1. זו בקשה להורות על מעצרו של פאדי חכרוש (להלן - המשיב) עד תום ההליכים המשפטיים המתנהלים נגדו בתיק פ 114/08 (להלן - התיק העיקרי).
2. בתיק העיקרי הוגש כנגד המשיב ועוד ארבעה נאשמים אחרים כתב אישום מתוקן ובו יוחסו למשיב העבירות הבאות:
א
. קשירת קשר לביצוע פשע - עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, (להלן - חוק העונשין);
ב
. סחר בנשק (או עשיית עסקה אחרת בנשק שיש עמה מסירת החזקה בנשק לזולתו) - עבירה לפי סעיף 144(ב2) בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין;
ג
. החזקת נשק - עבירה לפי סעיף 144(א) לחוק העונשין;
3.
להלן התמונה העולה מכתב האישום המתוקן:
אישום ראשון
:
עובר לאירוע נשוא אישום זה קשרו הנאשמים מוחמד שיבלי, עבד סראב ואיסמאעיל שיבלי ביניהם קשר לרכוש אקדח מנאשם מרואן ואכד, זאת על רקע סכסוך קשה בין משפחתם לבין משפחה אחרת בכפר שיבלי.
תחילה פנו הנאשמים מוחמד שיבלי, עבד סראב ואיסמאעיל שיבלי למרואן ואכד באמצעות המשיב אשר תיווך בינם לבין מרואן ואכד וסיכם עימו את פרטי עסקת הנשק. כך, בשיחת טלפון ביניהם מיום 25/8/2008 בשעה 20:46, הזמין המשיב ממרואן ואכד עבור נאשמים מוחמד שיבלי, עבד סראב ואיסמאעיל שיבלי "אקדח חדש מסוג יריחו או סמית וכדומה, אך לא גלוק והעיקר שיהיה חדש בקרטון". מרואן ואכד מסר למשיב באותה שיחת טלפון כי הוא יכול לספק אקדח חדש, שטרם ירו בו, מסוג צ'רוקי וביקש מהמשיב - לאחר שזה אישר את פרטי ההזמנה - לאפשר ל"גבר" להתקשר אליו.
בעקבות השיחה הנ"ל פנה עבד סראב אל מרואן ואכד והשניים סיכמו ביניהם - בשיחת טלפון מיום 25/8/2008 בשעה 20:49, כי מרואן ואכד ימכור לעבד סראב אקדח "חדש לגמרי - בקרטון" תמורת 18,000 ש"ח, וכי העסקה תתבצע באותו יום בסביבת השעה 22:30 בהמשך, באותו יום 25/8/2008, בסמוך לפני השעה 22:00, נסעו הנאשמים מוחמד שיבלי, עבד סראב ואיסמאעיל שיבלי מכיוון עפולה לכיוון נצרת לצורך ביצוע עסקת הנשק עם מרואן ואכד. הנאשמים מוחמד שיבלי ועבד סראב נסעו ביחד ברכב טויוטה היילקס מ.ר. 77-068-63 (להלן - רכב הטיוטה) אשר בו נהג מוחמד שיבלי ולידו ישב עבד סראב ובעקבותיהם נסע איסמאעיל שיבלי לבדו ברכב פולקסווגן פאסאט מ.ר. 37-106-60 (להלן - רכב הפאסאט).
בסמוך לשעה 22:10, ולאחר תיאום עמם, נפגש הנאשם מרואן ואכד עם הנאשמים מוחמד שיבלי, עבד סראב ואיסמאעיל שיבלי בנצרת, ליד בניין "ג'מבו" בדרך חיפה. נאשם מרואן ואכד ירד מרכבו, נכנס לרכב הטיוטה, ישב במושב האחורי. לאחר מכן, שלושת הנאשמים - מרואן ואכד, מוחמד שיבלי, עבד סראב נסעו ברכב הטויוטה לכיוון שכונת ביר אל-אמיר, ואילו הנאשם איסמאעיל שיבלי הסתובב והמתין ברכב הפאסאט בצד השני של הכביש מול בניין "ג'מבו". בהתאם לסיכום ביניהם, מסר מרואן ואכד לידי עבד סראב אקדח חדש - שאף טרם הוטבע עליו מספר סידורי - מסוג צ'רוקי קליבר 9 מ"מ ובו מחסנית טעונה בתשעה כדורים (להלן: "האקדח").
הואיל וברשותו של עבד סראב היה סכום של 2,000 ש"ח ו-2,950 דינרים ירדניים, היה צורך בהמרת הדינרים לכסף ישראלי. השלושה נסעו חזרה ברכב הטויוטה משכונת ביר אל-אמיר לכיוון נצרת-עלית על מנת לסדר את עניין הכסף. בדרך הם עצרו מול בניין "גמבו" בסמוך לרכב הפאסאט, שבו המתין כאמור איסמאעיל שיבלי, והנאשם עבד סראב ירד מרכב הטויוטה ומסר את האקדח לידיו של הנאשם איסמאעיל שיבלי. בשלב זה נפרד איסמאעיל שיבלי משותפיו ונסע ברכב הפאסאט חזרה לכיוון עפולה ונאשמים מרואן ואכד, מוחמד שיבלי ועבד סראב המשיכו בנסיעה ברכב הטויוטה לכיוון נצרת-עלית. בסמוך לאחר מכן, בסביבות השעה 22:30, נעצרו כל הנאשמים, מלבד המשיב, בידי כוחות המשטרה
אישום שלישי נגד המשיב בלבד
:
במועד כלשהו בחודשים יולי, או אוגוסט 2008 שאינו ידוע למבקשת, החזיק המשיב בביתו - ביחד עם אחר ושמו מיתאב אסמאעין - רובה סער מסוג M16 ומספר רב של רימונים, בלא רשות על-פי דין להחזקתם.
4. כאן, מן הראוי לציין כי נגד ארבעה נאשמים נוספים, שאוזכרו לעיל - מרואן ואכד, מוחמד שיבלי, עבד סראב ואיסמאעיל שיבלי הוגשה מטעם המאשימה בקשה נפרדת לעצרם עד תום ההליכים בגין חלקם בפרשה שלפנינו. בהחלטתי מיום 28/9/2008, קבעתי כי בחומר החקירה קיימות ראיות לכאורה ביחס למעשים המיוחסים לנאשמים הנ"ל וכן קיימת עילת מעצר, ולפיכך ציוותי על מעצרם של מרואן ואכד, עבד סראב ואיסמאעיל שיבלי. באשר למוחמד שיבלי, הורתי לשירות המבחן להגיש תסקיר מעצר לגביו, לצורך בחינת האפשרות לשחררו לחלופת מעצר.
5.
אלה בתמצית נימוקי הבקשה
:
א
. בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת אשמתו של המשיב ובהן חומר האזנת סתר, נתוני תקשורת ועדויות נוספות. באשר לאישום השלישי בכתב האישום המתוקן הראיות לכאורה באישום זה מתבססות על עדותו של המתלונן, מוחמד חכרשה.
ב
. בעניינו של המשיב מתקיימת עילת מסוכנות מובהקת. העבירות המיוחסות למשיב הן חמורות ומעידות מטבען על רמת מסוכנות כה גבוהה לביטחון הציבור שאיננה מאפשרת נטילת סיכון ע"י שחרורו של המשיב ממעצר.
ג
. על-פי ההלכה הפסוקה מי שחוטא בעבירות נשק, מעיד על עצמו כמי שנשקפת ממנו סכנה מוחשית לבטחונו של הציבור ולפיכך ראוי לעצור אותו עד תום ההליכים.