רקע
1. המבקשת עתרה בתובענה זו לסעד הצהרתי לבטלות הסכם מכר דירה שעשתה עם המשיבים ועל בטלות ומחיקת משכון שנרשם לטובתם על זכויות המבקשת בקשר לדירה זו ולדירה נוספת.
לטענתה, המשיבים רכשו ממנה את הדירה אך לא שילמו את מלוא התמורה.
המשיבים טענו בכתב תשובתם כי לא קיים כל חוב בגין הרכישה, והעלו טענות נוספות, בכללן טענת התיישנות.
2. ביום 22.6.12 נענה כב' הרשם חגי ברנר לבקשת המשיבים, לחייב את המבקשת בהפקדת ערובה להבטחת הוצאות המשפט, וחייב אותה להפקיד ערובה בסך 50,000 ש"ח, עד ליום 1.9.12.
המבקשת לא הפקידה את הערובה במועד, ובמקום זאת היא הגישה בקשה לחלופת ערובה, או לחילופין, לביטול הערובה כנגד צמצום הסעדים שהתבקשו.
בקשה זו נדחתה על ידי בהחלטתי מיום 5.10.12, במסגרתה הארכתי את המועד להפקדת הערובה, עד יום 31.10.12.
המבקשת לא הפקידה את הערובה גם בתוך מועד זה, וביום 12.12.12 נעניתי לבקשת המשיבים ונתתי פסק דין המורה על דחיית התביעה בשל אי הפקדת הערובה (להלן - פסק הדין).
הבקשה ותמצית טענות הצדדים
3. בבקשה זו שהוגשה ביום 18.4.13 עותרת המבקשת לקבוע מועד חדש להפקדת ערובה, ולקבוע שאם תופקד הערובה במועד יבוטל פסק הדין.
המבקשת מנמקת את בקשתה בכך, שבתקופה שהיה עליה להפקיד את הערובה התנהלו נגדה ונגד מנהליה הליכי הוצאה לפועל בסכומים ניכרים, שבגינם היא התקשתה לגייס את הסכום הדרוש (סעיף 4 לבקשה).
המבקשת מוסיפה, כי מאז מתן פסק הדין (כאן) נתקבל חלקית ערעור המבקשת ומנהליה על פסק הדין, מכוחו נפתחו הליכי ההוצאה לפועל, הענין הוחזר לערכאה הדיונית והליכי ההוצל"פ עוכבו.
לדבריה רק לאחר שעוכבו הליכי ההוצל"פ יכולה היתה המבקשת לגייס את הסכום שנדרש להפקדת הערובה (סעיף 5 לבקשה).
4. המשיבים מתנגדים לבקשה.
לטענתם, לא ניתן טעם המצדיק את ביטול פסק הדין, הבקשה הוגשה בשיהוי ניכר, טענות המבקשת לא נתמכו בתצהיר, וביטול פסק הדין יגרום להם נזק.
5. בהקשר לטענה האחרונה של המשיבים, ראוי לציין השתלשלות דברים זו:
הדירה, נשוא הסכסוך, הוחזקה תחילה על ידי המשיבים והושכרה על ידם.
בשלב מסוים, לאחר שהמשיבים לא נענו לבקשת המבקשת לשלם את התמורה שטרם שולמה לטענתה, תפשה המבקשת חזקה בדירה והשכירה אותה לאחרים.