1. לפניי בקשת המבקשת להורות על החזרת תפוס - משאית וטרקטור המוחזקים בידי המשטרה.
2. ביום 3.9.12 נעצרו המבקש ואחיו בחשד לביצוע עבירות של כריית חול, כנגד האח הקטין, קיים חשד לנהיגה ללא רישיון.
3. במהלך המעצר נתפסו משאית וטרקטור, ביום 7.9.12 שוחררו המבקש ואחיו ממעצר בהסכמה למעצר בית אשר הסתיים זה מכבר. למבקש ואחיו אין הרשעות קודמות. לטענת המבקש, המשאית והטרקטור הם כלי עבודה הנחוצים למבקש והשבתתם מסבה נזק ומהווה ענישה כאשר עומדת למבקש חזקת החפות.
לטענת המבקש, בבדיקה עם תביעות להב, החקירה טרם הסתיימה וקיימת טיוטת כתב אישום אשר טרם הוגשה לבית משפט.
4. לטענת המדינה, אין מקום לחזרת התפוס, התפוסים שימשו לביצוע עבודות כריה שלא כדין ולעבירות נוספות, כמו כן, בכוונת המדינה לעתור לחילוטם בתום המשפט, בכפוף לסיום ההליך בהרשעה.
5. בדיון שהתקיים לפניי ביום 31.12.12, טענה המשיבה כי רישיון המשאית רשום על שם אחר שכן השקים ששימשו לקנייתו חזרו, כמו כן, יש איסור שימוש על כלי הרכב לאור הרישום שלהם ולא ניתן להחזיר את התפוס למבקש כשיש ספק באשר לבעלות.
משכך, נקבע דיון נוסף בעניין הבקשה והוריתי על התייצבותו של בעל המשאית הרשום שממנו על פי הטענה היא נרכשה.
6. לדיון שהתקיים ביום 31.12.12 התייצב מר אבו קרינת סאלמן, הבעלים הרשום של המשאית, לטענתו, הוא מכר את המשאית למבקש והמבקש חייב לו כסף. לטענתו, הוא אינו מתנגד כי המשאית תוחזר למבקש והוא יסדיר עמו את ענייני החוב, אין לו כל טענה כנגד המשטרה ביחס למשאית ואין לו כל כוונה לתבוע את המשטרה או את המדינה.
7. לטענת המשיבה, עולות שאלות בעניין הבעלות, נוכח החקירות שמסר המבקש במשטרה ונוכח גרסאות בעל הרכב לצורך בירור פרטי על טיב הבעלות וטיב היחסים ביניהם. כמו כן, המשאית נתפסה כשהיא נהוגה על ידי אחיו הקטין של המבקש, כשהוא איננו בעל רישיון נהיגה.
8. לטענת המבקש, אין לו כל יכולת לכלכל את עצמו, הוא מוכן להשאיר את השופל בידי המשטרה אשר שווה כסף רב (הערכת השווי לגביו הינה כ - 100,000 ש"ח) להבטחת האפשרות של חילוט בעתיד של שני כלי הרכב. המשיבה התנגדה להצעה זו.
9. סעיף 32 לפקודת סדר הדין הפלילי (מעצר וחיפוש) (נוסח חדש), התשכ"ט 1969 (להלן:
"פקודת המעצר והחיפוש") קובע:
"
סמכות לתפוס חפצים
(א) רשאי שוטר לתפוס חפץ אם יש לו יסוד סביר להניח כי באותו חפץ נעברה, או עומדים לעבור עבירה, או שהוא עשוי לשמש ראיה בהליך משפטי בשל עבירה, או שניתן כשכר בעד ביצוע עבירה, או כאמצעי לביצועה".
בבואו לדון בסוגיית שחרור תפוס, בהתאם לסעיף 32 לפקודת המעצר והחיפוש על בית המשפט לערוך איזון בין ההגנה הקניינית של הפרט לבין האינטרס הציבורי שבמניעת ביצוע עבירות בעזרת חפצים המאפשרים את ביצועם (בש"פ 7715/97
חג'ג' נ' מדינת ישראל, פ"ד נב (1) 14 (1998); בש"פ 6686/99
עובדיה נ' מדינת ישראל, פ"ד נד (2), 464,471 (2004); בש"פ 342/06
חברת לרגו עבודות עפר בע"מ נ' מדינת ישראל, ניתן ביום 12.3.06. בפסיקה בית המשפט העליון נקבע כי "לא הרי תפיסת חפץ כהמשך ההחזקה בו" (עניין עובדיה ועניין חברת לרגו). דהיינו, גם אם נקבע שתפיסת החפץ נעשתה כדין, באופן מידתי ולתכלית ראויה, יש להוסיף ולבחון האם המשך החזקת החפץ על ידי המשטרה איננו פוגע בבעל הנכס במידה העולה על הנדרש.
10. בעניין לרגו נקבע כי המשך החזקתו של חפץ תפוס בידי המשטרה מחייבת כי יתקיימו שני תנאים: הראשון, כי מקור הסמכות לתפיסת החפץ לא פקע והשני, הוא היעדר קיומה של "חלופת תפיסה", שתגשים כראוי את האינטרס הציבורי אל מול אינטרס הפרט.
11. השאלה העומדת לפניי, היא האם ניתן להתנות את שחרור התפוס ל"חלופת תפיסה" בתנאים, שיאפשרו את המשך קיום תכלית החלופה, תוך פגיעה פחותה בזכות הקניין של החשוד, כמו גם חלוף הזמן בו הוחזק התפוס בידי המשטרה ישנה משמעות באיזון השיקולים הנדרש:
"
תפיסה בפועל של הרכוש היא האמצעי הדרסטי ביותר להשגת התכלית של האפשרות לחלט בעתיד. היא שוללת מן הבעלים שהועמד לדין ובטרם נחרץ דינו, את השימוש בכלי הרכב בעצמו או באמצעות אחרים, למשך תקופה ארוכה, וזאת, כאמצעי בטחון... הפגיעה ברכושו של אדם על ידי נטילתו ממנו, על מנת להבטיח אפשרות חילוט בעתיד היא פגיעה ברכושו ובקניינו, ולפיכך יש לנקוט בו רק כאמצעי אחרון ובהעדר אמצעים חלופיים להבטחת אותה תכלית. כך יש לעשות בהשראת חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, וכך יש לעשות על פי עקרון המידתיות המקובל עלינו". (עניין חג'ג' עמ' 17-18).
12. תכלית התפיסה בעניינו הנה כפולה; מניעת עבירה נוספת באמצעות התפוסים וכן לצורך הבטחתו של חילוט אפשרי בעתיד, אל מול תכליות אלה כאמור, זכותו של העורר לקניינו כמו גם טענתו בדבר חוסר יכולתו להתפרנס בעקבות התפיסה והפגיעה הכלכלית הקשה בו ובמשפחתו. כמו כן, יש להביא בחשבון את העובדה כי המבקש מסכים כי בידי המשטרה יישאר ה"שופל" שערכו הכספי הינו גבוה כמו גם העובדה כי טרם הוגש כתב אישום בעניינו של המבקש ומאז התפיסה עברו כ - 4 חודשים.
13. במצב דברים זה, נראה כי ניתן להגשים את תכליות התפיסה הן זו המניעתית והן זו שנועדה להקל על חילוט עתידי של הרכב, אם יורשע המבקש, באמצעות כך, שהשופל יוותר בידי המשטרה ויוחזק על ידה. כתנאי לשחרור המשאית ירשמו עיקולים על שני כלי הרכב לטובת המדינה, כן יעשה ביטוח למשאית, כשהמדינה תירשם כמוטב. בכלי הרכב לא יעשו טרנסאקציות כלשהן והשימוש במשאית ייעשה אך על ידי המבקש.