

7. כבר צויין, כי בתסקיר האחרון היתה התייחסות שירות המבחן אמביוולנטית. צויין שקיימת אצל המשיב נטייה למעורבות פלילית. גם קיים חשש מהניידות של המשיב עפ"י החלופה המוצעת.

לנטיה למעורבות פלילית תימוכין בעבר הפלילי המכביד של המשיב.

8. הפסיקה חזרה וקבעה כי המואשמים בעבירות של סחר בסמים אחת דינם מעצר עד תום ההליכים, אלא קיימות נסיבות מיוחדות וחריגות (ראה בש"פ 170/05 ניר אברג'ל נ. מ"י וכן בש"פ 5147/05 אלי חדידה נ. מ"י).

סבור אני כי לא הוכחו במקרה הנדון אותן נסיבות חריגות, המצדיקות שחרור המשיב לחלופת מעצר. עברו הפלילי המכביד מלמד על הסכנה שבהתנהגותו לבטחון הציבור.

9. סוף דבר על כן, הנני מחליט לקבל הערר והנני מורה על מעצר המשיב עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו. המשיב הודה שקיימות ראיות לכאורה כבדות משקל כנגדו ומכאן שממילא צפוי הליך פלילי קצר בענין זה.

ניתנה והודעה היום 17.5.2007 במעמד הנ"ל.