1. בפניי בקשת התובעת לגילוי מסמכים (ולמתן צו בקשר לחלקם), תגובת הנתבעת ותשובת התובעת.
2. המסמכים שביקשה התובעת גילוים הם אלו:
א. פלט שיחות הטלפון.
ב. תכתובת הדואר האלקטרוני בתיבת הדוא"ל של התובעת בנתבעת, ntoledano@ap.org.
ג. תכתובת בתיבות הדואר האלקטרוני של שישה עובדים בנתבעת ששימשו כמנהליה של התובעת, המיועדת אל התובעת או שנכתבה בעניינה ועליה.
ד. פרוטוקול וסיכום ראיון שנערך לתובעת.
ה. פנקס שכר ומצבת עובדים לפי ותק, מין ושכר - מאושר ע"י רו"ח לשנים 2004 -2011.
3. נציין כבר מעתה כי מדובר בבקשה רחבה ביותר לגילוי מסמכים, שנראה כי מן הראוי היה לצמצמה ולמקדה. נעיר כי כבר בבקשה המקורית שהופנתה ישירות לנתבעת, נתבקשו כ-30 מסמכים או סוגי מסמכים. על בקשתה קיבלה התובעת תשובה מהנתבעת בתצהיר וכן הובאו לה חלק מהמסמכים. על יתרתם הוגשה הבקשה שבפנינו.
4. ככלל הנטייה היא לאפשר גילוי מסמכים רחב ומלא ככל הניתן של המסמכים הקשורים להליך ולקיימו ב"קלפים פתוחים" (רע"א (עליון) 290/13
עיריית קלנסווה נ' חברת ביצורית (ניתן ביום 26.5.13)). זאת על מנת שההליך ינוהל כשכל המידע הרלוונטי מצוי בידי הצדדים ובית הדין, במטרה להביא לייעולו ולעשיית דין צדק. תפיסה זו מעוגנת במסגרת תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה, התשנ"ב - 1991, לפיה:
"בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות."
5. הפסיקה קבעה כי עת מוגשת בקשה לגילוי מסמכים נבחנת בשלב הראשון שאלת הרלוונטיות, על ההיבט הצר והרחב שלה (ראו ע"ע (ארצי) 494/06
מדינת ישראל - נציבות המים - קלרק אבנצ'יק (ניתן ביום 28.3.07); ע"ע (ארצי) 129/06
טמבור- אברהם אלון (ניתן ביום 7.5.06); בר"ע (ארצי) 54124-06-12, בר"ע (ארצי) 46816-07-12
הורסיו דיוינסקי -
HSBC Private Bank
, אלמליח (ניתן ביום 7.3.13) (להלן: "עניין
הורסיו")]. כמו כן בוחן בית הדין קיומם של זכויות ואינטרסים לגיטימיים נגדיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי ועורך איזון ראוי ומידתי בינם לבין זכות הגילוי (ע"ע 28222-05-10
מכתשים מפעלים כימיים - יהודה פלצ'י (21.9.2010) להלן: "ענין
מכתשים ; ע"ע (ארצי) 22749-09-10
טבע תעשיות פרמצבטיות נגד עיזבון המנוח טלי אורן בלזר (ניתן ביום 27.1.11), להלן: "עניין
טבע").
להלן נדון במסמכים שביקשה התובעת גילוים כסדרם.
א. פלט שיחות הטלפון
6. באשר לבקשה למסירת פירוט שיחות טלפון, אין המדובר בבקשה לגילוי מסמכים אלא בבקשה למתן צו שיפוטי כנגד חברת הסלולר. אכן, המכשיר הנייד הינו בבעלות הנתבעת, אולם פלט שיחות הטלפון אינו מצוי אצלה, ואף הפקתו אינה באפשרותה, אלא בפניה לחברת הסלולר ובכפוף לתשלום גבוה. בהתאם להלכה, אין לחייב צד להמציא מסמכים שאינם ברשותו בפועל, ובפרט כשמדובר בהפקה באמצעות צד ג' ובעלות גבוהה. ממילא לא ברור מדוע סבורה התובעת כי על הנתבעת לעמוד בעלות הפקת פלט השיחות, אשר אינו מצוי ברשותה.
7. לנוכח בקשת התובעת לקבלת פלט השיחות, שלטענתה ניתן ללמוד ממנו על שעות עבודתה, והעדר התנגדות מטעם הנתבעת לעצם הפקתו, יינתן צו כמבוקש. עם זאת, מובהר בזה כי התובעת היא זו שתישא בעלויות הפקת הפלט. התובעת רשאית לצמצם התקופה לגביה ביקשה גילוי הצו, בהתאם לשיקוליה, ותעשה זאת ישירות מול חברת הסלולר. התובעת תמציא הצו ישירות לחברת הסלולר. הצדדים לא נקבו בשם חברת הסלולר הרלוונטית. בהתאם לקידומת המספר מדובר לכאורה בחברת הוט מובייל, אם כי לנוכח ניידות המספרים ייתכן שהמדובר בחברת אחרת. הצו יינתן אפוא כנגד חברת הוט מובייל, וככל שתוגש בקשה מתאימה לתיקונו יתוקן בהתאם. הצו יינתן בהחלטה נפרדת.
ב. תכתובת הדואר האלקטרוני בתיבת הדוא"ל של התובעת בנתבעת,
ntoledano@ap.org
8. התובעת דרשה פירוט של כלל תכתובות הדואר האלקטרוני שלה בתיבת הדוא"ל שלה בנתבעת, לצרכי הוכחת שעות נוספות בעבודתה, וכן הוכחת טענות אחרות בתביעתה, על יסוד תכתובות שלה עם מנהליה בעניין תנאי השכר וכדומה, בהן מפורטות טענותיה ומנגד תגובות מנהליה בעניין. הנתבעת צירפה לתגובתה תצהיר של גב' ג'יין מועלם, בו הצהירה את האמור באישור המנהלת הבכירה בקואופרטיב ממחלקת HR, לפיו יש בארגון נוהל מחיקת תיבות דואר אלקטרוני של עובדים לאחר סיום עבודתם. הנתבעת צירפה אפוא הן תצהיר מפורט והן אישור, לפיהם תיבת הדואר האלקטרוני נמחקה ולא ניתן לשחזר את החומר שנמצא בה. בנסיבות אלו לא ברור מה יועיל תצהיר נוסף המתייחס ספציפית לאפשרות של בחינת קיומו של גיבוי, כאשר מצהירה מטעם הנתבעת הבהירה כי אין אפשרות של שחזור. אין מקום לחייב הנתבעת להגיש התצהיר דווקא באמצעות איש המחשבים שלה, כפי שביקשה התובעת, אלא עומדת לה הזכות להגישו באמצעות מי מעובדיה שתבחר והינו רלוונטי לעניין, כאשר עליו כמובן להתייעץ ולברר הנושא בפן המקצועי שלו עם הגורמים הרלוונטיים בנתבעת. בנסיבות העניין נראה אפוא כי די בתצהירה של גב' ג'יין מועלם שצורף לתגובה. מבלי להתייחס בשלב זה לטענת החיסיון מטעם הנתבעת, הרי ברי שבהעדר אפשרות טכנית לשחזור תיבת הדואר האלקטרוני שנמחקה, לא ניתן לחייב הנתבעת להמציא תכתובות הדואר האלקטרוני שבה. הבקשה נדחית אפוא ביחס למסמך זה.
ג. תכתובת בתיבות הדואר האלקטרוני של שישה עובדים שנשלחה אל התובעת ועליה
9. בבקשתה ביקשה התובעת לגלות כל תכתובות הדואר האלקטרוני שבהם הוזכרה, של עובדים במשיבה, לרבות שישה עובדים שהם מנהליה הישירים והעקיפים. בתשובתה צמצמה התובעת בקשתה רק לששת העובדים בנתבעת, שהיו מנהליה: מר כריס סלייני, גב' גייין מועלם, מר ציון עילם, גב' קרן סיטון, מר דייב מודרובסקי וגב' סוזי בלאן (להלן: "העובדים"). התובעת ביקשה גילוי החומר המשקף לטענתה את מסגרת עבודתה, את תלונותיה, ואת ההתייחסות אליהן על ידי מנהליה. לטענת התובעת מדובר בחיפוש פשוט יחסית של שמה בנושא ובשורת הנמען, אשר ניתן לקיימו על ידי איש מחשבים מטעמה או מטעם הנתבעת, ככל שיש בכך צורך. לטענת התובעת בהתאם לפסיקת בית הדין הארצי אין ממילא לעובדים ציפייה סבירה לפרטיות בתיבת הדואר האלקטרוני המקצועי שלהם. מנגד הנתבעת התנגדה בתוקף ל"חיטוט" המוגזם, הרחב ביותר ולא ממוקד (אפילו לעניין זהות העובדים) אותו מבקשת התובעת, באופן שיכביד על הנתבעת ביותר, יפגע בחיסיון העומד לנתבעת בנוגע לחומר המצוי בתיבות הדואר האלקטרוני של עובדיה וכן יפגע בפרטיות העובדים בניגוד להלכה שקבע בית הדין הארצי בסוגיה.