בפני ערעור על החלטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה (כב' השופט אהרון ח. ורבנר) מיום 3.4.11 במסגרת ב"ש 31/11 (ת"פ 400/09), לפיה הוטל צו סגירה חלקי על העסק
"פונדק החוף" הממוקם בשד' ההגנה מול מגדלי חוף הכרמל, והמנוהל על-ידי רות בן שמואל ואסף בן שמואל (להלן: "
המשיבים"), וזאת מכוח סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח- 1968 (להלן:
"חוק רישוי עסקים").
ההליך הקודם
בפני בית המשפט קמא, הוגשה בקשה לסגירת עסק, לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים. ביום 17.3.11, ניתנה החלטה על ידי בית המשפט קמא, לפיה הורה על ההפסקה המוחלטת של העיסוק בעסק, עקב הימצאותן של מכונות מזל, ציוד הימורים ורכוש גנוב, בשני חיפושים שנערכו במקום על-ידי משטרת ישראל, מיום 28.1.11 ומיום 2.2.11.
בית המשפט קמא התייחס לראיות שהובאו בפניו, מהם דוחות השוטרים שפשטו על מקום העסק, המלמדות כי אכן נמצאו במקום מכונות מזל וציוד הימורים. עוד התייחס בית המשפט קמא לתמונות המתעדות המבנה, והמלמדות כי המבנה מחולק לשתי יחידות נפרדות, קדמי ואחורי עם כניסות נפרדות, כשרק החלק הקדמי הינו בניהולם של המשיבים. משכך הורה על סגירה מוחלטת לעסק.
המשיבים לא השלימו עם ההחלטה משלגישתם, החלטת בית המשפט הסתמכה על נתונים עובדתיים מוטעים. משכך עתרו המשיבים בפני בית המשפט קמא להצגת ראיות נוספות, וצירפו לבקשתם תצהיריהם ותצהירו של אביב מלכה, המלמדים כי מכונות המזל וציוד ההימורים שנתפסו במקום העסק, נמצאו בחלק האחורי של המבנה. חלק המתנהל ביחידת בניין נפרדת מהקיוסק שבבעלות המשיבים, ומנוהל על-ידי אביב מלכה.
על כן, הורה בית המשפט קמא על קיומו של דיון נוסף בעניינם של המשיבים, על מנת להתחקות אחר בעליהם של מכונות המזל שנמצאו במקום. עוד הורה בית המשפט קמא לזמן בפניו אחד השוטרים שהיו נוכחים במקום, וביקשו שיביא עמו תמונות או סרטים המתעדים מקום הימצאותן של מכונות המזל, בזמן פשיטת השוטרים על המקום.
במסגרת הדיון שהתקיים בפני בית המשפט קמא ביום 27.3.11, לא הובא שוטר שהיה נוכח בשלב פשיטת המשטרה על המקום, כך גם נמנע נציג המשטרה מחקירת המצהירים על תצהיריהם. משכך בסופו של יום, עמדו בפני בית המשפט מערך ראיות כדלקמן: 1. שלושה תצהירים, לפיהם מכונות המזל וציוד ההימור נמצאו בחלק האחורי של המבנה, במקום נפרד מהקיוסק של המשיבים ומנוהל על-ידי אביב מלכה; 2. ויתור נציג המערערת לחקור המצהירים על תצהיריהם; 3. תמונות המלמדות כי המכונות נמצאו בחלק האחורי של המבנה ולא בעסק של המשיבים; 4. מחדל המשטרה באי הבאת שוטר שנכח בשלב החיפושים לצורך העדה על מקום הימצאות המכונות.
לנוכח אלו נקבע בהחלטה משלימה של בית המשפט קמא מיום 3.4.11, כי מערך הראיות מלמד שהמכונות אכן נתפסו בחלק האחורי של המבנה ולא בעסק, עת שלמשיבים לא היה קשר למכונות המזל.
לאחר שבית המשפט שקל את כל הנתונים שבאו בפניו, ובהתחשב בהסכמתם של המשיבים כי יינתן צו המורה על סגירת החלק האחורי של המבנה, תוך הרחקתו של אביב מלכה מהמקום. הורה בית המשפט קמא, על סגירה והפסקת עיסוק בחלק האחורי של העסק, והבהיר כי הצו לא יחול על החלק הקדמי של המבנה, מקום בו פועל העסק של המשיבים. כך גם ניתן צו האוסר על אביב מלכה, להתקרב למקום העסק בתוך רדיוס של 50 מטר.
טענות המערערת
לגישת המערערת היה על בית המשפט קמא להורות על סגירת כל העסק והכולל את עסקם של המשיבים שממוקם בחלק הקדמי של המבנה. לטענתה המדובר בעסק הפועל ללא רישיון, אשר משטרת ישראל מתנגדת להמשך הפעלתו לנוכח תפיסת מכונות הימורים וציוד הימורים נלווה. המערערת הפנתה למקבץ ראיות שבתיק מהן תמונות, מסמכים ועדויות, שמלמדים לגישתה, כי המדובר באותו עסק, והקביעה לפיה המדובר בשני חלקים שונים של אותו מבנה והמנוהל על-ידי שני אנשים שונים, הינה קביעה מלאכותית. לגישתה בהתאם לתשתית הראייתית שהונחה בפני בית המשפט קמא, ניתן ללמוד כי המדובר הוא באותו עסק המנוהל כמכלול שלם, ואשר שימש תקופה ממושכת כמקום הימורים בלתי חוקיים בחלקו האחורי של העסק.
עוד נטען על-ידי המערערת, כי קיימת בהליך זה זכות ערעור בהחלטה בהתאם לסעיף 17 לחוק רישוי עסקים, ולתמיכה בטענתה הפנתה לע"פ (חיפה) 2507/01 מ"י נ' גוטמן (ניתן ב- 6.12.01).
טענות המשיבים
ב"כ המשיבים העלה טענה מקדמית, לפיה אין לבית המשפט סמכות עניינית לדון בערעור, שכן על הבקשה לפי סעיף 17 לחוק רישוי עסקים, להיות נדונה בבית המשפט בו הוגש כתב אישום, ולא בבית משפט לערעורים. וכן כי ההחלטה בבקשה בהתאם לסעיף 17 לחוק הינה החלטת ביניים, שאין זכות מוקנית בחוק רישוי עסקים לערעור עליה. משכך לגישת ב"כ המשיבים יש לדחות הערעור על הסף מחוסר סמכות עניינית. ולתמיכה בטענתו הפנה לע"פ (חיפה) 228/94 ואנונו נ' מדינת ישראל, (ניתן ב-2.6.94).
לגופו של עניין, לגישת ב"כ המשיבים, בית המשפט קמא בהחלטתו מיום 3.4.11, איזן נכונה בין האינטרסים של המשטרה והעירייה לבין האינטרסים של המשיבים.
ב"כ המשיבים מציין כי בהחלטה קודמת של בית המשפט קמא (מיום 17.3.11), ניתן צו לסגירת העסק, לנוכח העובדה כי בחומר הראיות שהיה בפניו, לא היה ניתן לדעת בדיוק היכן נמצאות מכונות ההימורים. ואולם לאחר שהוכח בפני בית המשפט קמא, כי מכונות המזל וציוד ההימורים נמצאו בחלק האחורי של הבניין, המתנהל על-ידי אחר ואינו בשליטתם של המשיבים, אזי הוחלט לסגור אך את החלק האחורי, ולא את עסקם של המשיבים. עוד הובהר על-ידי ב"כ המשיבים כי אמנם אין לעסק רישיון, עם זאת אין המדובר בעילה המצדיקה את סגירתו של העסק, וכי מתקיימים דיונים משפטיים לצורך הנפקת רישיון לעסק.
ב"כ המשיבים הדגיש, כי המדובר ב"קיוסק", שהושקעו בו לאחרונה סכומים גבוהים לקניית סחורה לחג ומהווה פרנסה למשיבים. כמו כן הודגש כי העסק של המשיבים, אינו קשור לעסק ההימורים שהתנהל בחלק האחורי של הבניין, מכאן כי העסק אינו מהווה כל סכנה לציבור, ומכל מקום ולנוכח החלטת בית המשפט קמא לסגירת החלק האחורי של העסק, הרי שהסכנה הוסרה.
דיון ומסקנות
זכות הערעור