זהו ערעור על החלטת קצין התגמולים מיום 21.11.05 לפיה נדחתה תביעתו של המערער להכיר בהפרעה בברך שמאל ובכאבים בברך ימין לבין חבלה מיום 12.03.03.
רקע וטענות הצדדים
1. המערער התגייס למשטרה בשנת 1984. המערער עסק בתפקידי חקירות ובילוש, ומזה שנים מופיע כתובע משטרתי בבית משפט השלום בתל אביב.
2. לטענת המערער בבוקר יום 12.03.03, בהיותו בתפקיד, מעד ברחבת בית המשפט בתל אביב על משטח הבטון (להלן: "
החבלה"), וכתוצאה מהמעידה חש כאבים חזקים בברך ימין ולאחר מספר ימים החלו כאבים ואף נפיחות בברך שמאל.
3. ביום 13.07.04 הגיש המערער תביעה למשיב להכיר במצב ברכיו כקשור לשירות. תביעתו נדחתה בהחלטת המשיב מיום 21.11.05 לפיה אין קשר בין ההפרעה בברכיו לבין החבלה.
טענות המערער
4. לטענת המערער כתוצאה מהחבלה סבל מכאבים בברך ימין, ולאחר מספר ימים החל לסבול מכאבים בברך שמאל ונפיחות. לטענתו מעת החבלה ועד לביצוע ניתוח בברך שמאל ב- 24.03.04, הכאבים לא פסקו ואף התגברו, ולעיתים אף נאלץ לגרור את רגלו השמאלית כתוצאה מהכאבים ותנועתו הוגבלה בצורה משמעותית. עוד טוען המערער כי מתוקף עבודתו, רוב שעות היום הינו עומד על רגליו, הן בדוכן העדים בבית המשפט והן הליכה לפרקליטות ולמחלקת התביעות במשטרה. לטענתו מצב ברכיו קשור לחבלה מיום 12.03.03 אשר אירעה תוך כדי ביצוע תפקידו.
5. לביסוס טענתו בדבר הקשר הסיבתי בין מצב ברכיו לבין השירות הגיש המערער חוות דעת של ד"ר יוחנן חורב מומחה לכירורגיה אורטופדית מיום 16.02.06. בחוות דעתו ציין ד"ר חורב, כי עולה מהתיעוד הרפואי, אשר הוצג לו, כי המערער אכן נחבל ביום 12.03.03 וכי בתחילה היה ביטוי חזק יותר לפגיעה בברך ימין ולאחר מכן הופיעו הכאבים אף בברך שמאל. בחוות דעתו הוא מציין כי המהלך הקליני כפי שבא לידי ביטוי ברישומים הרפואיים אופייני לפגיעה מניסקיאלית, וכי אין במקרה הנדון לשלול את הקשר הסיבתי בין בעיות הברכיים של המערער, אשר עד למועד החבלה לא היה קיים תיעוד לגביהם, לבין האירוע החבלתי מיום 12.03.03. ד"ר חורב התייחס בחוות דעתו אף לכך כי תלונות המערער ביחס לרגל שמאל הופיעו בשלב מאוחר יותר וציין כי כאשר המדובר בחבלה משולבת ביותר מאיבר אחד, עיקר תשומת הלב, הן של המטופל והן של הרופאים, תתמקד באיבר בעל התסמינים הדומיננטיים יותר, וכי בשיגרה הקלינית קיים תרחיש לפיו תסמיני חבלה במפרק ברך, המלווה בקרע במניסקוס, יופיעו ברמה מודגשת יותר במהלך תקופת המעקב, בעיקר בנסיון לבצע מאמץ. עוד ציין ד"ר חורב, בהתייחס לרישומים של בדיקת המערער אצלו ביום 04.11.03 שם צוין: "כאב בברך שמאל כחודשיים, ללא חבלה" כי התכוון שהיה אירוע של התגברות התסמינים בברך שמאל עקב מאמץ פיסי בהעברת הדירה חודשיים קודם לכן, ולא הופעת תסמינים עקב אירוע חבלתי חדש.
טענות המשיב
6. לטענת המשיב יש לדחות את תביעתו של המערער. לטענתו כחודשיים לפני החבלה הנטענת בחודש ינואר 2003, התלונן המערער בפני רופא המשפחה על כאבים בברכיים. לטענתו, בביקור המערער אצל ד"ר ליטוין לא דיווח זה על כאבים בברכיים כתוצאה מהנפילה. לטענת המשיב אף כי המערער טוען כי הופיעו אצלו כאבים בברך שמאל מספר ימים לאחר החבלה, הרי שלא ציין זאת בדו"ח החבלה הראשון אשר מילא, כמו גם בפני הרופאים בפניהם הופיע, כאשר תלונה ראשונה על ברך שמאל הופיעה רק חצי שנה לאחר החבלה, ובעת שידוע מהתיעוד הרפואי כי המערער התלונן על הופעת הכאבים לאחר מעבר דירה. לטענת המשיב מילוי דו"ח הפציעה המתוקן נעשה לאחר ביצוע הניתוח בברך שמאל, היות וידע כי בכוונתו להגיש תביעה למשיב.
7. המשיב הגיש חוות דעת מטעמו של ד"ר שמואל ליובושיץ, מומחה לאורתופדיה וכירורגיה של כף היד, מיום 03.11.05 לפיה אין להכיר בין מצב ברכיו לבין השירות בה רשם בין היתר את הדברים הבאים : "
מעיון בתיקו עולה כי הנ"ל דיווח ביום 19.03.03 על הפציעה: מעד ביום 12.03.03 ברחבת ביהמ"ש ובעקבות כך סבל מכאבים בברך ימין. טופל במסגרת קופ"ח. דו"ח נוסף על פציעה נכתב על ידו ביום 2.5.04 (14 חודשים לאחר מועד החבלה הנטענת) בו ציין כי נפצע ביום 12.3.03 גם בברך שמאל. נבדק ביום 23.1.03 (חודשיים קודם למועד החבלה הנטענת) ע"י רופא משפחה בגין תלונותיו על כאבי ברכיים. ביום 4.11.03 מציין ד"ר חורב (אורתופד) כי לנ"ל "...כאב בברך שמאל מזה חודשיים,
ללא חבלה. לפני חודשיים עבר דירה התאמץ ולפני 3 שבועות הופיעה נפיחות. הכאב התגבר.....". תלונותיו הרשומות על כאבים בברכו השמאלית הופיעו לראשונה אצל ד"ר מנחם אהרון (אורתופד) ביום 18.09.03. ביום 24.3.04 נמצא בארתרוסקופיה קרע של המניסקוס המדיאלי בברכו השמאלית. בוצעה כריתה חלקית של המניסקוס. לא נמצא בתיקו כל רישום רפואי המתייחס לחבלה בברך ימין בסמוך למועד החבלה הנטענת. לא נמצא כל תיאור ממצאי
בדיקה קלינית בסמוך למועד החבלה. לא נמצא כל רישום רפואי המתייחס לחבלה בברך שמאל בסמוך למועד האירוע".
8. ביום 04.06.06, ולאחר קבלת חוות דעתו של ד"ר חורב, הוגשה חוות דעת מגיבה מטעם ד"ר ליובושיץ שם חזר ד"ר ליובושיץ על מסקנתו לפיה אין להכיר בין מצב ברכיו של המערער לבין שירותו.
9. בנוסף לחוות דעת מטעם ד"ר חורב, הגיש המערער תצהיר מטעמו מיום 13.03.06, וכן תצהיר רס"ב כרמלה טריקי מיום 12.07.06, ותצהיר של רס"מ הירשהורן יונתן מיום 12.07.06. בדיון ההוכחות מיום 08.01.07 ולאחר שהמערער לא זימן לעדות את העדים מטעמו, הודיע המערער לועדה כי הוא מוותר על תצהיריהם. לאחר שמיעת ההוכחות בתיק הגישו הצדדים סיכומים מטעמם.
דיון והכרעה
10.לאחר עיון בטענות, במסמכים, בחוות דעת הצדדים וכן שמיעת העדויות בתיק הננו סבורים כי דין הערעור להתקבל בחלקו. מתיעוד אשר הונח בפני הועדה והרלוונטי לערעור הנדון עולים הנתונים הבאים :
יומיים לאחר החבלה, ביום 14.03.03 ביקר המערער אצל האורטופד ד"ר ליטוין יורם, אשר כתב תחת הכותרת תלונות "
כאבים ברך ימין מזה יומיים בעקבות
IDK
הכאבים בעיקר בישיבה ועליה במדרגות". בבדיקה זאת הופנה המערער לביצוע לצילום רנטגן.
ביום 17.03.03 נעשה למערער מיפוי עצמות, בסיכומו נרשם: "
היפרמיה וקליטה מוקדית בפמור שמאל דיסטלי עם אבחנה מבדלת כנ"ל. ממצא פוסטטראומטי בקלביקולה השמאלית..."
ביום 19.03.03 מילא המערער דו"ח פציעה, בנסיבות התאונה רשם המערער את הדברים הבאים: "
בעת שהייתי בדרכי לביהמ"ש שלום בת"א בתפקיד מעדתי על הרחבה שבצידו המערבי של בית המשפט, בלמתי את עצמי עם רגל ימין, וכתוצאה מכך חשתי כאב חזק בברך ימין. טופלתי בקופ"ח נשלחתי לביצוע צילומים ומיפוי עצמות". באברי גוף שנפגעו רשם המערער : "
כאבים חזקים בברך ימין, בעיקר בישיבה, עליה וירידה במדרגות".
ביום 26.03.03 שב וביקר המערער אצל האורטופד ד"ר ליטוין והתלונן על כאבים בברך ימין.
ביום 21.09.03 פנה המערער לאורטופד ד"ר אהרון מנחם, אשר הפנה אותו למכון פיזוטרפיה. בהפניה נרשם כי תלונות המערער הן כי בחודש מרץ 2003 מעד על ברך שמאל, וכי מזה מספר ימים כאבים בברך עם הופעה של נפיחות.
ביום 29.09.03 נעשה למערער שוב מיפוי עצמות אשר בסיכומו נרשם: "
סינוביטיס בברך שמאל. קליטה פתולוגית מוקדית בפמור שמאל דיסטלי ובקלביקולה משמאל עם אבחנה מבדלת כנ"ל". מן האבחנה המבדלת עולה שאחת האפשרויות היא חבלה. (מסמך 50 לת"ר).