החלטה בתיק עע"ם 6007/09

1.            לפניי בקשה לעיכוב ביצוע פסק דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה בשבתו כבית משפט לעניינים מינהליים (כבוד השופט א' קיסרי), בגדרה הורה בית המשפט על נקיטת צעדים להפסקת פעילות מסחרית בבניין מסוים בקריית חיים.   

2.            במוקד הבקשה שלפניי עומד נכס הנמצא ברחוב אח"י אילת בקרית חיים ובו פועלים עסקים ומקומות בילוי שונים (להלן - הנכס). המבקשת 1, אח"ן נכסים בע"מ, הינה בעלת זכויות החכירה בנכס, והמבקש 2 הוא מנהלה (יכונו יחד להלן - המבקשים). המשיבים 14-1 הינם תושבים המתגוררים בסמוך לנכס (להלן - המשיבים). בין הצדדים מתנהלים הליכים שונים באשר לרישוי והיתר לגבי העסקים הפועלים בנכס. בתמצית יצוין, כי במסגרת הליכי הרישוי הגישו המבקשים בקשה למשיבה 17, הוועדה המקומית לתכנון ובניה חיפה (להלן - הוועדה המקומית), לקבלת היתר לשימוש חורג בנכס. הבקשה אושרה בתנאים מסוימים. על החלטה זו הגישו המשיבים והמבקשים ערר לוועדת הערר המחוזית - מחוז חיפה (להלן - הוועדה המחוזית). הוועדה המחוזית קבעה, כי השימוש המסחרי המותר בנכס הוא לצורך חנויות בלבד, להבדיל ממסעדות, בתי קפה וכיוצא באלה. עוד נקבע, כי מן הראוי לקבוע תנאי מפורש לפיו בנכס יוכלו לפעול חנויות שכונתיות בלבד. עתירה שהוגשה נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי בחיפה נדחתה. ביום 10.11.09 התקבל ערעור שהגישו המבקשים על פסק דין זה. בפסק הדין בערעור נקבע, כי הדיון בבקשת המבקשים לקבלת היתר יוחזר לוועדה המקומית. זאת, תוך שהודגש כי קיים חשש שהמבקשים פעלו בחוסר תום לב במסגרת הבקשה הראשונית שהגישו (עע"מ 9486/07).

3.            משהמשיכה פעולה העסקים בנכס, הגישו המבקשים עתירה לבית המשפט המחוזי נגד המבקשים ונגד המשיב 15, ראש עיריית חיפה, המשיבה 16, עיריית חיפה (להלן - העירייה), והוועדה המקומית. המשיבים ביקשו, כי בית המשפט יורה לעירייה ולוועדה המקומית לפעול לסגירת העסקים הפועלים בנכס. בד בבד פנו המשיבים לוועדה המקומית על מנת שתורה לנתק את העסקים הפועלים בנכס מרשת החשמל והמים. הועדה המקומית קיבלה את בקשת המשיבים. על כך הגישו המבקשים ערר לוועדה המחוזית. ביום 25.9.08 ניתנה החלטת הוועדה המחוזית, לפיה נדחה הערר ככל שהוא נוגע לפאב, מרפאת שיניים וחנות בגדים הפועלות בנכס. לעומת זאת, התקבל הערר ביחס לגלידריה, דוכן פלאפל ומרכולית. נקבע, כי חוקיות הפעילות בעסקים אלו היא שאלה פרשנית שצריכה לבוא בפני בית המשפט. המשיבים הגישו עתירה נגד החלטה זו לבית המשפט המחוזי. בית המשפט קיבל את העתירה וקבע, כי העסקים הפועלים בנכס אינם בגדר "חנות שכונתית" ולכן חורגים מההיתר. לפיכך, הורה בית המשפט לעירייה ולוועדה המקומית להפעיל את הסמכויות הנתונות להם להפסקת הפעילות החורגת בנכס. בכלל זה, הורה בית המשפט לעירייה לעשות שימוש בסמכות הנתונה לה לפי סעיף 157א לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה-1965 (להלן - החוק) ולהורות על הגבלת הספקת שירותי מים, חשמל וטלפון לכלל העסקים הפועלים בנכס למעט המספרה. על פסק דין זה הגישו המבקשים ערעור ובד בבד בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין, היא הבקשה שלפניי. ביום 15.6.09 הוציאה הוועדה המקומית צו סגירה לכלל העסקים הפועלים בנכס. יצוין, כי ביום 7.9.09 דחה בית המשפט המחוזי בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין אשר הוגשה מטעם המבקשים.

4.            לאחר עיון בטענות הצדדים, מצאתי כי דין הבקשה להתקבל באופן חלקי. כאמור לעיל, הוועדה המחוזית מצאה לנכון שלא להורות על סגירתם של חלק מהעסקים הפועלים בנכס. זאת, נוכח המחלוקות המשפטיות הקיימות סביב אופי העסקים המורשה לפעול בנכס לפי התוכניות הקיימות. אכן, כפי שאף עולה מפסק דינו של בית משפט זה בעע"מ 9486/07, כיום ישנו חוסר בהירות מסוים באשר לסוג העסקים הרשאי לפעול בנכס. נראה, כי קביעתו של בית המשפט המחוזי בדבר מתן צו סגירה לכלל הנכסים הפועלים בנכס התבססה על הערת הוועדה המחוזית ביחס להתרת פעילותן של חנויות שכונתיות בלבד. ואולם, לפי פסק הדין בעע"מ 9486/07 תיבחן שאלה זו מחדש על-ידי הוועדה המקומית, מבלי שתהיה כבולה לעמדת הוועדה המחוזית. גם מתגובת העירייה והוועדה המקומית עולה, כי לגישתן במצב הדברים הנוכחי יש לאפשר לרשויות לפעול ולברר את המצב החוקי של כל אחד מהנכסים. משכך, סבור אני כי יש לעכב את ביצועו של צו הסגירה ככל שהוא נוגע למרכולית, דוכן הפלאפל והגלידריה. בנוסף, מהבקשה והתגובות לה עולה, כי יש מקום אף לעכב את ביצועו של צו הסגירה שהוצא למספרה הפועלת בנכס. זאת, מאחר שפסק דינו של בית המשפט המחוזי כלל לא הורה על סגירת המספרה.

5.            לצד כל האמור, אין להתעלם מכך שככל הנראה ממשיכים המבקשים להפעיל גם כיום את העסקים לגביהם ניתן צו סגירה. זאת לא ניתן לקבל. התנהלותם של המבקשים לאורך ההליכים זכתה לביקורת חוזרת על-ידי הערכאות השיפוטיות, ואין לאפשר להם להמשיך בהפרה חוזרת ונשנית של החוק. לכן, על הרשויות לוודא את אכיפת צווי הסגירה ביחס לאותם עסקים לגביהם לא ניתן עיכוב ביצוע. 

6.            אשר על כן, הבקשה לעיכוב ביצוע מתקבלת באופן חלקי, כך שעד להכרעה בערעור יעוכב ביצועו של פסק הדין ככל שמדובר בגלידריה, במרכולית, בדוכן הפלאפל ובמספרה הפועלים בנכס. למען הסר ספק מובהר כי לא ניתן עיכוב ביצוע לגבי העסקים האחרים, היינו הפאב, מרפאת השיניים וחנות הבגדים. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות.

           ניתנה היום, י"ד בכסלו התש"ע (1.12.09).

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    גק

מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט,  www.court.gov.il