הבקשה והתגובה לה
בפניי בקשה לעיון חוזר בתנאי שחרורו של המבקש הנתון כעת בתנאי מעצר בית לילי בין השעות 18:00 עד לשעה 07:00 (בהתאם להחלטה מיום 23.05.12). הבקשה הוגשה ביום 23.09.2012 בה עתר הסניגור המלומד לשינוי תנאי השחרור כך שיבוטל מעצר הבית שהושת על המבקש. לחילופין, ביקש הוא להקל בתנאי השחרור על ידי צמצום שעות מעצר הבית הלילי בהן נתון המבקש.
הסנגור המלומד תוקע את יתדות טיעוניו בנסיבותיו האישיות של מרשו, הצורך בפרנסת משפחתו, התנהלותו החיובית ואי הפרת תנאי השחרור והזמן הרב שחלף מאז הגשת התיק ועד היום; מועד סיום המשפט ותסקיר שירות המבחן ומסוכנותו של המבקש אשר פחתה עם חלוף הזמן. ב"כ המבקש הפנה בטיעוניו לפסיקה של בית המשפט העליון ובכלל זה לפסק דינה של כב' השופטת עדנה ארבל במסגרת
בש"פ 3460/10 משה בצר נגד מדינת ישראל
(לא פורסם).
הבקשה הועברה לתגובת המאשימה וזו הסכימה לצמצום שעות מעצר הבית הלילי ומשעמד המבקש על בקשתו לביטול כל תנאי מעצר הבית, נקבעה הבקשה לדיון.
בדיון בפניי מיום 30.10.12, חזר ב"כ המבקש על טיעוניו הוא תוך שהוא מפנה גם להמלצת שירות המבחן. במעמד הדיון התחייב המבקש להמציא לתיק בית המשפט תצהיר מטעם מעסיק. המשיבה / המאשימה, ברוב הגינותה, השאירה את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט במידה ויוצג תצהיר מעסיק.
תצהיר מעסיק הוגש לתיק בית המשפט ביום 30.11.12 הכולל התחייבות של המעסיק מר צ'רלי מסיקה, הבעלים של מסעדת "תמוז" (מסעדת דגים) הממוקמת בחוף ארגמן בעיר נתניה, להעסיק את המבקש בין השעות 18:00 עד 24:00.
לאחר הגשת התצהיר, הסמיכו הצדדים את בית המשפט להוציא מלפניו החלטה על סמך החומר המונח בתיק בית המשפט.
השתלשלות העניינים בתיק
עניין לנו בכתב אישום אשר הוגש ביום 03.05.2011 המייחס לנאשם ביצוע עבירות שעניינן: פריצה לרכב בכוונה לגנוב, עבירה לפי סעיף 413 (2) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, גניבה מרכב, עבירה לפי סעיף 413 (א) לחוק העונשין, התשל"ז - 1977, וכן עבירה של הונאה בכרטיסי חיוב, עבירה לפי סעיף 17(1) לחוק כרטיסי חיוב, התשמ"ו - 1986.
בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה בקשה למעצר עד תום ההליכים. בית המשפט הורה על שחרורו של הנאשם למעצר בית מלא בנוסף לתנאים אחרים. יש לציין כי, המבקש הפר את תנאי מעצר הבית במספר הזדמנויות והוא הובא לדיון בשנית בפני בית המשפט אשר הורה על שחרורו שוב למעצר בית מלא.
בהחלטה מיום 23.05.2012 הורה בית המשפט על הסרת האיזוק האלקטרוני, ועל שינוי תנאי מעצר הבית, כך שהמבקש ישהה במעצר בית בין השעות 18:00 עד השעה 07:00 בבוקר.
מאז אותה החלטה, חלפה תקופה של למעלה משישה חודשים ובמהלכה לא הפר המבקש את תנאי המעצר ולו פעם אחת.
יש לציין כי במסגרת התיק העיקרי, המבקש / הנאשם הודה בעבירות המיוחסות לו בכתב האישום, הורשע, והתבקש בעניינו תסקיר שירות המבחן. בתסקיר שירות המבחן ביקש דחייה בת שלושה חודשים על מנת להמשיך ולבחון את התקדמות המבקש בטיפול בו הוא נתון, וזאת לאחר השתלבותו של המבקש באופן חיובי במרכז העירוני לטיפול בהתמכרויות, וכן לאחר שבדיקות השתן אשר נערכו נמצאו נקיות משימוש בסמים. המשך הדיון בתיק העיקרי קבוע בשלב זה ליום 06.01.13.
דיון והכרעה
מכוח הוראת סעיף
52 (א) לחוק סדר הדין הפלילי [סמכויות אכיפה, מעצרים], התשנ"ו - 1996, יטה בית המשפט לקיים עיון חוזר בהחלטתו, מקום בו השתנו נסיבות או עבר זמן ניכר.
כאמור, הסנגור המלומד טען, גם לשינוי נסיבות וגם לחלוף הזמן במידה שיש בה כדי להצדיק שינוי תנאים. בין יתר טיעוניו, טען הוא לעניין מצבו הכלכלי של המבקש אשר אינו עובד מזה כשנה וארבעה חודשים (נכון ליום הגשת הבקשה); המבקש הינו אב לשלושה ילדים ועול הפרנסה הינו על שכמו ובנוסף קיימות הוצאות שונות שעליו לעמוד בהן ואי הסרת תנאי מעצר הבית כליל גורמת לו לנזק כלכלי בלתי הפיך. כן, לדידו חלף זמן ניכר מאז נמצא המבקש בחלופת מעצר עובדה שיש בה כשלעצמה להוות סיבה מוצדקת לעיון מחדש כמו כן, מסוכנותו של המבקש הלכה ופחתה עם חלוף הזמן ואין בה עוד להוות עילה למעצר.
לא אחת נאמר כי רק בנסיבות מיוחדות ויוצאות דופן, המלמדות על שינוי מהותי במצב, יצדיקו עיון חוזר ושינוי תנאי השחרור ראה לעניין זה
בש"פ 4152/91 בעניין וגנר נ. מדינת ישראל (לא פורסם) (ניתן ביום 26.11.91).
ביחס לשאלת שינוי הנסיבות נקבע כי המושג של שינוי נסיבות, וקיומו של הצדק לעריכת עיון חוזר, יש וראוי לפרשו לעתים באופן רחב כך שגם חלוף הזמן, כשהוא לעצמו, עשוי להצדיק לפעמים עיון חוזר. ראה
בש"פ 2613/92 משולם נ. מדינת ישראל
פ"ד מו(3) 490 .
בבתי המשפט חזרו והדגישו פעם אחר פעם, כי ככל שמתרחקים על ציר הזמן מנקודת הגשתו של כתב האישום משתנה נקודת האיזון: הולך ופוחת משקלם של השיקולים כמו הסכנה הנשקפת מן הנאשם, החשש מפני שיבוש הליכי משפט והשפעה על עדים ומאידך, הולך ומתעצם משקלה של זכות הנאשם לחירות.