כנגד המשיבים הוגש כתב אישום, המייחס להם, ולאחרים, פעילות בארגון פשיעה- עבירה לפי סעיף 2(א)(1) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג- 2003, החזקת נשק- עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין התשל"ז- 1977 יחד עם סעיפים 2+3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה, נשיאת נשק- עבירה לפי סעיף 144(ב) לחוק העונשין יחד עם סעיפים 2+3 לחוק המאבק בארגוני פשיעה.
בנוסף, למשיב 3 מיוחסות בנוסף עבירות של סחר ו/או עשיית עסקה בנשק בלא רשות ע"פ דין בצוותא חדא, נשיאת נשק בלא רשות ע"פ דין בצוותא חדא, החזקת נשק בלא רשות ע"פ דין בצוותא חדא, קשר לפשע ועבירה של הכנת עבירה בחומרים מסוכנים בצוותא חדא.
בד בבד, עתרה המדינה למעצרם עד תום ההליכים.
בדיונים קודמים בתיק זה, נעצרו משיבים 1, 2 ו-6 עד תום ההליכים המשפטיים. משיבים 5, 7 ו-8 שוחררו על ידי למעצר בית בכפוף לתנאי מעצר. עתה, כל שנותר לדון הוא בעניין משיבים 3 ו-4.
המדובר בפרשה לפיה בוצעו, לכאורה, מיני פעולות פשיעה במסגרת ארגון פשע, בראשו עמד משיב 1. אליבא דמדינה, תפקידם של משיבים 3 ו-4 היה "ארגון" אמצעי הלחימה של ארגון הפשיעה- במסגרת פעילותם בארגון זה.
ראשית לכל, להלן אציג עיקרי חומר הראיות כנגד משיבים 3 ו-4:
משיב 3:
בעדותו של עד המדינה חיים עבדי (להלן: "עבדי"), מיום 18.9.05, תיאר הנ"ל את "עיסקת לבנות החבלה"- נשוא פרט האישום השמיני. ע"פ עדותו של עבדי, ביום 27.7.05, בשעות הערב, קיבל הנ"ל שיחת טלפון ממשיב 3. עבדי, שהיה עסוק אותה עת, ציין בפני משיב 3 כי הוא ייצור עימו קשר מאוחר יותר- וכך עשה. במהלך השיחה בין השניים, תיאמו השניים להיפגש באותו היום בשעה מאוחרת יותר. לדברי עבדי, במהלך פגישתם, פנה אליו משיב 3 ואמר לו: "
'תכין לי קילו או שתי קילו לבנות חבלה...' עמי ביקש שאני אכין לו את הלבנות חבלה קילו או שניים עם נפץ למחר בערב, כלומר, יום חמישי". בהמשך תיאר עבדי כי ציין בפני משיב 3 שלא יוכל לספק לו את מבוקשו למחרת, שכן הוא נוסע לנופש עם משפחתו, וחוזר רק ביום שבת, ובתגובה הורה לו משיב 3 להיות "זמין" במוצאי שבת. עוד ציין עבדי בעדותו, כי מספר הפלאפון של משיב 3 נמצא בזיכרון הפלאפון שלו (שורות 636-650).
בהמשך עדותו, ציין עבדי כי ביום ראשון לאחר ששב מהנופש, יצר עימו קשר משיב 3, ועבדי שאל אותו היכן הוא נמצא. משיב 3 ענה לו כי הוא שוהה בקיוסק אשר נמצא בבעלותו, ועבדי הגיע לקיוסק. משיב 3 לקח את עבדי מהקיוסק לפסז' ואמר לו: "
תשים שתיים וחצי קילו". ולדברי עבדי: "
כשאני מבין שזה לבנות חבלה וזה בהמשך לשיחה הקודמת שלנו, עמי כבר אמר בשיחה הקודמת עם נפץ". עבדי אמר למשיב 3 כי הוא צריך לבדוק האם יש ברשותו את שביקש, ומשיב 3 אמר לו בתגובה: "
מה שיש לך תיתן".
לדברי עבדי, מיד לאחר מכן חייג משיב 3 לאדם מסוים, ושאל את האיש עימו שוחח: "
איפה אתה רוצה שאני אביא לך את זה?", ובהמשך: "טוב בסדר, הוא יהיה תוך רבע שעה, עשרים דקות...". עבדי סיפר עוד, כי לאחר שמשיב 3 ניתק את השיחה הוא הסביר לו: "
קח את השתיים וחצי קילו של הלבנות, סע לאיצטדיון וינטר, איפה השביל כניסה לפארק הלאומי, יש שם מגרש כדורגל, תעמוד שם, יחכה לך מאזדה לבנה...". עבדי המשיך ותיאר: "עמי נותן לי גם מספר טלפון, רושם לי על פתק קטן, מוציא מהכיס או מאיפה שהוא חייג, ועמי אומר לי
כשתגיע לווינטר עם הלבנות שאני אחייג למספר הזה, כי אתה צריך לתת להם את זה" (שורות 659-672).
עוד תיאר עבדי, כי הלך לגן שנמצא מאחורי הבית של אימו, והוציא שלוש לבנות חבלה ממקום בו הטמין אותן מבעוד מועד. בהמשך, נסע ל"מחסן הנשק" שלו, נטל משם את כל לבנות החבלה שהיו שם ברשותו, ושם אותן בשקית גדולה, למיטב זכרונו מדובר היה
בשקית אדידס גדולה כנראה בצבע אפור, אותה הותיר במחסן. עבדי ציין, כי מיד לאחר מכן, הוא נטל מקרוואן בו החזיק לבנות חבלה, לבנות חבלה נוספות והלך למחסן. לדבריו, את הלבנות שנטל מהקרוואן הכניס לשקית- בה היו הלבנות שהשאיר במחסן- כאשר באופנוע שהיה ברשותו נותרו שלוש לבנות החבלה, אותן הוציא מהמחבוא. עבדי נסע עם ה"שלל" שהיה בידיו לעבר איצטדיון ווינטר, וחייג למספר אותו קיבל ממשיב 3. מעבר לקו ענה לו בחור, ועבדי אמר לו שהוא צריך להביא לו משהו. בתגובה אמר לו הבחור שענה לו: "מי אתה, עזוב אותי, אתה לא צריך להביא לי כלום", וניתק לו את הטלפון. עבדי מיד התקשר למשיב 3 ועידכן אותו כי האדם שהוא נתן לו את מספר הטלפון שלו "לא רוצה לקבל", וכראה שהמספר טלפון שגוי. לדבריו של עבדי,
משיב 3 הורה לו להמתין לו שם עד שיגיע רכב מאזדה לבן, ועליו לתת לו את לבנות החבלה, וכן ציין בפניו כי הבחור שעימו הוא דיבר "פרנואיד". עבדי ציין בעדותו כי
כעבור כחצי דקה מסיום השיחה עם משיב 3, הגיע רכב מאזדה לבן, בו ישבו שני אנשים, והוא העביר לתא המטען שלהם תשע לבנות החבלה עם הנפץ (כאשר לדבריו שלוש לבנות שייכות למשיב 4- ד.ר.), ולאחר מכן כל אחד נסע לדרכו הוא (שורות 677-712).
בסיום עדותו של עבדי , הציג לו החוקר פלט שיחות מהפלאפון שלו מיום 27.7.05, ועבדי התייחס לגבי כל שיחה ושיחה שנערכה, כאשר הוא מאמת בפלט את השיחות עליהן סיפר, אשר נערכו למשיב 3 ולמספר אותו קיבל ממשיב 3 (שורות 712- 720, וכן פלט שיחות מיום 18.9.05).
בעדותו של עבדי מיום 19.9.05, ציין הנ"ל שוב, כי משיב 3 אמר לו להעביר את כל הלבנות חבלה שיש ברשותו, וכי למיטב זכרונו, המאבטח של משיב 3 נכח בחנות בעת שמשיב 3 התקשר לבחור עימו אמור היה להיפגש עבדי באיצטדיון וינטר (שורות 114-116).
להדגיש, עדותו של עבדי בנושא זה נתחזקה ונתעבתה נוכח דו"חות עיקוב ותצפית של בלשי המשטרה, שצפו במכונית המזדה ומפגשה עם רוכב האופנוע.
עינינו הרואות, ע"פ עדותו עד המדינה הועברו סך של תשע לבנות חבלה ונפץ- לשניים אחרים, בהוראת המשיב 3.
לא זאת אף זאת, בעדותו של עד המדינה, חיים עבדי, מיום 18.9.05, תיאר הנ"ל את מעורבותו של משיב 3 בארגון הפשיעה, לכאורה, שבראשו עמד משיב 1. כך סיפר עבדי בעדותו, על מקרה בו ניסה לרצוח את שרון קאהין, בהתאם ל"הוראת" משיב 1. לדבריו, לאחר ניסיון הרצח הוא הלך לביתו, ובערב טילפן אליו משיב 3, וזימן אותו למועדון בשכונת התקווה. עבדי הגיע למועדון, ושם אמר לו משיב 3 כי "החבר" (יוסי מוסלי- ד.ר.) רוצה לדבר עימו. במקביל קיבל משיב 3 שיחת טלפון לאחד מהפלאפונים שהיו על השולחן, והושיט לעבר עבדי את הטלפון, תוך שהוא מבהיר לו כי השיחה מיועדת עבורו. עבדי תיאר בעדותו, כי יצא עם הפלאפון החוצה, ואכן על הקו היה משיב 1. לדברי עבדי, משיב 1 שוחח עימו בעניין ניסיון הרצח ברמיזות, ולאחר מכן משיב 1 ניתק לו את הטלפון, ועבדי החזיר את הפלאפון לידי משיב 3 (שורות 480-492).
לאמור, משיב 3 שימש, לכאורה, כמעין "איש קשר" בין משיב 1, לחברי ה"ארגון".
ועוד, בעדותו של עבדי מיום 19.9.05, תיאר הנ"ל את מעורבותו של משיב 3 לעניין אמצעי הלחימה. כך למשל, תיאר עבדי, כי באחד הימים משיב 3 טילפן אליו ושאל אותו היכן הוא נמצא, והודיע לו כי הוא מגיע אליו. עבדי המשיך ותיאר כי השניים נפגשו מאחורי חדר האשפה, בסמוך לכניסה לבניין בו מתגוררת אימו של עבדי, שכן הם "תמיד קובעים שם", ולדבריו: "
עמי בוסי ירד מהרכב... הוא היה לבד, מביא לי שקית, לא זוכר את הצבע שלה, אומר לי שמור את זה אצלך, אני אדבר איתך, ביי. אני לקחתי את השקית, הלכתי למקלט של אמא שלי...
פתחתי את השקית, ראיתי שתי אקדחים, אני זוכר שהיו כדורים מפוזרים, אני לא זוכר אם המחסניות שהיו בשקית היו בתוך האקדחים או מחוצה להם..." (שורות 4-11).
עבדי המשיך ותיאר בעדותו, כיצד במקרה אחר, משיב 3 טילפן אליו, והשניים נפגשו מאחורי חדר האשפה בסמוך לבית אימו של עבדי. לדברי עבדי, משיב 3 הגיע ברכב, כאשר בתא המטען של הרכב הייתה שמיכה, שעטפה נשק.
משיב 3 נטל את השמיכה עם הנשק, העביר אותה לידי עבדי, ואמר לו: "קח את זה". עבדי הניח את השמיכה עם הנשק במקלט, יצא החוצה, ושם אמר לו משיב 3 שישמור לו על "זה", והוא כבר ישוחח עימו. עבדי המשיך ותיאר כי הוא ירד למקלט, פתח את השמיכה וראה כי
המדובר בנשק מסוג גלילון ארוך עם רצועה בצבע ירוק, כוונת טלסקופית מפורקת בנפרד, עם מחסנית (שורות 35-43).