1. בפני עתירתו של המבקש/הנאשם לגילוי ראיה לפי סעיף 45 לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א- 1971.
2. כנגד המבקש הוגש כתב אישום המייחס לו ביצוע עבירה של ניסיון לשידול לחבלה בכוונה מחמירה. על פי הנטען בכתב האישום המבקש שהינו בעל מוסך בנצרת החליט לפגוע במתחרה שלו וכן בלקוח המנהל נגדו תביעה בבית משפט ולגרום להם חבלה חמורה. לשם כך הוא נפגש ביום 15.05.2007 עם שי רונן (להלן -
"שי") שהינו שוטר במשטרת ישראל אשר הציג את עצמו כמי שמוכן לפעול בשליחות המבקש ולפגוע באותם אנשים תמורת כסף. באותו מעמד סיכמו השניים כי שי יפגע בחמשה אנשים איתם מסוכסך המבקש תמורת תשלום כספי. למחרת היום נפגשו שי והמבקש בשנית וסיכמו כי תחילה יפגע שי בלקוח ובמתחרה באופן כזה "שיצא שבור נכה". המבקש הציע לשי לשבור להם יד, רגל או להזריק להם נפט תמורת סך של 6,000 ש"ח. באותו מעמד מסר המבקש לשי את פרטיהם של הלקוח והמתחרה וכן סך של 2,000 ש"ח כמקדמה.
3. המאשימה הוציאה תעודת בדבר ראיות חסויות מטעמי אינטרס ציבורי חשוב, החתומה בידי השר לבטחון פנים ובה הוחסו, בין השאר, הפרטים הבאים:
כל פרט או מידע שעניינם השיטה, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע הקלטת השיחות במהלך החקירה בתיק, למעט מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה, לתקינות מדיית ההקלטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם לרבות תוכנו של חומר חקירה המפורט בשני דוחות שיגור וכן מהודעת השוטר שי וכן כל פרט או מידע שעניינם השיטה, האמצעים ואופן הביצוע הטכני ששימשו בביצוע ההקלטות וההסרטות במהלך החקירה בתיק, למעט מידע המתייחס לתקינות מכשיר ההקלטה וההסרטה, לתקינות מדיית ההקלטה והסרטה ולפעולות שנעשו בקשר אליהם.
כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות את תוכנו של חומר החקירה לרבות זהות האנשים הנזכרים בו ופעולות החקירה המתועדות בחלקים מדו"ח שיגור מיום 16.05.2007 שנערך על ידי השוטר סביון תמיר וכן חלקים מתדפיס פירוט שיחות של המכשיר הנייד השייך לנאשם, בנוסף למסמך המסומן א'.
עוד כללה תעודת החיסיון, בסיפא שלה, חיסיון על כל מידע שיש בו כדי לגלות כיצד נוצר הקשר בין השוטר שי לבין הנאשם במסגרת החקירה בתיק, כולל זהות האנשים המעורבים ביצירת הקשר, לרבות המענה לשאלות האם קיים קשר בין אנשים אלו לבין משטרת ישראל, והאם השוטר שי נשלח אל הנאשם על ידי אדם ששמו "מוחמד" וכן כל פרט או מידע שיש בו כדי לגלות את זהות האדם אשר מסר למשטרה את המידע המתועד בדו"ח ידיעה מס' 594-0193-07 לרבות תוכן המידע ומועד מסירתו, למעט עיבוד המידע (פראפרזה) במכתב הפרקליט אור לרנר מיום 31.05.2007.
4. ביום 11.09.2007 התקיימה ישיבת הוכחות בתיק העיקרי, במסגרתה הצהיר ב"כ המבקש על כוונתו להגיש עתירה להסרת החיסיון.
בזיקה להצהרה הוסכם, לבקשת ב"כ המבקש, להימנע בישיבה הנ"ל מחקירת עדים אשר יש להם נגיעה לחומר החסוי שבתעודה.
5. בהמשך לאמור וביום 23.09.2007, הגיש המבקש את העתירה שבפני בה ביקש להסיר החיסיון מהחומר המפורט בסיפא של תעודת החיסיון כמפורט לעיל, ולהורות על חשיפתו של כל פרט או מידע שישי בו כדי לגלות את הקשר בין השוטר שי לבין המבקש וכן לגלות איך נוצר הקשר ביניהם וכן את כל הראיות הנוגעות לקשר זה ובכללן זהות האנשים המעורבים ביצירת הקשר, לרבות מהות הקשר בין אנשים אלה למשטרת ישראל וכן גילוי זהותו של האדם ששלח את שי למבקש הנקרא מוחמד בתעודת החיסיון וכן זהותו של האדם שמסר את הידיעה נשוא דו"ח ידיעה מס' 594-0193-07 לרבות תוכנה של ידיעה זו.
לטענת הנאשם חשיפת המידע הנ"ל חיונית להגנתו וזו עדיפה על פני כל אינטרס ציבורי אחר.
טענת המבקש היא כי מוחמד הנזכר בתעודת החיסיון שימש כסוכן משטרתי והוא זה אשר הדיח אותו ועודד אותו לבצע את העבירה המיוחסת לו בכתב האישום. לטענתו זהותו של הסוכן המשטרתי ידועה לו ולכן לא יצמח כל נזק מחשיפת זהותו וקשריו עם המשטרה.
6. המשיבה מתנגדת להסרת החיסיון. לטענתה אין בחשיפת החומר המבוקש כדי להועיל למבקש בהגנתו. הטענה כי הנאשם הודח לביצוע העבירה באמצעות סוכן מדיח הינה טענה לעניין העונש בלבד ואין בה כדי להשליך על מידת אשמו של המבקש בביצוע העבירה. החיסיון נשוא תעודת החיסיון מצומצם לשאלה כיצד נוצר הקשר בין הנאשם לבין שי ובהתאמה אין בשאלות אלו ולא כלום לשאלת ההדחה גופה, המשיבה מבהירה כי הנאשם יוכל להעיד הן בעצמו והן לזמן את "מוחמד" על פי גירסתו לעדות זאת כדי להוכיח קיומה של הדחה ואין הכרח לשם כך בהסרת החיסיון.
עוד לטענתה, גרסתו של הנאשם כי הודח על ידי אותו "מוחמד" הינה גרסה כבושה שלא נטענה על ידי הנאשם במהלך החקירה, המשיבה מוסיפה כי ראוי הוא, מכל מקום, שבית המשפט ישהה את מתן החלטתו לאחר שמיעת גרסת הנאשם.
7. ביום 08.11.2007 קיימתי דיון בבקשה במעמד הצדדים ולאחריו השלמתי דיון בדלתיים סגורות במעמד ב"כ המאשימה וקצין המודיעין.
במהלך הדיון בפני הוסיף וטען ב"כ הנאשם כי גרסת הנאשם ולפיה הודח על ידי סוכן משטרתי לבצע העבירה, עלתה כבר למחרת היום בו מסר הנאשם את הודעתו במשטרה, זאת במהלך הדיון בהארכת מעצר. (לציין, כי לצירופי העתירה צורף פרוטוקול הדיון בבקשה למעצר עד תום ההליכים, אולם לצורך בקשה זו שבפניי, הנחתי כי המפורט בטיעוני ב"כ המבקש מתארים נכונה את מהלך הדיון בבקשות להארכת מעצרו, כאמור).
עוד לטענתו, הטענה בדבר סוכן מדיח אומנם היא בעיקרה טענה לעניין העונש, אך אין בכך כשלעצמו כדי למנוע לקיחתה בחשבון במסגרת השיקולים להתרת גילויה של ראיה.
ב"כ הנאשם אף מחדד, כי הצורך לעמוד על זהותו של המדיח ועל קשריו עם המשטרה במקרה דנן חיוני להגנת הנאשם, כשלטענתו, ממכלול הראיות אף עולה החשש שלא מדובר ב"סוכן מדיח", אלא בפנינו "סוכן פעיל" שפעולת ההדחה שביצע מגיעה כדי שותפות למעשה העבירה.
לכן מתן זכות לחקור את אותו מדיח בכל הנוגע לכללי הפעלתו ותקינות פעילותו, חיונית להגנתו, אף מעבר לנושא העונש.
ב"כ המאשימה מצידו חזר בעיקר על טיעוניו בכתב, כמו כן הדגיש כי בירור השאלה אם הודח הנאשם על ידי אחר לבצע העבירה יכולה להיעשות באמצעים שפגיעתם באינטרס הציבורי המוגן פחותה יותר וזאת באמצעות העדת הנאשם ואותו אדם שכנטען הדיחו, ואשר בהכרח זהותו ידועה לנאשם, מבלי לגלות האם למדיח הנ"ל קשרים עם המשטרה.