י. בנאי - שופט (בדימוס)
1. ביום 15.06.08 ניתן, בתיק הוצאה לפועל 03-11988-03-9, על ידי ראש ההוצאה לפועל, בלשכת ההוצאה לפועל בירושלים, צו מינוי כונס נכסים שלפיו מונה עו"ד גדעון פרום ככונס נכסים על זכויות חברת לב קנדה אילת בע"מ (להלן: "המוכרת"). הצו ניתן לגבי זכויות של המוכרת במקרקעין הידועים כגוש: 40001, חלקות: 19 (חלק), 90 (חלק), 97 (חלק), 52, 53-55, מגרשים 503, 500(א), 500(ב), לפי תב"ע 194/03/2 בעיר אילת (להלן: "הנכס"). על פי צו זה, רשאי היה עו"ד פרום, ככונס נכסים, למכור את הנכס לאחר.
ביום 15.03.09 נערך ונחתם "הסכם מכר" שעל פיו נמכר הנכס על ידי עו"ד פרום, ככונס נכסים, לחברת טרמוסינטקס החזקות בע"מ (להלן: "הקונה").
ביום 08.06.09 ניתן צו על ידי ראש ההוצאה לפועל, בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל, המאפשר לעו"ד פרום, ככונס נכסים, להתקשר עם הקונה בחוזה למכירת הנכס, בין היתר, לחתום על מסמכים הדרושים
"לצורך קיום התנאים המתלים בחוזה ולצורך נטילת הלוואה על ידי הקונה, ככל ויבקש ליטול הלוואה, ולצורך רישום זכויות הקונה במנהל מקרקעי ישראל."
ביום 24.06.09 ניתנה, על ידי שופט בית משפט השלום בירושלים, בתיק בש"א 5253/09, החלטה על פיה הורה בית המשפט על עיכוב הליכי מכר הנכס, לתקופה של 20 יום.
2. ביום 04.08.09 כתב עו"ד פרום מכתב למשיבה, אליו צרף טופס הצהרת מוכר והצהרת רוכש, כנדרש על פי חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), תשכ"ג-1963 (להלן: "החוק"). למכתב צרף עוד עו"ד פרום העתק מהחלטת בית משפט השלום, כמצוין לעיל, בדבר עיכוב הליכי מכר הנכס.
בטופס שנשלח, על פי החוק, למשיבה צוין שמה של המוכרת, וכי חתימתו של עו"ד פרום בשם המוכרת הינה ככונס נכסים. כן צוין שמה של הקונה, המיוצגת על ידי עו"ד יעקב אריק.
לאחר קבלת הטופס הנ"ל, חייבה המשיבה את המוכרת בתשלום מס שבח ואת הקונה בתשלום מס רכישה. כמו כן, חויבו המוכרת והמשיבה בקנס, בשל איחור בהגשת הטופס.
ביום 22.03.10 הגיש עו"ד פרום, ככונס נכסים, השגה הן על שומת מס שבח והן על החיוב בקנס. בסעיף 20 לכתב השגה זה, המתייחס לבקשה לביטול תשלום הקנס, מציין עו"ד פרום, בין היתר, כי איחור קל בהגשת הטופס, נבע עקב צו עיכוב הליכי המכר, כפי שניתן, כמצוין לעיל, על ידי בית משפט השלום בירושלים. בסעיף 22 למכתב ההשגה צוין כי המשיבה מתבקשת
"לבטל את הקנסות שהוטלו הן על המוכר והן על הקונה".
ביום 21.04.10 שלח עו"ד פרום מכתב נוסף למשיבה ובו חזר וביקש את ביטול תשלום הקנס שהוטל, והסביר כי בשל הבקשה לעיכוב הליכי המכירה והצו שניתן על ידי בית משפט השלום בירושלים, חל עיכוב בהמצאת טופס המכירה והרכישה. הבקשה נסבה גם לביטול הקנס שהוטל על הקונה, ובסעיף 10 למכתב זה צוין כי
"אי ביטול הקנס עלול להקים לכונס הנכסים את החבות בתשלום הקנס שהוטל, וכך לפגוע בקופת הכינוס וביתר נושי החייבת". בסעיף 11 למכתב זה נתבקשה המשיבה
"לביטול קנס מס הרכישה".
3. ביום 08.08.10 הושג "הסכם פשרה" בין עו"ד פרום, ככונס נכסים של המוכרת, לבין המשיבה בקשר להוצאות שיותרו למוכרת לצורך חישוב מס שבח מקרקעין, בהתאם לחוק, באופן שהביא לתוצאה שעל פיה תהיה המוכרת פטורה מתשלום מס שבח מקרקעין. בסעיף 4 להסכם זה צוין:
"לגבי יום המכירה, ישנה בקשה המונחת לפני מנהלת המשרד הגב' בוסיה סברדליק, ובמידה ותהיה החלטה לשנות את יום המכירה, הוא יתוקן בהתאם."
לאחר מכן ובימים 20.12.10 ו-21.03.11, פנה עו"ד פרום למשיבה במכתבים נוספים וחזר וביקש ביטול תשלום הקנס שהוטל על הקונה, אך ללא מענה.
לא הוגשה בקשה לביטול הקנס שהוטל על המוכרת, שכן הקנס שבסמכות המשיבה להטילו, עקב איחור בהמצאת טופס הצהרות המוכרת והקונה, הינו אחוז מתשלום המס המוטל. מכיוון שבמקרה דנן לא חויבה המוכרת בתשלום מס שבח כלל - היתה היא פטורה גם מתשלום הקנס.
ביום 26.06.11 הוגש כתב הערר, בו עתר עו"ד פרום, ככונס נכסים, לבטל את הקנס שהוטל על קונה הנכס, עקב איחור בהגשת טופסי מס שבח, ולהורות על החזר של תשלום הקנס בסך של 34,767 ש"ח ששולמו ביום 4.4.10 על ידי הקונה, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק. התשלום בוצע, תחת מחאה, כדי לקבל אישור לצורך רישום הזכויות בנכס על שם הקונה.
4. בישיבה קדם ערעור שהתקיימה בפני ביום 11.10.11, במעמד עו"ד פרום, ועו"ד פורת, ב"כ המשיבה, חזר עו"ד פרום וטען כי לא קיבל כל תשובה על השגתו מיום 22.3.10, אף שחלפה ועברה למעלה משנה וחצי מאז, למרות תזכורות חוזרות ונשנות ששלח למשיבה, להשיב על השגתו. עו"ד פרום סמך על סעיף 87(א) לחוק, המורה כי על המשיבה ליתן התשובה להשגה, בכתב, תוך שנה מיום שקיבל את הודעת ההשגה, וכי אם לא עשה כן - יראו את ההשגה כאילו התקבלה.
עו"ד פורת ב"כ המשיבה, השיבה ואמרה כי ניתנה החלטה בהשגה. היא סמכה זאת על מכתב שנשלח ע"י המשיבה לעו"ד יעקב אריק, הוא עורך הדין שייצג בהליכי רכישת הנכס מכונס הנכסים, את הקונה, מכתב שהוגש בפנינו, במהלך הדיון שהתקיים, לאחר מכן, וסומן מש/1. עו"ד פרום השיב ואמר כי מכתב זה איננו מהווה תשובה להשגה שהגיש הוא למשיבה, וכי מעולם לא קיבל מכתב זה או העתק ממנו.
במהלך הדיון בישיבה זו מיום 11.10.11 נשאל עו"ד פרום על ידי מה הוא בסיס הערר שהגיש, שהרי- בהתאם לסעיף 88 לחוק, הזכות להגיש ערר הינה על החלטת המנהל, ובענייננו, טוען הוא, כי לא ניתנה החלטה. בתשובתו לכך סמך עו"ד פרום על האמור בסעיף 87(א) לחוק המורה כי על המשיבה ליתן את תשובתה להשגה לא יאוחר משנה מיום קבלת ההשגה, וכי אם לא ניתנה החלטה תוך שנה - יש לראות את ההשגה כאילו התקבלה. לכן, ביקש עו"ד פרום להעלות בפנינו טענה מקדמית, שמכיוון שלא ניתנה החלטת המשיבה תוך שנה מיום הגשת ההשגה - יש לראות את ההשגה שהגיש, כאילו נתקבלה.
עו"ד פורת, ב"כ המשיבה, חזרה על טענתה כי ניתנה החלטה בהשגה, הוא המסמך מש/1.
בתום הדיון ביום 11.10.11 ניתנה על ידי החלטה כי בטרם שמיעת הערר לגופו, דהיינו, כי לא היה איחור בהגשת טפסי המש"ח המצדיק חיוב בקנס, יתקיים דיון בטענה המקדמית.