החלטה בתיק בש 90560/08

המבקשת עותרת למעצרו של המשיב עד תום ההליכים המשפטיים נגדו. ב"כ המשיב לא חלק על קיומן של ראיות לכאורה לענין אישום שני; לענין אישום שלישי חלק ב"כ המשיב על קיומן של ראיות לכאורה, וטען (תמצית), שמדברי המתלונן עולים ספקות של ממש ביחס לזהות היורה בארוע הירי הראשון המיוחס למשיב באישום זה (בעמ' 4 לפר'; בעמ' 2 לטיעון ב"כ המשיב). 

באישום שלישי מתוארים שני ארועי ירי. הארוע הראשון מתייחס (גם) למשיב, ולגביו כך נטען בהקשר למשיב (תמצית העיקר): ביום 1.2.08, סמוך לשעה 21:00, נסעו המתלונן ואביו ברכבם מסוג שברולט סוואנה. רכב יונדאי עקף אותם, שבו ישבו נאשם 2 שנהג ברכב, לידו ישב נאשם 5, ומאחור ישבו נאשמים 3 ו-4. רכב היונדאי חסם את דרכו של רכב הסוואנה. נאשם 5 ירד מצידו הימני של היונדאי כשבידו אקדח, וירה על המתלונן ואביו כדור אחד או שנים. הכדור פגע בשמשה הקדמית של הסוואנה. המתלונן ואביו נסעו מהמקום. מיוחסת למשיב עבירה של ניסיון רצח.

לאחר שקראתי את הראיות לכאורה ואת הטיעון שבכתב, שמעתי דיסק וטיעונים ע"פ, מסקנתי היא שבראיות לכאורה בשאלה בדבר היות המשיב מי שירה במתלונן ובאביו כנטען באישום 3, יש חולשה. לאור הקשיים שבראיות לכאורה לענין המשיב באישום 3, הרי שהראיות לכאורה לענין עבירת ניסיון לרצח המיוחסת למשיב, אינן בעוצמה המספקת למעצרו של המשיב עד תום משפטו.

אלה נימוקיי :

1. מוחמד אבו רמדאן (להלן-המתלונן), סיפר: הוא נסע עם אביו ברכבו של אביו-שברולט סבאנה. רכב יונדאי גטס עקף אותם. ליד הנהג ישב תגי אבו זיד. רכב היונדאי חסם את רכבם וירד תגי עם האקדח בידו וירה עליהם. המתלונן ואביו ברחו. המתלונן נשאל איך הוא מזהה בוודאות בין השאר את המשיב שישב ברכב, והמתלונן השיב שהוא ראה אותם כשהם עקפו אותם ברח' שבטי ישראל ושחסמו אותם ברכב שלהם, ותגי פתח את הדלת וירד וירה לכיוון האוטו שלהם כדור אחד. תגי אבו זיד לבש מכנס ג'ינס, קפוצ'ון בצבע אפור, וחבש כובע מצחיה בצבע כחול. תגי פתח את הדלת וירד מהאוטו ועמד מולם וירה כדור אחד.  ( עדות המתלונן מיום 2.2.08, בעמ' 1, 2, 3). המתלונן הוסיף וסיפר: תגי, הוא חושב אבו זייד, ירד מרכב היונדאי, וישר ירה על המתלונן עם יד שמאל. המתלונן זיהה את תגי בוודאות. תגי החזיק אקדח, היה אור של הרכב שלהם עליו, תגי לא אמר למתלונן כלום, וישר ירה ( עדות המתלונן מיום 3.2.08, בעמ' 4).

ואולם:

יש ראיות לכאורה שמחלישות את גירסת התביעה לגבי העבירה שכנגד המשיב באישום 3. אפרט:

א. בהובלה וההצבעה מיום 3.2.08 בשעה 16:15, אמר המתלונן, שמרכב היונדאי יצא אמיר וירה לכיוונו והם ברחו ( דו"ח הובלה והצבעה מיום 3.2.08, בעמ' 2). לא מצאתי בטיעון המבקשת הסבר מספק לאמירה הברורה דלעיל של המתלונן לפיה שאמיר ירה "מול" דבריו בעדותו שהמשיב ירה. בדיסק עצמו קשה לשמוע את כל שנאמר, אך הדו"ח עצמו הוגש ע"י המבקשת, כראיה לכאורה.  

ב. לפי דו"ח פעולה מאת השוטר אבי כהן מיום 1.2.08 בשעה 22:27 היינו כשעה וחצי בלבד לאחר הארוע, המתלונן זיהה חמישה חשודים המעורבים בירי לעברו ובהם המשיב, ולדברי המתלונן שאימו נפצעה עקב תקרית הירי, הוא זיהה בוודאות את אמיר גאנם יורה לכיוונו ( דו"ח פעולה מיום 2.2.08 מהשוטר אבי כהן, בעמ' 1). במענה לטענת המבקשת אומר, שלכאורה דברי המתלונן לשוטר (לפי הדו"ח דלעיל), יכול וייכללו בחריגים לכלל האוסר עדות מפי השמועה וזאת בהקשר לסע' 9 ו/או 10 לפקודת הראיות. גם אם כטענת המבקשת זהו דו"ח "טלגרפי" ושבראשיתו נפלה טעות (בע' 4) אין בכך כדי למעט ממה שכן נאמר בדו"ח במפורש לגבי אמיר כאמור. ודוק: באותה נשימה בדו"ח, המתלונן דיבר גם על תגי - שהיה עם כובע שחור - אך לא אמר שתגי ירה (בעמ' 1).  

ג. בדו"ח הפעולה דלעיל מאת השוטר אבי כהן, המתלונן מסר שאמיר, היורה, היה לבוש מיכנס ג'ינס וחולצה שחורה עם כובע שחור וגם המשיב היה עם כובע שחור ( דו"ח פעולה מיום 1.2.08 מהשוטר אבי כהן, בעמ' 1). והנה גם אביו של המתלונן אמר בעדותו, שהבחור שירה באקדח לבש מכנס וחולצה בצבע שחור וכובע קסקט בצבע כחול או שחור ( עדות אביו של המתלונן - לרחמן אבו רמדאן (להלן-האב), מ-3.2.08, בע' 1). תאור הלבוש לכאורה תואם גם הוא לא למשיב דוקא. ודוק: המתלונן גם אמר שהמשיב לבש מכנס גי'נס,קפוצון בצבע אפור ( עדות המתלונן מיום 2.2.08בעמ' 3). תאור המתלונן את בגדי המשיב, לא תואם לתאור דלעיל של האב את בגדי היורה. 

ד. המתלונן אמר לאביו, שמי שירה באקדח היה אמיר גאנם ( עדות האב מיום 3.2.08, בע' 2-3, 4). המתלונן נשאל למה הוא אמר לאביו שאם יקרה לו משהו מי שירה זה אמיר גאנם (משיב 2); המתלונן השיב שיצא לו מהפחד השם של אמיר, השם הראשון שיצא לו, כי הוא ראה אותו עוקף עם האוטו ( עדות המתלונן מיום 3.2.08, בעמ' 4).

ואולם:

1. כאמור, המתלונן אמר פעמים נוספות - כמפורט לעיל - שאמיר הוא זה שירה בו, ולא אמר זאת רק לאביו כשלפי הנטען המתלונן פחד.

2. אביו של המתלונן - לרחמן אבו רמדאן, סיפר שבדיוק אחרי המקרה, המתלונן, בנו, חשב שהוא נפגע, ולפני שהוא התמוטט הוא אמר לו "אבא, זה שיורה, זה אמיר גאנם, תזכור את השם טוב." ( עדות האב מיום 3.2.08, בעמ' 4). מדברי האב לא עולה מצב של פחד אלא מעין מילים אחרונות של אדם שירו בו, שמבקש מאביו לזכור מי ירה בו, אם אח"כ יהא זה מאוחר מידי עבורו; דוקא אמירה כזו של המתלונן לאביו לפני שהתמוטט, יש בה כדי להקנות לה משנה תוקף; כפי שאמרה המבקשת בטיעונה - "...רצון המתלונן היה לפרוש תמונה מלאה ועדכנית בפני אביו, אם חלילה יצטרך למסור מידע למשטרה לו המתלונן עצמו ייפגע ויחזיר נשמתו לבורא עולם." (בע' 3; בע' 5).

ה. אביו של המתלונן נשאל מי ירה בנשק, והשיב " אמיר גאנם." ( עדות האב מיום 3.2.08, בעמ' 1).

ו. המתלונן ואביו סיפרו, שהיורה ירה ביד שמאל ( עדות המתלונן מיום 3.2.08, בעמ' 4; עדות האב מיום 3.2.08, בעמ' 4). ואולם: בפעולת חקירה שנעשתה במשטרה (כתיבה של מספר שורות), לכאורה הוברר, שהמשיב כותב ביד ימין. בנוסף, המשיב אמר שהוא ימני ( עדות המשיב מיום 28.2.08,בע' 4 ונספח). 

ז. כאמור, גם אביו של המתלונן היה בשברולט שנחסם ע"י היונדאי. אביו של המתלונן נשאל אם הוא יראה תמונה האם הוא יוכל לזהות את היורה,והאב השיב:"לא,היה חושך זה היה בשניות." ( עדות האב מיום 3.2.08, בע' 4). יש ליתן משקל-מה לדברים אלה של האב בהקשר לדברי המתלונן בדבר זיהוי המשיב דוקא - בלילה - כמי שירה.