החלטה בתיק סע"ש 32889-10-12

1.          בפני בקשת הנתבעת ליתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים וכן לאפשר עיון באותם מסמכים.

2.         המסמכים הספציפיים שהתבקש גילויים הינם: כתב האישום שהוגש נגד התובע 1 בשנת 2002; דיווחי התובע 1 לרשויות המס.

3.         התובעים מתנגדים לבקשה.  

המסגרת המשפטית

4.         התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 (א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב -1991 (להלן: "התקנות") הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

5.         הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא (ראו: בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.2008; ע"ע 482/05 שלומי משיח - בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.2005; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן - ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.2005; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - יהודה פלצ'י, מיום 21.09.2010)

6.         אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, (מיום 28.3.07 ) כדלקמן -  

"שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של "דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של 'דיון יעיל' בהליך העיקרי" .

7.         כן נפסק , כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים , יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב (דב"ע נב/ 118-3 עזבון המנוח יצחק וייס - הוצאת מודיעין בע"מ , פד"ע כה 429; דב"ע נד/ 16-4 בנק איגוד לישראל בע"מ - ההסתדרות הכללית , פדע כז 225).

מן הכלל אל הפרט

8.         לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה אני סבור שהמסמכים המבוקשים רלבנטיים להליך המשפטי.

9.         כאמור, המחלוקת העיקרית בין הצדדים נוגעת לשאלה באם השכר שקיבל התובע 1 שיקף את שעות עבודתו בפועל, או שמא התובע 1 עבד שעות רבות אשר לא קיבלו ביטוי בתלושי השכר (שמא המשכורת המלאה תחשוף אותו לעיקולים מצד נושיו). קיימת חשיבות, לפיכך, בהעברת הצהרות התובע 1 לרשויות המס בנוגע לשכר אותו הוא משתכר, כביכול (הצהרות שככל הנראה עומדות בסתירה לטענות התובע 1 בכתב התביעה) וכן בהעברת כתב האישום שהוגש כנגד התובע 1 בגין עבירות מס. יתר על כן, גילויים של המסמכים אינה מהווה פגיעה בפרטיותם של צדדים שלישיים, שכן המסמכים נוגעים לבעלי הדין עצמם.      

            בהערת אגב יוער, כי מעיון בפרוטוקל הדיון מיום 17.12.2012 הסכימה ב"כ התובעים, על פני הדברים, להעברת תצהיר גילוי מסמכים ספיציפי בגין המסמכים המבוקשים (עמ' 11 ש' 18).

סוף דבר:

10.       נוכח האמור, ברי כי בקשת המבקשת לגילוי מסמכים ספציפי מתקבלת. אשר על כן, ניתן בזאת צו לגילוי ולעיון מסמכים ספציפי בהתייחס למסמכים המפורטים בסעיף 2 להחלטה דנן וזאת עד ליום 31.3.2013.

11.        התובעים יישאו בהוצאות הנתבעת ושכ"ט עו"ד בסך 1,500 ש"ח שישולמו בתוך 30 ימים מהיום ללא שום קשר לתוצאות ההליך העיקרי.

ניתנה היום, כ"ט אדר תשע"ג, ( 11 מרץ 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.